איזו שנה הייתה לנו בסייבר... שנה שהמשיכה את המגמות של השנים האחרונות אבל גם הפתיעה וחידשה לנו. 

מבט קצר לאחור מביא אותנו לסוף שנת 2020 עת נתגלתה הפעילות הרוסית כנגד חברת Solarwinds, שהתבררה כאחד מקמפייני הסייבר המדינתיים הגדולים ביותר שנחשפו מאז ומעולם. באותו זמן מתברר שחברת הביטוח ״שׁירביט״ נופלת קורבן למתקפת סייבר של פושעי סייבר שמתגלים לאחר זמן כקבוצה איראנית שמבקשת לזרוע נזק ובהלה פה בארץ (ובמידה רבה מצליחה בכך). עם נקודת פתיחה גרועה כל כך היה אפשר להניח ששנת 2021 תהיה שלילית למדי בכל מה שנוגע לסייבר, ובמובנים רבים כך אכן היה. אולם היו גם כמה נקודות אור וכמה אירועים מפתיעים שהתגבשו לכדי מגמות, ששווה לשים עליהן זרקור בעודנו מסכמים את השנה שהייתה בסייבר:

היום בשעה 19:00 בקורס ללימודי שוק ההון של ביזפורטל -  האם התמחור של אמזון יקר? למה חשוב להשקיע במניות, איך עושים זאת וגם -  פיקדונות, אגרות חוב או קרנות נאמנות סולידיות - מה עדיף? להצטרפות לשיעור לחצו כאן

סייבר בינלאומי

בהמשך לקמפיין הרוסי שפגע בחברת Solarwinds בכדי להשיג נגישות לגופים רבים, גם השנה הובחנה פעילות ענפה במיוחד של מערכים רוסיים מתקדמים (Nobelium, APT-29) בדגש על מתקפות בשרשרת האספקה. בחודשים האחרונים בעת שהסכסוך בין רוסיה ואוקראינה התלהט נצפתה פעילות סייבר מוגברת של רוסיה כלפי האחרונה וגם כלפי מדינות אחרות באיחוד האירופי, שנפגעו מפעילות ריגול סייבר רוסית או ממאמצים לחבל בתהליכי בחירות. 

גם סין לא טמנה ידה בצלחת הנודלס. היא הייתה פעילה מאוד באמצעות מגוון קבוצות תקיפה, כאשר מטרותיה המרכזיות- גניבת טכנולוגיה והשגת עליונות כלכלית. במקביל סין הכריזה לאחרונה על מדיניות חקר חולשות עצמאית כדי לשמר יתרון התקפי, ולאחרונה נחשפה פעילות ריגול אגרסיבית שלה באוסטרליה ובאזור אסיה וים סין הדרומי, מתוך מגמה ברורה שלה לשמר עליונותה באזור שנחשב בראיה הסינית לחצר האחורית שלה. 

• פרסם תמונות עירום בפייסבוק - מה חשב בית המשפט?
• מסכים ירוקים: הנאסד"ק קפץ ב-3.1%; פייסבוק זינקה ב-18%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הפעילות האינטנסיביות של מדינות אלו הביאו את מדינות המערב להבנה שעליהן לנקוט פעולה אחודה ומתואמת (לפחות במישור הדיפלומטי בינלאומי- איננו יודעים מה מתרחש באמת מתחת לפני השטח). הנשיא ביידן שנכנס לתפקידו לפני שנה בדיוק הצהיר על כוונותיו בתחום הסייבר בצורה ברורה- הוא אסף אליו את בכירי תעשיית המידע האמריקאית שהצהירו על שיתוף פעולה כנגד איומי סייבר, אסף כוח משימה בין לאומי למלחמה באיום הכופרה (בין היתר בעזרת ישראל) ואף חתם על צו נשיאותי שמטרתו להגביר את ההגנות הדיגיטלית של גופי הממשל הפדרלי כנגד איומי סייבר. במקביל ארצות הברית הטילה עיצומים כלכליים על רוסיה (כתגובה ישירה על תקיפת Solarwinds), שמצדה דווקא הראתה נכונות להגיע להבנות עם ארצות הברית להסגרה הדדית של פושעי סייבר ואפילו קראה לאחרונה לערוך שיחות בנושא סייבר עם האיחוד האירופי בניסיון לגבש ״כללי משחק״ מקובלים. 

פשיעת סייבר

במרחב פשיעת הסייבר חווינו  "שגשוג" של מערכי כופרה, כאשר מרביתם ממוצא רוסי ומזרח אירופאי, שפועלים בנוחות תחת חסותה של רוסיה, שרואה בפעילות הזו גורם נוסף שמערער דמוקרטיות מערביות (ייתכן שהרוסים אף מעודדים את הפעילות הזו באופן אקטיבי) ואולי יתנו לרוסיה ״קלף״ נוסף במגעים מול המערב (יסכימו להילחם בפשיעת סייבר בתמורה להטבות מסוימות). אולם עד שזה יקרה כנופיות הכופרה משתוללות וגורמות לנזקים חסרי תקדים- נזכיר כאן את המתקפה על יצרן הבשר JBS שגרמה למחסור אדיר בבשר טרי, מתקפה של כופרת REvil מעל תוכנת ניהול של Kaseya שפגעה בחברות רבות בעולם, מתקפת כופרה של כנופיית Conti ששיתקה חלק נרחב ממערכת הבריאות באירלנד וכמובן במתקפה על ספק הגז והנפט Colonial Pipeline שגרמה למחסור בדלק בחלקים נרחבים מארצות הברית. 

