מה הוביל לזינוק המטאורי במניית אשטרום השנה?
חברת הנדל"ן אשטרום קבוצה -0.83% רשמה זינוק של 215% מאז תחילת השנה. הקבוצה נסחרת לפי שווי שוק של כ-4.2 מיליארד שקל, עם מכפיל 9.7 על הרווח הנקי. אז ראשית - מכפיל רווח לחברות בנייה לא בדיוק מבטא את המצב האמיתי - חברות מהסוג הזה מכירות ברווחים על בסיס קצב התקדמות העבודה והן תלויות מאוד בפרויקטים - יש פרויקטים יש רווחים, וכשיש ירידה, אז אין רווחים. יש תנודתיות ברווחים ולכן מכפיל רווח הוא לא בהכרח פרמטר מוביל להערכת שווי חברות כאלו.
בעיה נוספת, בחברות שעוסקות בקבלנות ותשתיות היא שהאומדנים שלפיהם נקבעים הרווחים מתבררים, במקרים רבים, בסיום הפרויקט כשגויים. ואז פתאום - בום טראח - הפרויקט כבר לא כזה רווחי כמו שאפשר היה לחשוב לכל אורך הדרך.
אשטרום עד עכשיו (טפו טפו טפו) לא פישלה - הנפילות שהיו בדורי בניה, מלרג, ובעצם כמעט בכל חברת קבלנות התשתיות לא הגיעו אליה. חוץ מזה, מדובר רק בחלק מהפעילות הענפה שלה - לצד תשתיות, אשטרום גם יוזמת בניית משרדים, מגורים ומחזיקה בנדל"ן מניב. בקיצור, היא פזורה על פני כל תחומי הנדל"ן.
בשנה האחרונה אשטרום נהנתה מהצמיחה הכללית בענף הנדל"ן. מתחילת השנה רשמה הקבוצה זינוק של עשרות אחוזים בהכנסות וברווחים במרבית מגזרי הפעילות כאשר את הצמיחה הובילה חברת אשדר המובילה את מגזר יזמות הנדל"ן למגורים בישראל, אבל היא ממש לא לבד (ראו טבלאות בהמשך).
- מניות התשתיות - האם זה הזמן לקנות?
- המלחמה ריסקה את הרווח של אשטרום; ההכנסות ירדו ב-11%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גידול במרבית מגזרי הפעילות - אשדר בראש
ברבעון השלישי של 2019 הציגה הקבוצה גידול הן בשורה העליונה והן בשורה התחתונה. הכנסות החברה צמחו בכ-47%, והרווח הנקי קפץ בכ-37% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
מנתוני תשעת החודשים הראשונים של השנה עולה כי החברה הציגה עלייה משמעותית בהכנסות לעומת התקופה המקבילה אשתקד. המגזרים קבלנות בניה ותשתית בישראל, ויזמות נדל"ן למגורים בישראל (אשדר) היו למגזרים המכניסים ביותר, כאשר אשדר מציגה קפיצה של כ-100% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
גם בשורה התחתונה הציגה הקבוצה קפיצה משמעותית במרבית מגזרי הפעילות. נדל"ן להשקעה ויזמות (באמצעות אשטרום נכסים), ויזמות נדל"ן למגורים בישראל (באמצעות אשדר) היו למגזרים עם הרווח הגבוה ביותר. גם בשורה התחתונה הציגה אשדר את הקפיצה המשמעותית ביותר עם עלייה של כ-120% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
- בנק לאומי מצטרף לתוכנית עשיית השוק בבורסה - לראשונה גם באופציות על מניות הבנק
- טראלייט מתקדמת בתענך 2 ורוכשת ציוד בכ-40 מיליון דולר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
בחמש השנים האחרונות זינקה מניית החברה פי 8 - מדובר באחת מהצפות הערך הגדולות ביותר בבורסה. העלייה לוותה בגידול עקבי בהכנסות וברווחים. גם בסיכום השנה הנוכחית, צפויה החברה להמשיך במגמת הצמיחה, כאשר בתשעת החודשים הראשונים דיווחה על הכנסות של 3.6 מיליארד שקל לצד רווח נקי של 306 מיליון שקל שקל.
* הכנסות 2019E חושבו על בסיס הכנסות תשעת החודשים הראשונים של השנה בקו ישר.
* הרווח הנקי 2019E חושב על בסיס רווחי תשעת החודשים הראשונים של השנה בקו ישר.
קצת יותר רזולוציה על המספרים, הפרויקטים והפוטנציאל
אתחיל בתחום הקבלנות. צבר ההזמנות בתחום הקבלנות בישראל, נכון לנובמבר 2019, מסתכם בסכום מכובד של 6.03 מיליארד שקל - במהלך השנה התקבלו הזמנות בסך 1.7 מיליארד שקל (נכון לנובמבר). בשנת 2020, וזה כנראה מלהיב את המשקיעים, ההכנסות בתחום יסתכמו ב-2.6 מיליארד שקל - משמעותית מעל ההכנסות בתחום ב-2019, ומעל התחזית שהיתה בעבר. עם זאת, בהתייחס לצבר הכולל הרי שיש ירידה לעומת שנה שעברה, אז עמד הצבר על 6.3 מיליארד שקל.
פרויקטים מרכזיים בתחום התשתיות הם - נמל המפרץ, פרויקט בהיקף של 3.7 מיליארד שקל שהחברה שותפה בו ב-50% והוא עומד להסתיים ב-2021; פרויקט מגדלי המשרדים בבני ברק (BBC) - היקף כספי 780 מיליון שקל, אחוז השלמה - 13%, וצפי לסיום - 2022.
כמו כן, החברה בונה לגינדי החזקות פרויקט מגורים גדול באור יהודה שמוערך ב-1.1 מיליארד שקל וצפוי להסתיים ב-2022. החברה ביצעה רק 24% ממנו, כך שרוב ההכנסות ידווחו בשנים הבאות.
אשטרום הרחיבה בשנים האחרונות את תחום הזכיינות - תכנון והקמה של פרויקטים, כשלרוב החברה גם מתפעלת אותם בתקופת הזיכיון. בין הפרויקטים האלו - בית המשפט בפתח תקוה, אשקלון, לוד, בת ים, הרצליה ועוד. לאשטרום גם זכיינויות נוספות מול המדינה - פרויקט הרכבת הקלה בירושלים ופרויקטים של דירה להשכיר.
בחו"ל לחברה פעילות של קבלנות ויזמות, ופעילות של נדל"ן מניב שמייצרת כ-65 מיליון שקל הכנסות שנתיות.
- 4.ניסים 26/12/2019 20:04הגב לתגובה זואושן גמישה ואושן תיק מניות
- 3.דירה = קורת גג 26/12/2019 06:21הגב לתגובה זודירה = קורת גג
- 2.ץותח 25/12/2019 18:48הגב לתגובה זומניהה של 2020 למעלה במתנה
- 1.מה שעולה כמו טיל נופל כמו טיל... (ל"ת)דני 25/12/2019 15:45הגב לתגובה זו
- או שלא... (ל"ת)מתקרבת 29/12/2019 09:29הגב לתגובה זו

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').