
המשכנתאות בפברואר: רק 5.73 מיליארד שקל, המשך ירידה של 10% לעומת החודש הקודם - וחזרה לרמות של 2019
שוק הדיור והמשכנתאות ממשיך להתקרר. מחירי הדירות החדשות כבר יורדים ב-5-6% (להרחבה), ועל פי המשך ההתקררות בנתוני המשכנתאות של חודש פברואר אפשר להעריך שהירידה תימשך גם בחודשים הקרובים. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על שוק הדירות מתפרסמים אמנם באיחור קל של חודשיים אבל אין סיבה להניח שהירידה שכבר החלה נעצרה. להיפך. בחודש פברואר הציבור נטל משכנתאות בהיקף של 5.73 מיליארד שקל, ירידה של 10% ביחס לחודש ינואר אז לקח הציבור משכנתאות בהיקף של 6.36 מיליארד שקל. ביחס לשיא של חודש מרץ הקודם מדובר בנפילה של 57% בתוך שנה (אז לקח הציבור 13.43 מיליארד שקל). המספרים של חודש פברואר הם למעשה חזרה לרמות שנלקחו ב-2019 (5.6 מיליארד שקל בממוצע לחודש). בחלוקה למסלולים מעניין לציין עוד נתון - בחודשים הקודמים כמעט חצי מהיקף המשכנתאות היה במסלול הפריים, כעת זה כבר נופל ל-35% מההיקף. כלומר הציבור עוזב את מסלול הפריים. אבל לאן הוא עובר? למסלולים שצמודים למדד המחירים לצרכן. הסיבה היא שזה מוזיל את ההחזרים בחודשים הראשונים. האינפלציה לא מורגשת בתחילת הדרך של המשכנתא, וכך נוצרת אשלייה של הורדת ההחזרים החודשיים, אבל בפועל בהמשך הדרך האינפלציה עולה ולכן ההחזרים במסלול הזה עולים בצורה משמעותית. צריך גם לומר - בעוד ריבית הפריים גם יכולה לרדת, לאינפלציה אין נטייה כזו (כלומר דיפלציה). מאחר שבדרך כלל אין דפלציה המשמעות היא שההחזרים במסלול הזה עולים לאורך השנים ובדרך כלל לא יורדים בחזרה בשום שלב. בקשר לירידה בהיקפי ם צריך לומר עוד משהו - הירידה בהיקף המשכנתאות מגיעה כאשר לאורך רוב חודש פברואר הריבית במשק הייתה נמוכה יותר ממה שהיא עכשיו. ב-20 בפברואר הריבית במשק עלתה ל-4.25% כלומר ריבית פריים במשכנתאות של 5.75%. אבל זה קרה רק לקראת סוף החודש. המשמעות היא שרוב הירידה ברכישות קרתה קודם לכן. מנגד צריך מעט לסייג - חודש פברואר הוא חודש קצר של 28 ימים, כלומר היו בו פחות ימי מסחר ביחס לחודש ינואר. היו 20 ימי מסחר בעוד בחודש ינואר היו 23 ימי מסחר. אז גם זה 'פגע' קצת בהיקפים והוריד אותם, אבל ירידה של 10% לא הייתה נסגרת ב-3 ימים. כלומר, הקצב ממשיך לרדת, גם כאשר משווים ימים של חודש מלא לחודש פברואר הקצר יותר. ביום רביעי הקרוב, 15 במרץ, תפרסם הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) את השינוי במחירי הדיור (לצד השינוי במדד המחירים לצרכן). הצפי הוא להמשך ירידה במחירים. השאלה היא כמובן כמה. מחירי הדירות החדשות יורדים כבר מספר חודשים. אבל המספר הכולל, כולל דירות יד 2, עדיין לא נמצא בירידה. בחודש הקודם המדד עלה ב-0.2%. האם ביום רביעי הקרוב נראה את השינוי? גם בנק ישראל כבר נאלץ להודות שהעלאת הריבית היא הסיבה לירידה החדה בהיקפים, ולא התוכניות הממשלתיות או הגדלת השיווקים. גפני רוצה להקפיא את הריבית על המשכנתאות - זה לא אפשרי בכלכלה, הוא גם יפספס את המטרה שלו וגם יחבל במטרה של בנק ישראל לצנן את הביקושים בשוק כדי להוריד את האינפלציה. עד כדי כך מדובר בתוכנית בעייתית מי שמנסה לשחק אותה כאילו שהוא דואג לצעירים הוא יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, שהציע - ברצינות תהומית - להקפיא את הריבית