ברן במו"מ על פרויקט תשתיות בסך 500 מיליון אירו באפריקה
החברה חתמה על מזכר הבנות עם ממשלה מקומית לשיתוף פעולה בלעדי - הפרויקט יכלול תכנון, ביצוע וארגון חבילת מימון לאורך מספר שנים
ברן ברן 0% מדווחת על התקדמות משמעותית במשא ומתן מול ממשלה באחת ממדינות אפריקה, לקראת פרויקט רחב היקף בתחום תשתיות המים. מדובר בפרויקט שיכלול תכנון, ניהול, ביצוע וארגון חבילת מימון, כאשר השלב הראשון לבדו מוערך בכחצי
מיליארד אירו ויוצא לדרך באמצעות החברה הבת של ברן.
בין הצדדים נחתם לאחרונה מזכר הבנות לא מחייב, במסגרתו הוסכם על שיתוף פעולה בלעדי לתקופה של שנה וחצי. במהלך תקופה זו, ברן והגוף הממשלתי באותה מדינה יפעלו לקידום חתימה על הסכמים מחייבים,
ולגיבוש חבילת מימון שתאפשר את מימוש הפרויקט בשלבים. ברן תוביל את כל מרכיבי הפרויקט - מהתכנון ההנדסי ועד לביצוע בפועל.
על פי הערכת החברה, שלב הפתיחה לבדו יכלול עבודות הנדסה ומימון בהיקף של לפחות 500 מיליון אירו, שייפרסו על פני מספר
שנים. בשלב זה יתבצעו עבודות התכנון והקמת הבסיס למימון המשך הפרויקט, שהיקפו הכולל עשוי להיות משמעותי אף יותר. מדובר במהלך שיכול להרחיב משמעותית את פעילותה של ברן בזירה הבינלאומית, ובעיקר בשווקים מתפתחים בעלי צורך דחוף בתשתיות מים מודרניות.
לאחרונה דיווחה ברן על חתימה על מזכר הבנות מחייב עם חברה במערב אירופה לתכנון, ניהול וביצוע של פרויקט להקמת מפעל לחומרים מורכבים במדינה בבלקן, בתמורה לסכום כולל של לפחות 50 מיליון אירו (בערך 184 מיליון שקל). לפי ההסכמות בין הצדדים, החברה תקבל עבור שירותי הניהול והתכנון שיתחילו באופן מיידי תמורה של 8.3 מיליון אירו. עוד סיכמו הצדדים, כי עבור שירותי הביצוע תהיה זכאית החברה לסכום נוסף שלא יפחת מ-42 מיליון אירו, אשר ישולם בהתאם להוראות הסכם ה-EPC (Engineering, Procurement ו-Construction) עליו הסכימו הצדדים לחתום בתוך 8 שבועות מהיום. לפי התכנון, ייארך הפרויקט 18 חודשים.
- מניה על הכוונת: ההזדמנות של ברן - מהערבה לסוואנה
- ברן מזנקת לאור עסקת ענק של 480 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברן רשמה ברבעון הרביעי של 2024 הכנסות של כ-169.1 מיליון שקל לעומת 223.3 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של 28% שלדברי החברה מיוחסת להאטה במגזר פעילות אינטרנשיונל של החברה. הרווח הגולמי הסתכם ב-24.8 מיליון שקל והיווה 14.5% מההכנסות לעומת 31.5 מיליון שקל שהיוו 14% מההכנסות ברבעון המקביל. הרווח התפעולי ברבעון הסתכם ב-17.6 מיליון שקל לעומת 18.8 מיליון שקל ברבעון המקביל, והרווח הנקי הסתכם ב-7.3 מיליון שקל לעומת 14.2 מיליון שקל ברבעון המקביל.
בשורה התחתונה רשמה החברה רווח של 41.6 מיליון שקל ב-2024 לעומת 37.7 מיליון שקל ב-2023. צבר ההזמנות של החברה בישראל כמעט הוכפל והסתכם ב-676 מיליון שקל לעומת 379 מיליון שקל בסוף 2023, בעוד צבר ההזמנות במגזר אינטרנשיונל ירד ל-738 מיליון שקל לעומת
1.02 מיליארד שקל בסוף 2023. הצבר הכולל נשאר דומה לצבר בסוף 2023 והסתכם ב-1.41 מיליארד שקל.
