דייויד בלוק שרין טכנו
צילום: יח"צ
ראיון

"שוק היהלומים במקום נמוך כרגע, ההערכה שלי שהתנאים ישתפרו בעתיד"

מנכ"ל שרין, דיוויד בלוק, מדבר על שיתוף הפעולה עם De Beers, על הכניסה לתעשיות חדשות דרך רכישת Kitov.AI, ועל עתיד החברה בצל השינויים בשוק היהלומים

אביחי טדסה | (6)

שרין טכנולוגיות שרין טכנו 0%  ,היא חברה ישראלית הנסחרת בבורסות סינגפור ותל אביב, החברה עוסקת בפיתוח ושיווק פתרונות טכנולוגיים לענף היהלומים, לאחרונה הודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם Tracr, חברת-בת של ענקית היהלומים De Beers, המפעילה מערכת בלוקצ'יין לתיעוד יהלומים גולמיים ממקורם. במסגרת ההסכם, הנתונים שנרשמים ב-Tracr ישולבו עם מערכת Diamond Journey של שרין, כך שניתן יהיה לעקוב אחר נתוני מקור היהלום ולתעד את שלבי העיבוד שלו.


לרוב, פתרונות מעקב אחר יהלומים מסתמכים על דיווחים של גורמים שונים בשרשרת האספקה. שיתוף הפעולה בין שרין ל-Tracr אמור לאפשר חיבור ישיר בין נתוני המקור של היהלום לתהליכי העיבוד שלו, על בסיס טכנולוגיות זיהוי ואלגוריתמים של שתי החברות. החל משנת 2025, De Beers תספק מידע על מדינת המקור של כל יהלום גולמי במשקל קראט אחד ומעלה הרשום בפלטפורמת Tracr. נכון להיום, מעל שלושה מיליון יהלומים של החברה כבר מתועדים בפלטפורמה, כאשר בעתיד ייתכן שהמערכת תורחב גם ליצרניות נוספות. שרין מפעילה מערכות תכנון וסריקה דיגיטליות בענף היהלומים, ושילוב הנתונים עם Tracr אמור להקל על אימוץ הפתרון בקרב גורמים שונים בתעשייה. בהתאם להסכם, הנתונים שיועלו למערכת יצטרכו לעמוד בתקני הקניין הרוחני של שתי החברות.


במקביל, שרין הודיעה לאחרונה על חתימת מזכר הבנות לרכישת שליטה בחברת Kitov.AI, המפתחת מערכות בקרת איכות אוטומטיות מבוססות בינה מלאכותית ועיבוד תמונה. העסקה צפויה להתבצע במזומן, בכפוף לבדיקות נאותות. Kitov.AI פועלת בתחומים כמו אלקטרוניקה, רכב ורפואה, ועברה למודל עסקי מבוסס רישוי תוכנה. שרין רואה במהלך הזדמנות להתרחבות מחוץ לענף היהלומים, עם יעד להפוך את החברה הנרכשת לרווחית עד 2026.


החברה סיכמה את 2024 עם מעבר מהפסד של 2.8 מיליון דולר לרווח של 1.1 מיליון דולר, למרות ירידה של 8% בהכנסות ל-39.2 מיליון דולר, בעיקר בשל ביקוש חלש ליהלומים טבעיים בסין והתחרות מיהלומי מעבדה. החברה הצליחה לשפר את הרווחיות בזכות צמצום הוצאות, שיפור תהליכי עבודה ומיקוד בשירותים מבוססי תוכנה והכנסות חוזרות. בנוסף, שרין מתכננת להעביר את פעילות הייצור להודו כדי להפחית עלויות ולשפר את הקשר עם השוק המרכזי שלה. ב-2025 החברה צופה המשך אתגרים בשוק היהלומים, אך מאמינה שהרחבת שירותי התכנון והדירוג שלה, לצד רגולציה חדשה הדורשת שקיפות במקור היהלומים, תספק לה הזדמנויות צמיחה נוספות.


לפני כשנתיים, קרן פימי נכנסה להשקעה בשרין ורכשה 9% ממניות החברה. מניית החברה הניבה תשואה שלילית בשנה שעברה של 26%, בשנתיים האחרונות הניבה תשואה שלילית של 35%, ומיום הנפקתה בבורסה, רשמה תשואה שלילית של 61%, לשווי של 207 מיליון שקל, כאשר ההון העצמי שלה הוא כ-209 מיליון שקל.  החברה נסחרת במכפיל רווח 52, וסובלת מאתגרים בשוק היהלומים, אך היא מצהירה על התייעלות בפעילות, ורצון להרחיב את מקורות ההכנסה משירותים מבוססי דאטה ולפתח שיתופי פעולה אסטרטגיים, כמו ההסכם עם De Beers ו-Tracr, שעשוי לחזק את מעמדה בשוק העולמי.