על המשכנתאות. כלומר, כאשר הריבית במשק תעלה, על פי ההצעה של גפני הריבית לנוטלי המשכנתאות לא תעלה. בשבוע שעבר הוא הודיע שהוא יגיש את ההצעה שלו כבר היום, אבל בינתיים הוא סיכם עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על דחייה בשבוע "כדי כדי למצות את הדיון המקצועי ולמצוא פתרון למשקי הבית שהחזר המשכנתא החודשי שלהם עלה משמעותית בעקבות עליית הריבית, יחד עם הפיקוח על הבנקים במטרה לגבש מתווה מוסכם לפתרון הבעיה". גפני 'שכח' כמה שיעורים בכלכלה ובבנק ישראל כמובן מתנגדים (בצדק) להצעה הפופוליסטית של גפני. יש לכך מספר סיבות. כל הרעיון של העלאת הריבית במשק הוא לצנן ביקושים. מהלך של הקפאת ריבית פירושו לאפשר עוד הלוואות - וממילא לא לצנן את הביקושים, ולכן גם האינפלציה לא תיעצר. מהלך כזה יפגע קשות בניסיון של בנק ישראל לעצור את האינפלציה - וזו כרגע המטרה הראשית של הבנק. אף אחד לא רוצה לראות בישראל אינפלציה שנתית דו ספרתית או חד ספרתית גבוהה לאורך שנים. אינפלציה היא סכנה גדולה ליציבות של מדינה ולכן צריך לעצור אותה. זו סכנה הרבה יותר גדולה מאשר התייקרות של המשכנתאות. בנוסף, גפני גם לא ישיג את המטרה שלו, כי התוצאה תהיה שהבנקים פשוט לא יתנו משכנתאות בריביות נמוכות, הם פשוט יפסיקו לתת משכנתאות - הרי אי אפשר לחייב בנקים לתת הלוואות הפסדיות, בדיוק כפי שאי אפשר לחייב מרכולים למכור בהפסד לצרכנים. אם המדינה רוצה לסבסד משכנתאות זו זכותה, אבל זה לא יכול להיות בשוק קפיטליסטי. האם הסיכון במסלול הריבית המשתנה הפך קטן יותר לאחר העלאת הריבית? לפני שנתיים ושנה זה היה מאוד מסוכן לקחת חלק גדול מהמשכנתא בריבית משתנה - הסיכון היה שהריבית במשק תעלה ואיתה גם ההחזרים החודשיים על המשכנתא, וזה אכן מה שקרה בפועל. ההחזרים החודשיים של נוטלי המשכנתאות זינקו כאמור ב-1,000-1,500 שקל בחודש, וזה המון. אבל שימו לב לזה - עכשיו הסיכון בריבית המשתנה כבר נמוך יותר. כי העלאות הריבית מתקרבות ככל הנראה לסיומן. כלומר, אחרי שהריבית כבר עלתה ב-4.1% בפחות משנה, לא סביר שהיא תעלה כעת בעוד 4%. סביר שהיא תעלה בעוד חצי אחוז עד אחוז לכל היותר. במקרה כזה - כאשר אתם לוקחים כעת משכנתא עם ריבית משתנה, כל הסיכון כבר כלול, ויש לכם בעיקר סיכוי לירידת ריבית ולכן גם ירידה בהחזרים החודשיים. אם לפני שנה היה צריך לקחת רכיב קטן של ריבית משתנה ומרכיב גבוה של ריבית קבועה (כדי לקבע ריביות נמוכות כמה שיותר במסלול הריבית הקבועה) אז היום כבר אולי כדאי להגדיל את הרכיב של הריבית המשתנה. המרכיב של הריבית הקבועה גבוה, הריבית שם עומדת גם היא על 5.75%, אז כאן אין דרך להשיג 'סיכוי' - הסיכוי יגיע מהמסלול של הריבית המשתנה. או אם תרצו ננסח את זה כך - ככל שהריבית עלתה ובהתאמה ריבית המשכנתא המשתנה עלתה, הסיכון דווקא קטן. מתישהו נגיע לתקרה - לריבית המקסימלית. מי שלוקח משכנתא או מי שעושה שינוי במסלולים צריך לזכור את הכללים הבאים: בריבית משתנה יש תנאים טובים יותר מריבית קבועה, אבל הסיכון הוא שהיא תעלה. מול זה יש את הריבית הקבועה היקרה, אבל הבטוחה. משלמים יותר, אבל יודעים שזה המקסימום. השאלה היחידה היא מה הציפיות שלכם - אם היקרה גבוהה ב-1.5%-1% מהמשתנה ואתם מצפים לעלייה של עד 0.5%, התשובה ברורה. בפועל, האטרקטיביות של המסלולים המשתנים עלתה מאוד, אבל זה לא חף מסיכון.
