ראיון

"שוק היהלומים במקום נמוך כרגע, ההערכה שלי שהתנאים ישתפרו בעתיד"

מנכ"ל שרין, דיוויד בלוק, מדבר על שיתוף הפעולה עם De Beers, על הכניסה לתעשיות חדשות דרך רכישת Kitov.AI, ועל עתיד החברה בצל השינויים בשוק היהלומים

אביחי טדסה | (6)

שרין טכנולוגיות שרין טכנו -0.75%  ,היא חברה ישראלית הנסחרת בבורסות סינגפור ותל אביב, החברה עוסקת בפיתוח ושיווק פתרונות טכנולוגיים לענף היהלומים, לאחרונה הודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם Tracr, חברת-בת של ענקית היהלומים De Beers, המפעילה מערכת בלוקצ'יין לתיעוד יהלומים גולמיים ממקורם. במסגרת ההסכם, הנתונים שנרשמים ב-Tracr ישולבו עם מערכת Diamond Journey של שרין, כך שניתן יהיה לעקוב אחר נתוני מקור היהלום ולתעד את שלבי העיבוד שלו.


לרוב, פתרונות מעקב אחר יהלומים מסתמכים על דיווחים של גורמים שונים בשרשרת האספקה. שיתוף הפעולה בין שרין ל-Tracr אמור לאפשר חיבור ישיר בין נתוני המקור של היהלום לתהליכי העיבוד שלו, על בסיס טכנולוגיות זיהוי ואלגוריתמים של שתי החברות. החל משנת 2025, De Beers תספק מידע על מדינת המקור של כל יהלום גולמי במשקל קראט אחד ומעלה הרשום בפלטפורמת Tracr. נכון להיום, מעל שלושה מיליון יהלומים של החברה כבר מתועדים בפלטפורמה, כאשר בעתיד ייתכן שהמערכת תורחב גם ליצרניות נוספות. שרין מפעילה מערכות תכנון וסריקה דיגיטליות בענף היהלומים, ושילוב הנתונים עם Tracr אמור להקל על אימוץ הפתרון בקרב גורמים שונים בתעשייה. בהתאם להסכם, הנתונים שיועלו למערכת יצטרכו לעמוד בתקני הקניין הרוחני של שתי החברות.


במקביל, שרין הודיעה לאחרונה על חתימת מזכר הבנות לרכישת שליטה בחברת Kitov.AI, המפתחת מערכות בקרת איכות אוטומטיות מבוססות בינה מלאכותית ועיבוד תמונה. העסקה צפויה להתבצע במזומן, בכפוף לבדיקות נאותות. Kitov.AI פועלת בתחומים כמו אלקטרוניקה, רכב ורפואה, ועברה למודל עסקי מבוסס רישוי תוכנה. שרין רואה במהלך הזדמנות להתרחבות מחוץ לענף היהלומים, עם יעד להפוך את החברה הנרכשת לרווחית עד 2026.


החברה סיכמה את 2024 עם מעבר מהפסד של 2.8 מיליון דולר לרווח של 1.1 מיליון דולר, למרות ירידה של 8% בהכנסות ל-39.2 מיליון דולר, בעיקר בשל ביקוש חלש ליהלומים טבעיים בסין והתחרות מיהלומי מעבדה. החברה הצליחה לשפר את הרווחיות בזכות צמצום הוצאות, שיפור תהליכי עבודה ומיקוד בשירותים מבוססי תוכנה והכנסות חוזרות. בנוסף, שרין מתכננת להעביר את פעילות הייצור להודו כדי להפחית עלויות ולשפר את הקשר עם השוק המרכזי שלה. ב-2025 החברה צופה המשך אתגרים בשוק היהלומים, אך מאמינה שהרחבת שירותי התכנון והדירוג שלה, לצד רגולציה חדשה הדורשת שקיפות במקור היהלומים, תספק לה הזדמנויות צמיחה נוספות.


