מישל סיבוני, מנכ''ל קבוצת הראל ביטוח ופיננסים
צילום: פלאש 90 יונתן זיידל

מדרוג על הראל ביטוח: רווחיות בולטת לטובה על פני המתחרות

בחברת הדירוג מצביעים על מהלכים של הקבוצה שתרמו לפיזור וכן מציינים לחיוב את יחס שירות החוב של הראל והנזילות הגבוהה. במדרוג מניחים תקבולים שנתיים של עד 270 מ' ש' ב-21-22' ומולם שימושים של עד 360 מ', וצופים כי חברת הביטוח תעמוד בתנאים לחלוקת דיבידנד

איתי פת-יה |
נושאים בכתבה הראל מדרוג

חברת מדרוג מפרסמת דירוג ראשוני על קבוצת הראל השקעות -0.36%  ומעניקה לה דירוג ברמה של Aa2.il באופן יציב. בין היתר מציינים לחיוב במדרוג את הנזילות הגבוהה של הקבוצה, יחס שירות החוב שלה, וכן הרווחיות של החברה הבת הראל ביטוח.

תחת הקבוצה כולה פועלות הראל ביטוח (100%), הראל פנסיה וגמל (100%), הראל פיננסים (100%) וחברת ביטוחי האשראי בסס"ח (50%) וחברת האשראי לעסקים בינוניים קטנים "מצפן" (70%). תחת רובן פועלת הראל באמצעות חברות בנות נוספות.

במדרוג מציינים כי השינוי המבני מלפני שנה, לפיו הראל פנסיה וגמל הפכה לחברה בת של הקבוצה וחדלה לפעול תחת הראל ביטוח, תרם לגיוון ולפיזור המקורות של הראל השקעות. גם האחזקות בבסס"ח ובחברת המצפן תורמות לפיזור לפי מדרוג.

בחברת הדירוג מזכירים כי היכולת של הראל השקעות לקבל דיבידנדים מחברת הביטוח תלויים בגורמים חיצוניים הקשורים בתביעות המבוטחים וכן בכללי הרגולציה, קרי החלת מודל סולבסני 2 שמשמעו יחס כושר לפירעון של 100% לפחות - אולם לפי מידרוג היא צפויה להמשיך לעמוד בו ותוכל לחלק דיבידנד. עוד מציינים במדרוג כי החברה זכאית לדמי ניהול בשיעורים שונים מהפרמיות בביטוח, מדמי הניהול בגמל ומדמי התגמולים בקרנות הפנסיה.

תרחיש הבסיס של מדרוג לשנים 2022-2021 צופה היקף מקורות של 200-270 מיליון שקל בשנה, ומולו שימושים שנתיים בהיקפים של כ-360-315 מיליון שקל. על כן נכתב כי יחס שירות החוב השנתי "צפוי להיות בולט לטובה ביחס לדירוג ולנוע בטווח שבין 8.25-8.45". בחישוב נכללות יתרות נזילות משמעותיות לפי מדרוג בהיקף 708 מיליון שקל (נכון לסוף ספטמבר) בהם תיק ני"ע סחיר בהיקף כ-608 מיליון שקל "שמאופיין בפרופיל סיכון שוק נמוך". בצד זאת להראל מסגרות אשראי חתומות בהיקף משמעותי גם כן של כ-240 מיליון שקל.

"לחברה גמישות פיננסית איתנה, הנגזרת ממדיניות פיננסית שמרנית, הבאות לידי ביטוי ביחס כיסוי ריבית (ICR) בולט לטובה, אשר צפוי לנוע בתרחיש הבסיס שלנו, בטווח של 5.-6.5", כותבים במדרוג. "בנוסף, הגמישות הפיננסית באה לידי ביטוי בשיעור מינוף (LTV) ויחס חוב פיננסי ל-FFO בולטים לטובה, אשר צפויים לנוע להערכתנו בטווחים שליליים שבין 2.5-3% ו-2.5-2.7 ,בהתאמה, תחת מספר תרחישים".

מנגד, במדרוג מעריכים כי "הסביבה העסקית תוסיף להיות מאתגרת בטווח הזמן של השנתיים הקרובות, כאשר לחץ המחירים צפוי להימשך ולהכביד על רווחיות הראל פנסיה וגמל, כמו גם על ענף החיסכון ארוך הטווח, נוכח רמת תחרות גבוהה, תמורות רגולטוריות וסביבת ריבית נמוכה אשר צפויים להמשיך וללחוץ על דמי הניהול, להערכתנו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).