- 9.אנונימי 14/03/2023 13:06הגב לתגובה זוהם בטלני המחאה הגדולה..8 שנים של תקוות שווא ומציאות שמתפוצצת להם בפנים שוב ושוב -לא גרמו להם להתפכח מאשלייתם.אז כן, המחירים ימשיכו לעלות למרות האשליות שלכם כי אתם מחכים לנס שיוריד את המחירים בזמן שמה שאמור להוריד את המחירים זוהי רק מחאה אקטיבית אמיתית שתאלץ את המושחתים בכנסת לעשות זאת.
- 8.בכל העולם יש משבר בשוק ההון. אצלנו בגלל ביבי רוטמן 13/03/2023 16:42הגב לתגובה זובכל העולם יש משבר בשוק ההון. אצלנו בגלל ביבי רוטמן עם הטירוף בעיניים והשלישי שדומה לריינהרד היידריך בהבעת הפנים,המדינה עומגת בפני חיסול כלכלי,מלחמת אזרחים ודירדור היחסים עם העולם. מעניין ממה החרדים יתפרנסו כשהכל יקרוס
- נסיון 14/03/2023 10:26הגב לתגובה זופתח קצת ספרים בהיסטוריה של אירופה החל ממאה ה16 תמיד היו חכמולוגים שסיסמתם היתה "תכה ביהודים ותציל את המדינה"
- ברכה 13/03/2023 17:15הגב לתגובה זוהיא תהפוך לדיקטטורה מס'/ 1 בעולם בגלל ההלכה ו הדת הקיצונית ! במידה וזה יעבור > חוק ירדוף חוק ללא כל מושיע
- 7.אין קונים באזור תל אביב והרצליה. הכל מת. ברור שהמח 13/03/2023 16:39הגב לתגובה זואין קונים באזור תל אביב והרצליה. הכל מת. ברור שהמחירים יירדו..צריך להיות ממש לא אחראי לקנות נדלן בסביבת ריבית ואינפלציה מטורפים. אלא אם אתה משפר דיור או נאלץ לעבור דירה.
- עוד בוט (ל"ת)מוטי בוטי 14/03/2023 03:21הגב לתגובה זו
- 6.הליכוד 13/03/2023 16:01הגב לתגובה זובגלל שני גנבים כל הצעירים סובלים
- 5.יובב 13/03/2023 15:44הגב לתגובה זואחרי שהריבית כבר עלתה ב-4.1% בפחות משנה, לא סביר שהיא תעלה כעת בעוד 4%. סביר שהיא תעלה בעוד חצי אחוז עד אחוז לכל היותר "רק שלא תגיע ל9% או 15% --מי שיודע את העתיד יכול להיות מיליארדר ללא עבודה.כמה הדפיסו דולרים ושקלים(ובכלל מטבעות בשאר המדינות) בעולמנו בשנים האחרונות?
- 4.אנונימי 13/03/2023 15:33הגב לתגובה זובשביל 4 קירות. ריבית וירידת ערך בשנים הקרובות לצד אינפלציה. עבדים מודרניים
- 3.עופר שטראוס 13/03/2023 15:26הגב לתגובה זושווה 1 מיליון שקל ומטה! אשמח לקנות דירה בת"א ,ירושלים ב1.2 מיליון שקל (יקר) אבל יותר מזה עדיף לקנות בניין ביוון!! אוקי גם בראשון,או מודיעין 950.000 שקל
- 2.רפי 13/03/2023 15:10הגב לתגובה זוהכתב כתב שירידה של 10% לא נסגרת ב 3 ימים, אבל אם מחלקים 3 ב 23 מקבלים ירידה של יותר מ 10%, רק בגלל כמות ימי העבודה...