לפני כשנתיים, קרן פימי נכנסה להשקעה בשרין ורכשה 9% ממניות החברה. מניית החברה הניבה תשואה שלילית בשנה שעברה של 26%, בשנתיים האחרונות הניבה תשואה שלילית של 35%, ומיום הנפקתה בבורסה, רשמה תשואה שלילית של 61%, לשווי של 207 מיליון שקל, כאשר ההון העצמי שלה הוא כ-209 מיליון שקל.  החברה נסחרת במכפיל רווח 52, וסובלת מאתגרים בשוק היהלומים, אך היא מצהירה על התייעלות בפעילות, ורצון להרחיב את מקורות ההכנסה משירותים מבוססי דאטה ולפתח שיתופי פעולה אסטרטגיים, כמו ההסכם עם De Beers ו-Tracr, שעשוי לחזק את מעמדה בשוק העולמי.


בשנים האחרונות שוק היהלומים העולמי מתמודד עם אתגרים משמעותיים. הביקוש ליהלומים טבעיים נחלש בעיקר בעקבות ירידה בצריכה בסין ובארה"ב, שתי שווקי היעד המרכזיים של הענף. במקביל, תחום יהלומי המעבדה צבר תאוצה ותפס נתח שוק הולך וגדל, תוך שהוא מציע תחליף זול יותר ליהלומים טבעיים ופוגע ברווחיות של יצרנים וסוחרים. בנוסף, מגבלות רגולטוריות וסנקציות על יהלומים שמקורם ברוסיה, שהייתה אחד מהספקים המרכזיים בעולם, יצרו אי ודאות נוספת בענף. לצד זאת, ישנה מגמה גוברת מצד ממשלות ורשויות פיקוח לדרוש שקיפות גבוהה יותר בנוגע למקור היהלומים, מה שמביא לעלייה בצורך בטכנולוגיות מעקב ובקרה לאורך שרשרת האספקה.


בראיון שערכנו עם דיוויד בלוק מנכ"ל שרין, דיברנו על האסטרטגיה החדשה של החברה, ההשפעות של הדרישות הרגולטוריות החדשות בשוק היהלומים, והעתיד של שרין בשנים הקרובות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


כיצד ההסכם החדש עם De Beers ו-Tracr צפוי לשנות את הדרך שבה תעשיית היהלומים עוקבת אחר מקורם של יהלומים גולמיים? מהם האתגרים המרכזיים ביישום הטכנולוגיה בקנה מידה רחב?


"אנחנו עוסקים במעקב אחר יהלומים כבר שנים רבות, והשוק מתחלק באופן גס לשתי קטגוריות. הראשונה היא מערכות מעקב המבוססות על הצהרות בלבד - כלומר, מידע שמסופק על ידי גורמים בשרשרת האספקה ללא אמצעי אימות טכנולוגיים. בקטגוריה השנייה, שבה אנחנו פועלים, המעקב מבוסס על טכנולוגיה מתקדמת שאוספת נתונים לאורך כל התהליך. כיום, כ-100 מיליון יהלומים בשנה עוברים דרך המערכות שלנו, וכל שלב מתועד ומנותח באמצעות אלגוריתמים שמספקים שקיפות מלאה לגבי מקור היהלום.

De Beers מחזיקה בכשליש משוק היהלומים הגולמיים בעולם. כיום, בעקבות הסנקציות על רוסיה, יהלומים שמקורם ברוסיה אינם מורשים להימכר למדינות ה-G7, שמייצגות כ-70% מהשוק. ללא טכנולוגיית מעקב מתקדמת, קשה מאוד לדעת מהיכן מגיע כל יהלום. כאן אנחנו נכנסים לתמונה. שיתוף הפעולה עם De Beers ו-Tracr יהפוך את המעקב אחרי מקור היהלומים למבוסס ורחב היקף הרבה יותר. Tracr, החברה-הבת של De Beers, מקבלת את כל הנתונים מהחברה לגבי מקור היהלומים הגולמיים. כעת, בזכות שיתוף הפעולה בינינו, אנחנו יכולים לשלב את המידע שלהם עם מערכת הזיהוי והמעקב שלנו. משמעות הדבר היא שהחל מהשלב הראשוני של הכרייה, כל הנתונים נאספים, משולבים, ונשארים עקביים לכל אורך שרשרת האספקה. שיתוף הפעולה הזה לא רק משפר את היכולת לזהות את מקור היהלומים, אלא גם הופך את הטכנולוגיה שלנו להרבה יותר ישימה בהיקפים גדולים. יותר ממחצית מהיהלומים בשוק יוכלו להיכלל בתהליך המעקב הזה, מה שהופך את הפתרון שלנו לסקלבילי ואמין יותר עבור כל הגורמים בתעשייה".