בשנים האחרונות שוק היהלומים העולמי מתמודד עם אתגרים משמעותיים. הביקוש ליהלומים טבעיים נחלש בעיקר בעקבות ירידה בצריכה בסין ובארה"ב, שתי שווקי היעד המרכזיים של הענף. במקביל, תחום יהלומי המעבדה צבר תאוצה ותפס נתח שוק הולך וגדל, תוך שהוא מציע תחליף זול יותר ליהלומים טבעיים ופוגע ברווחיות של יצרנים וסוחרים. בנוסף, מגבלות רגולטוריות וסנקציות על יהלומים שמקורם ברוסיה, שהייתה אחד מהספקים המרכזיים בעולם, יצרו אי ודאות נוספת בענף. לצד זאת, ישנה מגמה גוברת מצד ממשלות ורשויות פיקוח לדרוש שקיפות גבוהה יותר בנוגע למקור היהלומים, מה שמביא לעלייה בצורך בטכנולוגיות מעקב ובקרה לאורך שרשרת האספקה.


בראיון שערכנו עם דיוויד בלוק מנכ"ל שרין, דיברנו על האסטרטגיה החדשה של החברה, ההשפעות של הדרישות הרגולטוריות החדשות בשוק היהלומים, והעתיד של שרין בשנים הקרובות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


כיצד ההסכם החדש עם De Beers ו-Tracr צפוי לשנות את הדרך שבה תעשיית היהלומים עוקבת אחר מקורם של יהלומים גולמיים? מהם האתגרים המרכזיים ביישום הטכנולוגיה בקנה מידה רחב?


"אנחנו עוסקים במעקב אחר יהלומים כבר שנים רבות, והשוק מתחלק באופן גס לשתי קטגוריות. הראשונה היא מערכות מעקב המבוססות על הצהרות בלבד - כלומר, מידע שמסופק על ידי גורמים בשרשרת האספקה ללא אמצעי אימות טכנולוגיים. בקטגוריה השנייה, שבה אנחנו פועלים, המעקב מבוסס על טכנולוגיה מתקדמת שאוספת נתונים לאורך כל התהליך. כיום, כ-100 מיליון יהלומים בשנה עוברים דרך המערכות שלנו, וכל שלב מתועד ומנותח באמצעות אלגוריתמים שמספקים שקיפות מלאה לגבי מקור היהלום.

De Beers מחזיקה בכשליש משוק היהלומים הגולמיים בעולם. כיום, בעקבות הסנקציות על רוסיה, יהלומים שמקורם ברוסיה אינם מורשים להימכר למדינות ה-G7, שמייצגות כ-70% מהשוק. ללא טכנולוגיית מעקב מתקדמת, קשה מאוד לדעת מהיכן מגיע כל יהלום. כאן אנחנו נכנסים לתמונה. שיתוף הפעולה עם De Beers ו-Tracr יהפוך את המעקב אחרי מקור היהלומים למבוסס ורחב היקף הרבה יותר. Tracr, החברה-הבת של De Beers, מקבלת את כל הנתונים מהחברה לגבי מקור היהלומים הגולמיים. כעת, בזכות שיתוף הפעולה בינינו, אנחנו יכולים לשלב את המידע שלהם עם מערכת הזיהוי והמעקב שלנו. משמעות הדבר היא שהחל מהשלב הראשוני של הכרייה, כל הנתונים נאספים, משולבים, ונשארים עקביים לכל אורך שרשרת האספקה. שיתוף הפעולה הזה לא רק משפר את היכולת לזהות את מקור היהלומים, אלא גם הופך את הטכנולוגיה שלנו להרבה יותר ישימה בהיקפים גדולים. יותר ממחצית מהיהלומים בשוק יוכלו להיכלל בתהליך המעקב הזה, מה שהופך את הפתרון שלנו לסקלבילי ואמין יותר עבור כל הגורמים בתעשייה".


עד כמה לדעתך בלוקצ'יין יכול להפוך לסטנדרט בתעשייה?


"בסופו של דבר, בלוקצ'יין הוא בסך הכול מאגר נתונים. נכון שהוא מאובטח ומבוזר, אבל בלי נתוני אמת מתהליך הייצור - אין לו ערך. הבלוקצ'יין הוא חלק משמעותי מהפתרון בכך שהוא מספק רמת אבטחה גבוהה, אך מה שבאמת חשוב זה הדאטה המאומת שנכנס אליו. כשיש נתונים אמינים לכל אורך שרשרת האספקה, בלוקצ'יין הופך לכלי שמגבה את המידע ומבטיח שהוא לא ישתנה או יימחק. זה מה שנותן לשחקנים גדולים בתעשייה את האימות שהם מחפשים. ככל שיותר גורמים ידרשו שקיפות ואימות אמיתי, כך בלוקצ'יין יהפוך לסטנדרט בתעשייה - אבל הוא חייב להיות משולב עם פתרונות איסוף נתונים מתקדמים כמו שלנו כדי לספק ערך אמיתי".