- 1.דניאל 13/03/2023 15:07הגב לתגובה זוהרע עוד לפנינו

דירה בהנחה ביבנה: מאות דירות בהנחה של למעלה מ-800 אלף שקל
ההגרלה יוצאת לדרך גם ביבנה - עם הנחות שיכולות להגיע לכ-1 מיליון שקל ב-4 פרויקטים שונים ברחבי העיר; חצי מהם למילואימניקים
יבנה מצטרפת להגרלה הנוכחית של 'דירה בהנחה' עם 736 דירות שייפתחו להרשמה כבר היום, המחולקות לארבעה פרויקטים שונים ברחבי העיר. את הפרויקטים מובילים היזמים עמרם אברם, יונתן דוד ורם אדרת, כולם בשכונות די מבוקשות
שבהן מחיר השוק למ"ר נע כיום בין כ-23 אלף שקל ל-25.4 אלף שקל. במסגרת ההגרלה, המחירים צפויים לעמוד על כ־ 15.5-16 אלף שקל למ"ר - פער שמגלם הנחות של מאות אלפי שקלים לדירה, ובמקרים מסוימים מתקרב למיליון שקל בדומה לשאר היישובים במרכז המשתתפים בהגרלה, גם כאן מחצית
מהמלאי - 50% מהדירות יוקצו למשרתי מילואים פעילים, ומתוכן רבע מהדירות ללוחמים בלבד. המשמעות היא שמי שמשרת במילואים נהנה מסיכוי זכייה גבוה פי 2.5-3 ביחס לזכאי רגיל, בזכות ההקצאה הייעודית והאפשרות להשתתף במקביל גם בהגרלה הכללית.
ההגרלה ביבנה היא חלק
ממקבץ של ערים במרכז הארץ בהן נרשמות הטבות משמעותיות, לצד רעננה, באר יעקב ונתניה. ברעננה מוצעות מעל 1.2 אלף דירות במחיר של כ-19 אלף שקל למ"ר לעומת כ-32 אלף שקל בשוק, חיסכון שיכול לעבור את המיליון שקל. בנתניה מוצעות 405 דירות במחיר של 16-19.4 אלף שקל למ"ר, מול
23-25 אלף שקל בשוק - פער שיכול להגיע לכ-1 מיליון שקל ואף יותר.
ביבנה, כאמור - הפער בין מחיר השוק למחיר ההגרלה עומד על כ- 7-9 אלף שקל למ"ר, מה שמבטא חיסכון של מאות אלפי שקלים לרוכש, בהתאם לשטח הדירה. גם מי שאינו מתכנן לגור ביבנה יכול לנצל את ההנחה
כהשקעה: לרכוש את הדירה במחיר המופחת, להשכיר אותה, ובמקביל לשכור דירה באזור המועדף עליו למגורים. על פי הערכות, ייתכן שזו ההגרלה האחרונה במתכונת הנוכחית עם הנחות כה משמעותיות, מאחר שבממשלה פועלים לצמצם את ההגרלות לאזורים שבהם המחיר למ"ר בשוק החופשי אינו עולה
על 20 אלף שקל - כלומר בעיקר לפריפריה.
במסגרת ההגרלה הנוכחית יוגרלו כ-7.6 דירות ביותר מ-20 יישובים ברחבי הארץ, ובהם גם באר יעקב, קריית עקרון, עפולה, נוף הגליל, קריית ביאליק וירושלים. עבור מי שעומד בתנאי הזכאות, מדובר בהזדמנות נדירה להגיע לדירה במחיר
נמוך בעשרות אחוזים ממחיר השוק, בין אם למגורים ובין אם כהשקעה.
איך ניגשים להגרלות?
