דוחות פרטנר: ירידה של כ-78% ברווח הנקי ברבעון הראשון
חברת פרטנר 0.47% דיווחה הבוקר (ה') על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של 2019 והציגה ירידה של כ-4% בהכנסות לעומת התקופה המקבילה אשתקד וירידה של כ-78% ברווח הנקי ברבעון הראשון של השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
הכנסות פרטנר הסתכמו בכ-794 מיליון שקל לעומת 814 מיליון שקל בתקופה המקביל אשתקד, ירידה של כ-4%. הכנסות החברה משירותים ירדו בכ-1% והסתכמו בכ-624 מיליון שקל לעומת 625 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, הירידה נובעת מירידה בהכנסות המגזר הסלולרי כתוצאה מעונתיות ושחיקת מחיר, אשר קוזזה חלקית על ידי עליה בהכנסות המגזר הקווי.
בשורה התחתונה, הרווח הנקי של פרטנר ירד בכ-78% והסתכם בכ-2 מיליון שקל לעומת 19 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, הירידה ברווח נובעת בעיקר מירידה ב-Adjusted EBITDA בנטרול השפעת IFRS 16.
הרווח התפעולי ברבעון הראשון הסתכם ב-9 מיליון שקל, ירידה של כ-72% בהשוואה לרווח תפעולי של 32 מיליון שקל ברבעון המקביל. החברה מציינת כי בנטרול ההשפעה של יישום תקן 16 IFRS הרווח התפעולי היה מסתכם ב-4 מיליון שקל.
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ה-Adjusted EBITDA של פרטנר הסתכם בכ-197 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה לעומת 172 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-14%, המיוחס לעלייה של כ-39 מיליון שקל כתוצאה מיישום תקן חשבונאות IFRS16.
הכנסה החודשית הממוצעת למנוי חודשי (ARPU) עומדת על כ-56 שקלים ברבעון הראשון של השנה, ירידה של 3% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בסיס מנויי הסלולר ירד בכ-1% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכם בכ-2.62 מיליון מנויים ברבעון הראשון של השנה, כאשר מנויי הטלוויזיה של החברה רשמו עליה של כ-76 אלף מנויים והסתכמו בכ-141 אלף בסוף הרבעון הראשון.
איציק בנבנישתי, מנכ"ל קבוצת פרטנר: "בשוק תקשורת רווי תחרות מצליחה פרטנר לפתוח את שנת 2019 במומנטום חיובי – תשתית הסיבים האופטיים של פרטנר כבר מגיעה ליותר מ-400 אלף משקי בית, ביותר ממחצית מערי ישראל בכל רחבי המדינה, ופרטנר TV ממשיך להיות שירות הטלוויזיה הצומח בישראל עם יותר מ- 152 אלף מנויים.
- 1.מילים מפוצצות לזה שהם גנבים אז עברתי חברה (ל"ת)מנואל 30/05/2019 09:43הגב לתגובה זו
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