איך אתה רואה את הדרישות הרגולטוריות בתחום השקיפות בשרשרת האספקה של יהלומים? והאם שיתוף הפעולה הזה יוכל לעזור לחברות לעמוד בתקנות מחמירות יותר בעתיד?

"הדרישות בתחום השקיפות מתפתחות ומשתנות במהירות, בעיקר בעקבות הסנקציות על רוסיה. רק לאחרונה היו הצהרות מצד המכס האמריקאי – עד אפריל השנה, כל משלוח של יהלומים שנכנס לארה"ב נדרש לכלול הצהרה שהוא לא ממקור רוסי. אבל לפני כשבועיים המדיניות השתנתה, ועכשיו יש חובה לציין באופן מפורש מאיזו מדינה הגיע היהלום הגולמי. זה שינוי משמעותי שמייצר דחיפה לכלל התעשייה לכיוון של שקיפות גבוהה יותר. הכיוון ברור – קמעונאים יידרשו לדעת בדיוק מאיפה הגיעו היהלומים שהם מוכרים, וזה מהלך חיובי לתעשייה כולה. מעבר לדרישות רגולטוריות, יש לזה גם ערך עסקי. המותגים הגדולים בעולם רוצים וזקוקים למידע הזה, ולכן הטכנולוגיות שלנו מאפשרות להם לקבל נתונים מדויקים ומאומתים. שיתוף הפעולה עם De Beers הוא צעד משמעותי בהקשר הזה, במיוחד משום שהם בדרך כלל אינם נוהגים לשתף פעולה עם חברות חיצוניות. העובדה שהם בחרו לעבוד איתנו מצביעה על החשיבות שהם מייחסים למעקב ואימות מקור היהלומים וזה יתרון גדול גם עבורנו".


האם טכנולוגיית המעקב והרישום רלוונטית לתחומים נוספים?

"הטכנולוגיה שלנו פה לא יכולה להתפתח לתחומים נוספים, יש לנו המון דאטה בתחום היהלומים, ובתחומים אחרים אין לנו דאטה לכן זה לא רלוונטי".


האם יש תוכניות להרחיב את השימוש בטכנולוגיית המעקב גם ליצרניות יהלומים נוספות מעבר ל-De Beers?

"זה בהחלט המטרה להגיע לעוד מכרות וליצרנים נוספים, אנחנו שואפים להגיע לכמה שיותר. כמו שציינתי, לברנדים היוקרתיים מאוד חשוב המעקב".


איך שיתוף הפעולה הזה משתלב עם האסטרטגיה הרחבה של שרין לשנים הקרובות? אילו תחומים נוספים אתם מזהים כהזדמנויות צמיחה עבור החברה?


"שיתוף הפעולה הזה מתיישר היטב עם האסטרטגיה שלנו, מכיוון שבעשור האחרון עברנו ממכירת מכונות בלבד, למודל עסקי מבוסס דאטה, תוכנה והכנסות חוזרות. זהו שינוי הדרגתי שמאפשר לנו למנף את כמות הנתונים העצומה שאנו אוספים ולייצר מהם ערך ממשי עבור הלקוחות שלנו. במשך 25 שנים מכרנו מכונות לשחקנים בתחום היהלומים, וכיום אנחנו רואים פוטנציאל גדול בניתוח המידע שהן מייצרות. המידע הזה מאפשר לנו לפתח שירותים מבוססי תוכנה ודאטה שמהווים יתרון עסקי משמעותי, כמובן תוך שמירה על פרטיות ואישור הלקוחות. כחברה שמחזיקה בנתח שוק של 80-90% בתחום תכנון היהלומים בעולם, יש לנו בסיס חזק שממנו ניתן ליצור פתרונות חדשים ולפתח מוצרים מבוססי שירותי תוכנה ודאטה. המטרה שלנו היא להמשיך ולייצר ערך ללקוחותינו, תוך ניצול היתרון התחרותי שלנו בשוק".


מזכר ההבנות לרכישת Kitov.AI מסמנת כניסה של שרין לתחומים חדשים כמו אלקטרוניקה, רכב ורפואה. איך אתם רואים את שילוב הטכנולוגיות של Kitov.AI בפעילות הקיימת של החברה, והאם יש כוונה להמשיך להתרחב לתעשיות נוספות בעתיד?