עד כמה לדעתך בלוקצ'יין יכול להפוך לסטנדרט בתעשייה?


"בסופו של דבר, בלוקצ'יין הוא בסך הכול מאגר נתונים. נכון שהוא מאובטח ומבוזר, אבל בלי נתוני אמת מתהליך הייצור - אין לו ערך. הבלוקצ'יין הוא חלק משמעותי מהפתרון בכך שהוא מספק רמת אבטחה גבוהה, אך מה שבאמת חשוב זה הדאטה המאומת שנכנס אליו. כשיש נתונים אמינים לכל אורך שרשרת האספקה, בלוקצ'יין הופך לכלי שמגבה את המידע ומבטיח שהוא לא ישתנה או יימחק. זה מה שנותן לשחקנים גדולים בתעשייה את האימות שהם מחפשים. ככל שיותר גורמים ידרשו שקיפות ואימות אמיתי, כך בלוקצ'יין יהפוך לסטנדרט בתעשייה - אבל הוא חייב להיות משולב עם פתרונות איסוף נתונים מתקדמים כמו שלנו כדי לספק ערך אמיתי".


איך אתה רואה את הדרישות הרגולטוריות בתחום השקיפות בשרשרת האספקה של יהלומים? והאם שיתוף הפעולה הזה יוכל לעזור לחברות לעמוד בתקנות מחמירות יותר בעתיד?

"הדרישות בתחום השקיפות מתפתחות ומשתנות במהירות, בעיקר בעקבות הסנקציות על רוסיה. רק לאחרונה היו הצהרות מצד המכס האמריקאי – עד אפריל השנה, כל משלוח של יהלומים שנכנס לארה"ב נדרש לכלול הצהרה שהוא לא ממקור רוסי. אבל לפני כשבועיים המדיניות השתנתה, ועכשיו יש חובה לציין באופן מפורש מאיזו מדינה הגיע היהלום הגולמי. זה שינוי משמעותי שמייצר דחיפה לכלל התעשייה לכיוון של שקיפות גבוהה יותר. הכיוון ברור – קמעונאים יידרשו לדעת בדיוק מאיפה הגיעו היהלומים שהם מוכרים, וזה מהלך חיובי לתעשייה כולה. מעבר לדרישות רגולטוריות, יש לזה גם ערך עסקי. המותגים הגדולים בעולם רוצים וזקוקים למידע הזה, ולכן הטכנולוגיות שלנו מאפשרות להם לקבל נתונים מדויקים ומאומתים. שיתוף הפעולה עם De Beers הוא צעד משמעותי בהקשר הזה, במיוחד משום שהם בדרך כלל אינם נוהגים לשתף פעולה עם חברות חיצוניות. העובדה שהם בחרו לעבוד איתנו מצביעה על החשיבות שהם מייחסים למעקב ואימות מקור היהלומים וזה יתרון גדול גם עבורנו".


האם טכנולוגיית המעקב והרישום רלוונטית לתחומים נוספים?

"הטכנולוגיה שלנו פה לא יכולה להתפתח לתחומים נוספים, יש לנו המון דאטה בתחום היהלומים, ובתחומים אחרים אין לנו דאטה לכן זה לא רלוונטי".


האם יש תוכניות להרחיב את השימוש בטכנולוגיית המעקב גם ליצרניות יהלומים נוספות מעבר ל-De Beers?

"זה בהחלט המטרה להגיע לעוד מכרות וליצרנים נוספים, אנחנו שואפים להגיע לכמה שיותר. כמו שציינתי, לברנדים היוקרתיים מאוד חשוב המעקב".