- 1.אנונימיYL 14/04/2025 23:17הגב לתגובה זומי ש חפץ לעשות עסקים עם אפריקה חייב לקחת בחשבון תוספת עמלות שלא ניתן לרשום כ הוצאה אן עסקים ללא מתן מתנות ו האמת גם אצלנו זה השיח בתקשורת לגבי ראש הממשלה שלנו ו משפחתו

שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?
אחרי שנתיים של תשואת חסר מול המדדים הסקטור הירוק עשוי סוף-סוף לקבל רוח גבית - סביבת ריבית נמוכה עשויה להקל על המימון לחברות הפרויקטליות ולסגור את פערים בתשואות - אבל זה התרחיש האופטימי מה עוד יכול לקרות?
בשנים האחרונות, מדד הקלינטק התקשה להדביק את קצב העליות של המדדים המובילים. בזמן שהבנקים זינקו ביותר מ-100% מתחילת 2024, ות"א 125 עלה בכ-74%, מדד הקלינטק הסתפק בעלייה של כ-36% בלבד. גם בשנים הקודמות המדד רשם תשואת חסר משמעותית, כאשר איבד בשנת 2022 כמעט שליש מערכו, ובשנת 2023 רשם ירידה של כ-10%.
הסיבה המרכזית לפער בין שני המדדים הייתה סביבת הריבית הגבוהה, שעלתה בחדות במהלך שנת 2022 והייתה דלק לרווחיות הבנקים דרך הכנסות המימון שהובילו לרווחי שיא, ומנגד משקולת על חברות הפרויקטים בתחום הקלינטק.
ההשפעה של הריבית
עולה השאלה למה ריבית גבוהה יותר פוגעת בחברות האנרגיה המתחדשות? ובכן, רוב הפעילות בנויה על פרויקטים ממומנים בחוב ארוך. כשהריבית והשוק לטווחים הבינוניים והארוכים יקרים, עלות ההון הממוצעת עולה, שיעור התשואה נשחק, והערך הנקי של הפרויקט יורד. במילים פשוטות, כאשר הריבית גבוהה, הכסף פשוט יקר יותר. הלוואות לפרויקטים עולות יותר, המימון מתייקר, והחברות מרוויחות פחות מכל פרויקט חדש. כתוצאה מכך, הן דוחות חלק מההשקעות, מצמצמות פעילות ומתקשות להראות קצב צמיחה כמו בשנים של ריבית נמוכה. הבנקים, לעומת זאת, הרוויחו מהמצב הזה, הריבית על הלוואות עלתה מהר יותר מהריבית שהם שילמו ללקוחות על פיקדונות, מה שחיזק מאוד את שורת הרווח שלהם.
עכשיו, כשנראה שבנק ישראל מתקרב להורדת ריבית ראשונה מאז ינואר 2024 אחרי 14 פעמים רצופות שהריבית נותרה ללא שינוי, עולה השאלה האם זה הזמן של הקלינטק לסגור את הפער? הנה כמה תרחישים אפשריים:
- הפניקס תשקיע עד מיליארד שקל בפרויקטי אנרגיה של EDF ישראל
- החברה שהקפיצה את סקטור האנרגיה המתחדשת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש בסיס: הורדה מדורגת
אם בנק ישראל יוריד את הריבית ברבע אחוז וירמוז על המשך הורדות, זה ישפר את תנאי המימון בהדרגה. חברות כמו אנלייט, אנרג'יקס, דוראל ונופר, שזקוקות למימון ארוך טווח, עשויות להיות
הראשונות שיגיבו. במצב כזה המדד יכול לסגור חלק מהפער, אבל לא כולו כאשר חברות שפועלות במודלים יציבים יותר עם גישה למימון זול יותר וחוזים ארוכי טווח, יושפעו פחות.
תרחיש שורי: מסלול הורדות מהיר וירידה חדה בתשואות בעולם
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה היום בבורסה?
לקראת עדכון המדדים שיתקיים בסוף השבוע הבא (6.11), הבורסה מעריכה כי מחזור הנעילה בעדכון הקרוב צפוי לשבור שיא חדש ולהגיע לכ-7.8 מיליארד שקל, בעוד שמחזור המסחר הכולל באותו יום עשוי להגיע ל-13-15 מיליארד שקל. הבורסה לניירות ערך מסכמת שנתיים לרפורמת המדדים. הרפורמה, שהושקה בנובמבר 2023, נועדה לחזק את הנזילות והיציבות של המדדים המקומיים, לצמצם תנודתיות ולעודד את השקעות הקרנות העוקבות. ניתוח הבורסה מראה כי מאז כניסת הרפורמה חלה ירידה של כ-20% ביחס התחלופה במדדים, לצד גידול מרשים של כ-60% בהיקף ההשקעות בקרנות העוקבות, שהגיעו לשווי כולל של כ-80 מיליארד שקל.