"אנחנו כבר תקופה מסתכלים מעבר לעולם היהלומים, מתוך רצון למנף את היכולות שלנו לתעשיות נוספות. Kitov.AI היא חברה שפשטה רגל, אך יש לה טכנולוגיה מתקדמת ולקוחות משמעותיים במגוון תחומים. המערכת שלהם מיועדת לפסי ייצור, שם היא מבצעת בדיקות איכות (Inspection) לזיהוי פגמים במוצרים. מדובר במערכת אופטית שאוספת מידע ויזואלי ומנתחת אותו כדי לקבוע אם המוצר עומד בדרישות האיכות. נכון לעכשיו, העסקה עדיין לא הושלמה, ולכן מוקדם לקבוע עד כמה הרכישה תשפיע על שרין בטווח הארוך.

עם זאת, תעשיית היהלומים חווה טלטלות בשנים האחרונות, בעיקר בשל כניסת יהלומי המעבדה, שתפסו נתח שוק משמעותי ויצרו הפרעה למודלים המסורתיים. אלו תנאים חיצוניים שאנחנו לא שולטים בהם, ולכן חלק מהאסטרטגיה שלנו הוא לגוון את תחומי הפעילות ולחפש הזדמנויות מחוץ לשוק היהלומים, בדומה למה שאנחנו עושים עם Kitov.AI. אנחנו מביאים שנים של ניסיון בטכנולוגיות סריקה, עיבוד תמונה ובינה מלאכותית, וזה מאפשר לנו לזהות תחומים חדשים שבהם נוכל לייצר ערך. אנחנו בוחנים בקפידה את הכיוון הזה ורואים בו צעד הגיוני להמשך הצמיחה של החברה".


איפה החברה עוד 3 שנים מהיום?


"שוק היהלומים במקום נמוך כרגע וזה לאו דווקא מעיד על העתיד. ההערכה שלי שהתנאים ישתפרו בעתיד. אנחנו חברה שהצליחה להביא ערך מוסף לתעשיית היהלומים, עם מוצרים ושירותים ואני מאמין שזה ימשיך להניב פירות. בנוסף, אנחנו פועלים לנצל הזדמנויות עסקיות מחוץ לעולם היהלומים, תפקידנו לחפש ערך נוסף לתת למשקיעים ואני מאמין שנצליח לעשות את זה".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אולי הוא מנכל שמרן אבל החברה בראשותו יציבה בעולם לא יציב כמו יהלומים (ל"ת)
    מיקי 05/03/2025 10:16
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דוד 04/03/2025 17:41
    הגב לתגובה זו
    מה שאפשר לייצראפשר לייצר בכמויות גדולות יותרבזה תם הטיעון
  • 3.
    לרון 02/03/2025 14:59
    הגב לתגובה זו
    או שמצליחים או שמתנצלים או סוג של במאמרים ארוכים כאורך הגלות עם מסקנות ממש לא חד משמעיות
  • 2.
    אברהם להלה 02/03/2025 11:34
    הגב לתגובה זו
    ריסק את החברה שהייתה מעצמה תן למתכנת להיות מנכל
  • מיקי 02/03/2025 13:44
    הגב לתגובה זו
    לא הכל נמדד בשורת רווח אלא גם באחיזה בשוק והיום יש להם הכרה בינלאומית
  • 1.
    אנונימי 02/03/2025 11:22
    הגב לתגובה זו
    לא מבין את דני מנכל שהפך אותך למיליונר ממולטימליונר והוא עדין מנכל
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נובה קופצת 4%, נייס יורדת 1.4%; מגמה חיובית בבורסה

המשקיעים מגיבים להתפתחויות מעבר לים, בשילוב עם הארביטרז' החיובי כאשר המדדים פתחו בעליות; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל

מערכת ביזפורטל |

חדשות משמעותיות רגע לפני פתיחת שבוע המסחר בישראל: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירחפ, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות.

עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  

חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.


אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.

עוד בהקשר הריבית זה שוק התעסוקה. הנתונים מצביעים על ירידה של 7.2% לעומת אוגוסט, בעיקר בקרב נשים וצעירים כשהשיפור נזקף לחזרת מפוטרי הקיץ לעבודה ומההכרה בזכאות לחל"ת ממבצע "עם כלביא"; אבל בשירות התעסוקה מזהירים: חזרת המילואימניקים עלולה לשנות את המגמה. שוק העבודה מאפשר לבנק ישראל עוד מרווח תמרון מספר דורשי העבודה ירד בספטמבר ב-7.2% - בעיקר בקרב נשים וחרדים