איך שיתוף הפעולה הזה משתלב עם האסטרטגיה הרחבה של שרין לשנים הקרובות? אילו תחומים נוספים אתם מזהים כהזדמנויות צמיחה עבור החברה?


"שיתוף הפעולה הזה מתיישר היטב עם האסטרטגיה שלנו, מכיוון שבעשור האחרון עברנו ממכירת מכונות בלבד, למודל עסקי מבוסס דאטה, תוכנה והכנסות חוזרות. זהו שינוי הדרגתי שמאפשר לנו למנף את כמות הנתונים העצומה שאנו אוספים ולייצר מהם ערך ממשי עבור הלקוחות שלנו. במשך 25 שנים מכרנו מכונות לשחקנים בתחום היהלומים, וכיום אנחנו רואים פוטנציאל גדול בניתוח המידע שהן מייצרות. המידע הזה מאפשר לנו לפתח שירותים מבוססי תוכנה ודאטה שמהווים יתרון עסקי משמעותי, כמובן תוך שמירה על פרטיות ואישור הלקוחות. כחברה שמחזיקה בנתח שוק של 80-90% בתחום תכנון היהלומים בעולם, יש לנו בסיס חזק שממנו ניתן ליצור פתרונות חדשים ולפתח מוצרים מבוססי שירותי תוכנה ודאטה. המטרה שלנו היא להמשיך ולייצר ערך ללקוחותינו, תוך ניצול היתרון התחרותי שלנו בשוק".


מזכר ההבנות לרכישת Kitov.AI מסמנת כניסה של שרין לתחומים חדשים כמו אלקטרוניקה, רכב ורפואה. איך אתם רואים את שילוב הטכנולוגיות של Kitov.AI בפעילות הקיימת של החברה, והאם יש כוונה להמשיך להתרחב לתעשיות נוספות בעתיד?


"אנחנו כבר תקופה מסתכלים מעבר לעולם היהלומים, מתוך רצון למנף את היכולות שלנו לתעשיות נוספות. Kitov.AI היא חברה שפשטה רגל, אך יש לה טכנולוגיה מתקדמת ולקוחות משמעותיים במגוון תחומים. המערכת שלהם מיועדת לפסי ייצור, שם היא מבצעת בדיקות איכות (Inspection) לזיהוי פגמים במוצרים. מדובר במערכת אופטית שאוספת מידע ויזואלי ומנתחת אותו כדי לקבוע אם המוצר עומד בדרישות האיכות. נכון לעכשיו, העסקה עדיין לא הושלמה, ולכן מוקדם לקבוע עד כמה הרכישה תשפיע על שרין בטווח הארוך.

עם זאת, תעשיית היהלומים חווה טלטלות בשנים האחרונות, בעיקר בשל כניסת יהלומי המעבדה, שתפסו נתח שוק משמעותי ויצרו הפרעה למודלים המסורתיים. אלו תנאים חיצוניים שאנחנו לא שולטים בהם, ולכן חלק מהאסטרטגיה שלנו הוא לגוון את תחומי הפעילות ולחפש הזדמנויות מחוץ לשוק היהלומים, בדומה למה שאנחנו עושים עם Kitov.AI. אנחנו מביאים שנים של ניסיון בטכנולוגיות סריקה, עיבוד תמונה ובינה מלאכותית, וזה מאפשר לנו לזהות תחומים חדשים שבהם נוכל לייצר ערך. אנחנו בוחנים בקפידה את הכיוון הזה ורואים בו צעד הגיוני להמשך הצמיחה של החברה".


איפה החברה עוד 3 שנים מהיום?