אתמול מניות הבנקים עלו, בעוד מניות הביטוח ירדו. זה אולי נובע מרמת המכפילים השונה והאטרקטיביות היחסית של הבנקים כעת ביחס למניות הביטוח. אם ננרמל את הרווחים של חברות הביטוח ללא רווחים עודפים משוק ההון, נגיע למכפילים כמעט כפולים מאלו של הבנקים. נכון שהבנקים גם צפויים להיפגע עם ירידת הריבית, אבל גם אחרי ש"תשקוט הסערה", המכפילים עשויים להיות אטרקטיביים יותר. חושבים שזה מעניין, אולי זו האסטרטגיה בשבילכם - בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח.
בנק ישראל חושש מהמינוף של משקי הבית לשוק הנדל"ן.
הבנק פרסם טיוטת תקנות חדשה המעידה על חשש גובר מהמינוף הגבוה בשוק הדיור. לפי הבנק, בשנים האחרונות גבר השימוש בהלוואות "לכל מטרה" המובטחות בדירת מגורים, תופעה שמגדילה את החוב של משקי הבית ומחלישה את יציבות המערכת הפיננסית. הסכנה המרכזית, לפי ההערכות, היא שאם
מחירי הדירות יירדו, שווי הבטוחות של הבנקים יצטמצם בעוד שהחוב יישאר באותה רמה, מה שעלול להוביל לעלייה חדה ביחסי המינוף ולפגיעה ביכולת ההחזר של הלווים. לפיכך, הצעד הנוכחי נועד להקדים תרופה למכה ולרסן את היקף ההלוואות לפני שהשוק יגיע לנקודת סיכון ממשית.
פינרג'י שוב מספקת כותרות, וגם הפעם נראה שהסיפור דומה: דיווח מהותי, התלהבות במסחר וזינוק במניה. בדרך כלל, ההתלהבות מתפוגגת אחרי והמניה חוזרת לרדת. החברה הודיעה אתמול על שיתוף פעולה עם קונסורציום Net Zero בהובלת גוגל ומיקרוסופט, שנשמע נוצץ כמעט
כמו שם הפרויקט עצמו, אבל צריך לזכור שזהו שלב הדגמה בלבד. פרויקט פיילוט, לא חוזה מסחרי. נזכיר גם שלא מדובר בפרויקט חדש, אלא בהתקדמות מדיווח קודם (פינרג’י
מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט) רק שהפעם גילינו את היקף העסקה, כ-2.3 מיליון שקל. כלומר, לא מדובר בהכנסה שתאזן את החברה, שכן סך ההוצאות התפעוליות עמד על 21 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025. עם זאת, זה לא מנע מהמניה לזנק אתמול 22%, כאשר המחזור
במניה היה גבוה מהיקף העסקה עליו חתמה.
- הבנקים עלו 0.8% - הביטוח ירדו 1.2%; לונג בנקים, שורט ביטוח
- זוז טסה 19.5%, גילת זינקה 5.6%, ת"א 90 עלה 1.1%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחילת השנה כתבנו שהסיכויים של מניית פינרג’י פינרג'י 0% לעלות נמוכים, כי למרות הרה ארגון שריפת המזומנים גדולה, למרות בעל הבית שתומך - צריך הרבה כסף, וגם - שהטכנולוגיה עדיין בחיתולים ואין לקוחות. הבעיה הגדולה בעסקים כאלו היא שגם אם יש חלום, כדי לממש אותו צריך כסף והמשמעות היא דילול של משקיעים קיימים במחירים נמוכים. כתבנו את זה בשתי הזדמנויות - קיבלנו איומים מהחברה. אז קיבלנו. מאז כל פעם שהחברה מדווחת על הודעות טובות, יש זינוק במניה ובהמשך המניה מתממשת. שתבינו - הלוואי שהיא תצליח, הלוואי שיש לה פתרון של אנרגיה מתחדשת שיתפוס בעולם הגדול. אנחנו רוצים הצלחה ישראלית - אנחנו רק לא רוצים שזה יבוא על חשבונכם.