אל מול העננה השחורה הזו זורחת קרן שמש בדמות הצלחות ממשיות של גורמי אכיפת חוק ברחבי העולם, בהובלת ה-FBI והאינטרפול שפעלו נמרצות להביא לדין פושעי סייבר ולנטרל תשתיות פשיעה שמאפשרות את התקיפות הללו: שרתי תקיפה, בוטנטים, שירותי אכסון, מרקטפלייסים, שירותי הלבנת כספים ועוד.  חלק מהכנופיות ירדו למחתרת בשל הפעילות הנמרצת הזו, וחלקן חזר לסורן תחת ״מיתוג״ אחר, אבל המסר הברור הוא שגורמי האכיפה (בתמיכה של מדינות המערב שמקצות לכך משאבים רבים) מחריפים את המאבק בפשיעה המקוונת. 

• "ל-OpenAI יש חור תזרימי של 207 מיליארד דולר"
• מנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

סייבר התקפי:

הסייבר ההתקפי ״כיכב״ בכותרות השנה - כשארצות הברית מובילה מאבק ביצרנים של שירותים וכלים כאלו שלטענתה פוגעים באינטרסים אמריקאים ובחוסר העיתונות וזכויות אדם ברחבי העולם. 

חולשות

השנה נחשפנו למספר חולשות בתשתיות תוכנה שמהוות סיכום ממשי לגופים רבים ברחבי העולם. חולשות קריטיות התגלו בשלל מוצרים, מערכות הפעלה וגם מוצרי אבטחה. בזמן האחרון נחשפה חולשת Log4j שמאיימת על אלפי אפליקציות המותקנות על מיליוני שרתים ברחבי העולם שמריצים ספריית קוד פתוח, וידוע כבר על פושעי סייבר שמנצלים את החולשה הזו בכדי להחדיר כופרות וCrypto miners לארגונים שונים. 

ובארץ

בזירה המקומית חווינו השנה מלחמת סייבר אינטנסיבית מול איראן. ״יריית הפתיחה״ של הסבב הזה נורתה אמנם כבר בשנה שעברה (מתקפה על שירביט וגופים נוספים) אולם השנה המאבק הזה ״עלה מדרגה״ (ובמובנים רבים עלה על פני השטח)- ישראל (לפי מקורות שונים) תקפה מערכי תחבורה ציבורית, תחנות דלק ובתי כלא באיראן, שמצדה הגבירה את פעילות של קבוצת אגריוס ומערכים נוספים שפעלו פה כנגד גופים בארץ. חלק מהתקיפות האיראניות מתחזות לכופרה, ומקצתן מבצעות גניבה מתמשכת של מידע רגיש. הפעילות הזו באה לשיא בתקיפה של אתר ״אטרף״ שהביאה לחשיפה של אלפי משתמשים מהקהילה הלהטב״ית. 

בזירת הפשיעה אירעה השנה תקרית חמורה במיוחד כשבית החולים ״הילל יפה״ בחדרה נפגע ממתקפת כופרה. המדינה סירבה לשלם את הכופר הנדרש ובית החולים הושבת וחזר לפעילות מלאה רק לאחר זמן ממושך. 

המתקפות הללו, בין אם מקורן בתוקפים מדינתיים או בפושעי סייבר הביאו את הרגולטורים במדינה ״לגדל שיניים״ ולהתייחס בחומרה לארגונים שנפגעו בתקיפות הללו (במידה כמובן שהוכח שלא נערכו כראוי). כך ראינו את הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, קונס את ״שירביט״ בקנס בסך של 10,720,000 שקלים על הפרות רגולטוריות, ואת הרשות להגנת הפרטיות חוקרת וקונסת חברות וגופים שונים שלא עומדים בהנחיות שמירה על הפרטיות (בעיקר בגלל שלא עשו די להגן על מידע רגיש של לקוחות שנמצא ברשותן).

מה יקרה הלאה?

שנת 2021 לא הייתה שנה מעודדת בתחום הסייבר, בלשון המעטה. אם פעם מתקפות סייבר היו דבר שלא נגע באזרח הקטן, הרי שעכשיו חיי היום יום שלנו מושפעים ממנו יותר ויותר: זמינות של תשתיות ושירותים, פרטיות ומידע אישי, ואיומים עסקיים וביטחוניים על עסקים הם כבר חלק מהסביבה שלנו, כמו פשיעה ומפגעים אחרים.

כאשר אנחנו עומדים בפני גל נוסף של מגפת הקורונה (וסגרים, ועבודה מהבית שמחריפה את סיכוני הסייבר) קשה להיות אופטימיים בנוגע לעתיד. אבל אם נחפש נקודות אור אפשר להבחין שרשויות ומדינות הפנימו את משמעות האיום הגלום במרחב הסייבר ועברו השנה מדיבורים למעשים (לפחות בתחום האכיפה והרגולציה). אפשר לקוות שבשנת 2022 נראה יותר מעשים אקטיביים של מדינות ורשויות כנגד פושעי הסייבר, שמצדם ימשיכו לנסות ולערער את העולם הדיגיטאלי שבו רובנו חיים ומתנהלים.