"שוק היהלומים במקום נמוך כרגע וזה לאו דווקא מעיד על העתיד. ההערכה שלי שהתנאים ישתפרו בעתיד. אנחנו חברה שהצליחה להביא ערך מוסף לתעשיית היהלומים, עם מוצרים ושירותים ואני מאמין שזה ימשיך להניב פירות. בנוסף, אנחנו פועלים לנצל הזדמנויות עסקיות מחוץ לעולם היהלומים, תפקידנו לחפש ערך נוסף לתת למשקיעים ואני מאמין שנצליח לעשות את זה".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אולי הוא מנכל שמרן אבל החברה בראשותו יציבה בעולם לא יציב כמו יהלומים (ל"ת)
    מיקי 05/03/2025 10:16
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דוד 04/03/2025 17:41
    הגב לתגובה זו
    מה שאפשר לייצראפשר לייצר בכמויות גדולות יותרבזה תם הטיעון
  • 3.
    לרון 02/03/2025 14:59
    הגב לתגובה זו
    או שמצליחים או שמתנצלים או סוג של במאמרים ארוכים כאורך הגלות עם מסקנות ממש לא חד משמעיות
  • 2.
    אברהם להלה 02/03/2025 11:34
    הגב לתגובה זו
    ריסק את החברה שהייתה מעצמה תן למתכנת להיות מנכל
  • מיקי 02/03/2025 13:44
    הגב לתגובה זו
    לא הכל נמדד בשורת רווח אלא גם באחיזה בשוק והיום יש להם הכרה בינלאומית
  • 1.
    אנונימי 02/03/2025 11:22
    הגב לתגובה זו
    לא מבין את דני מנכל שהפך אותך למיליונר ממולטימליונר והוא עדין מנכל
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 0.78%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

ירידות בבנקים, ירידות חדות בביטוח - אל על מזנקת 6%

אל על והמניות הביטחוניות בירוק - כל השאר באדום; מניות הביטוח מתממשות בחדות איילון וליברה מאבדות 2.5%; במקביל, המתיחות בין רוסיה לנאט"ו מחריפה עם חדירת רחפנים לפולין, בעוד איראן ו־IAEA מנסות לייצב את החזית הגרעינית

מערכת ביזפורטל |

המסחר ביום שאחרי התקיפה הישראלית בקטאר מתנהל במגמה שלילית כשת"א 35 יורד כ-0.3%, לעומתו ת"א 90 נסחר ביציבות סביב ה-0.
במבט על הסקטורים המרכזיים הירידות חזקות יותר, מדד הבנקים בירידה של 0.4%, ומדד הביטוח ומד על ירידה של 1.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.7% ומנגד ת"א נפט וגז מוסיף 0.5%.


בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה, מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות? כל השאלות והתשובות שחשוב לכם לדעת

ביום שני הקרוב ביזפורטל מארח את ועידת ההשקעות בתשתיות. בזק, ניו-מד, שפיר, חברות אנרגיה מתחדשת, רגולטורים, יספקו לכם תובנות כשכולם ינסו לענות על השאלה הגדולה - האם המניות בתחום ימשיכו לספק תשואה עודפת? הרשמו עכשיו לועידה שתערך במתחם הבורסה לניירות ערך באחוזת בית - ועידת התשתיות - פרטים והרשמה


השוק עלה אתמול על חדשות התקיפה, אך הבוקר מתגברים הדיווחים כי אולי התקיפה לא השיגה את היעדים שקיוו להם במערכת הביטחון. ומה קורה בקטאר? הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו. היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון. קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?

ואם מדברים על אירועים גיאופוליטיים, אתמול רחפנים רוסיים חדרו לפולין, והמתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; היום דווח כי ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר כי פולין ביקשה מנאט"ו להפעיל את סעיף 4 של הברית, סעיף שמאפשר התייעצות דחופה בין החברות כאשר אחת מהן מרגישה שאיום נשקף לביטחונה או לשלמותה הטריטוריאלית, לאחר שמטוסי נאט"ו הוזנקו כדי להתמודד עם חדירת כטב"מים רוסים למרחב האווירי של פולין, וברקע נשקלת אפשרות לחזק את מערך ההגנה האווירית באזור. האירועים מסמנים החרפה חמורה במתיחות בין רוסיה לנאט"ו, כאשר פולין מדגישה שמדובר בהפרה ישירה ומסוכנת של ריבונותה. מה מחפשת רוסיה בפולין ואיך זה משפיע על החברות הביטחוניות (גם בישראל)? בכתבה כאן - רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון