הקורונה הצילה לשטראוס את הרבעון

הכנסות החברה ברבעון הראשון של 2020 צמחו ב-3%, לאחר שבחודשים ינואר-פברואר המכירות דווקא ירדו אך אז הגיע זינוק של 10% בחודש מארס. השיפור במכירות נמשך אל תוך הרבעון השני אך הפעילות בברזיל צפויה להעיב על התוצאות
איתן גרסטנפלד | (4)

חברת שטראוס 0.24% מפרסמת תוצאות רבעון ראשון סבירות, עם גידול של 3% במכירות ל-2.17 מיליארד שקל, לצד קיטון קל ברווח הנקי. עם זאת, אלמלא הגידול במכירות בחודש מארס בשל הקורונה, החברה הייתה עלולה לסיים את הרבעון עם ירידה במכירות.

על פי נתוני החברה, בחודש מארס נרשם גידול של 10% במכירת מוצרי החברה, כשהמכירות בארץ רשמו קפיצה של מעל 20%! באשר, לרבעון הבא מדווחת מדווחת החברה כי באפריל נרשם גידול ביחס לתקופה מקבילה של 7%, וכי גם בחודש מאי מורגש גידול.

מנגד, הסערה העולמית בעקבות הקורונה עדיין לא התייצבה, ולא ברור איך שטראוס תושפע ממנה. מצד אחד היא חווה עלייה בביקושים לרוב הקטגוריות. אך מנגד, מעבר לעובדה שמשבר כלכלי לא טוב לעסקים, שערי החליפין מתעתעים והפעילות בברזיל צפויה לסבול מכך ביתר שאת ברבעון השני.

נתוני המכירות:

שיפור בהכנסות קיטון ברווח

הכנסות החברה המתואמות ברבעון הראשון של 2020, הסתכמו בכ-2.17 מיליארד שקל, גידול של כ-3%, ביחס לרבעון המקביל אשתקד. הצמיחה בהכנסות נבעה בעיקר מגידול במכירות שטראוס בגאוגרפיית ישראל וכן בשל גידול במכירות של סברה בארה"ב במהלך חודש מרס, עלייה חדה זאת במכירות השפיעה באופן משמעותי על הרבעון כולו. יחד עם זאת, היו מספר פעילויות כמו המכירות לשוק המוסדי בחברת הקפה ובשטראוס ישראל וכן סגירת רשת "עלית קפה" שהשפיעו לרעה על התוצאות.

בשורה התחתונה, רושמת החברה קיטון מזערי של 0.3% ברווח הנקי המתואם שעמד על כ-171 מיליון שקל, בהשוואה לכ-172 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2019. הירידה ברווח הנקי מיוחסת לגידול בהוצאות המס. 

שיפור ברווח הגולמי לצד קיטון ברווח התפעולי

הרווח הגולמי המתואם של החברה הסתכם בכ- 878 מיליון שקל (40.5% מההכנסות), גידול של כ-3.9%, ביחס לכ-845 מיליון שקל (40.1%) ברבעון המקביל אשתקד. שיפור הרווחיות הגולמית נבע בעיקר מהגידול בכמויות הנמכרות במרבית תחומי הפעילות של החברה.

רווח ורווחיות גולמית

הרווח התפעולי המתואם של החברה ברבעון הסתכם בכ-268 מיליון שקל (12.3% מההכנסות), ירידה של כ- 0.5%, לעומת כ-269 מיליון שקל (12.8% מההכנסות) בתקופה המקבילה אשתקד. הסיבה המרכזית לירידה ברווחיות היא גידול בהוצאות שיווק ומכירה וירידה ברווחיות של חברת HSW בסין בשל נגיף הקורונה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

רווח ורווחיות תפעולית

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אשתי עובדת שטראוס 25/05/2020 19:21
    הגב לתגובה זו
    חברה שיודעת לכבד את העובדים והלקוחות, חברה שיודעת לתת לחלשים, חברה שמלמדת את העובדים להיות אנשים טובים
  • 3.
    אנונימי 25/05/2020 18:22
    הגב לתגובה זו
    אני גם חשבתי ככה בזמנו. וזה היה נכון. עד שעיתון אחד הראה תמונה נבהלתי. גם גוגל יראה לך מה שראיתי
  • 2.
    כמה שהיא יפה, הכי יפה בעולם (ל"ת)
    דוד 25/05/2020 11:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הגדולים חוגגים והקטנ 25/05/2020 09:27
    הגב לתגובה זו
    עשו עוול עם חוקים והגבלות במקום לתת 7000 ש"ח לכל עצמאי ל 4 חודשים כדי ל"צוף" עם מזון בסיסי לילדים והיכולת לשלוח ילדים לביהס ולצבא
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.