כדי להשתתף בהגרלות של 'דירה בהנחה' יש להחזיק באישור זכאות בתוקף מטעם משרד הבינוי והשיכון - מסמך רשמי המאשר שאתם עומדים
בתנאים להשתתפות. את האישור ניתן להנפיק באופן מקוון, ללא צורך בהגעה פיזית, דרך שלוש החברות המוסמכות: מילגם (*6078), אלונים (*2850) ומעוף (*9344). לשם כך תידרשו להעלות צילום תעודת זהות וספח, אישור מצב אישי (רווק, נשוי, גרוש או אלמן), תמצית רישום ממשרד הפנים
ובמקרים מסוימים גם מסמכים נוספים כגון אישור שירות צבאי או אזרחי, תלושי שכר או הצהרה על היותכם חסרי דירה.
עלות הנפקת האישור עומדת על 200 שקל, תוקפו שנה וניתן להאריכו בעלות נוספת של 50 שקל. זמן הטיפול מרגע הגשת הבקשה המלאה הוא עד 10 ימי עבודה, ולכן
מומלץ להוציאו בהקדם כדי להבטיח שהאישור יהיה בתוקף לפני סגירת ההרשמה להגרלה. לכל משתתף יש אפשרות לבחור עד שלושה יישובים בלבד בכל סבב הגרלה, ולכן הבחירה צריכה להיות מחושבת - כל עיר היא למעשה 'כרטיס הגרלה' אחד שלכם. האסטרטגיה המומלצת היא לשלב בין שלושה סוגי בחירה:
עיר אחת שבה הפוטנציאל הכלכלי הוא הגבוה ביותר, כלומר ההנחה האבסולוטית הגדולה ביותר גם אם הביקוש גבוה והסיכוי לזכות נמוך יותר - למשל רעננה, שם הפער בין מחיר השוק למחיר ההגרלה עשוי לעבור את המיליון שקל.
עיר שנייה שבה סיכויי הזכייה גבוהים יותר בזכות
מספר גדול של דירות וביקוש נמוך יחסית - גם אם הרווח הכספי קטן יותר, ועיר שלישית במעמד 'ביניים' שמציעה שילוב של פער מחיר משמעותי וסיכויי זכייה סבירים, כמו יבנה או נתניה בסבב הנוכחי. למשרתי מילואים פעילים, ובפרט ללוחמים, יש יתרון ברור שכדאי למקסם: 50% מהדירות
בכל פרויקט שמורות להם, ומתוכן 25% ללוחמים בלבד. בפועל המשמעות היא סיכוי זכייה גבוה פי 2.5-3 לעומת זכאי רגיל, שכן חלקם היחסי באוכלוסייה נמוך בהרבה מההקצאה שניתנה להם.
בנוסף, הם משתתפים גם בהגרלה הייעודית וגם בהגרלה הכללית - כך שגם אם לא זכו במסלול
המילואים, נשמרת להם הזדמנות נוספת. למילואימניקים כדאי לשקול לבחור לפחות עיר אחת שבה צפוי ביקוש נמוך יחסית בקרב קהילת המילואים, כדי להגדיל את הסיכוי בפועל לזכות.
ההגרלה הכוללת:
בהגרלה
שנפתחת היום יועמדו לזכייה כ-7.6 אלף דירות ביותר מ-20 יישובים ברחבי הארץ, בהם באר יעקב, יבנה, קריית עקרון, נתניה, עפולה, נוף הגליל, קריית ביאליק וירושלים. עבור רבים שאין ביכולתם לרכוש דירה בשוק החופשי, מדובר בהזדמנות נדירה לקנות נכס במחיר נמוך בעשרות אחוזים
ממחיר השוק.
גם אם מדובר בעיר שאינכם מתכננים להתגורר בה, ניתן לנצל את ההנחה, לרכוש את הדירה ולהשכיר אותה, ובמקביל לשכור דירה באזור המועדף עליכם – מהלך שלרוב משתלם כלכלית. במקרים רבים הפער בין מחיר הרכישה לשווי השוק מאפשר מימון כמעט מלא מהבנק, מאחר
והבטוחה שווה הרבה יותר ממחיר ששולם בפועל. כך, לדוגמה, זכייה בדירה במחיר של 1.9 מיליון שקל, כאשר שוויה האמיתי הוא 2.53 מיליון שקל, מאפשרת לבנק לראות את ההפרש כהון עצמי ולהעמיד משכנתא של עד 75% משווי הנכס - מה שמכסה את מלוא הסכום. חשוב לציין - לעיתים יידרש הקונה
להעמיד כמה עשרות אלפים.
למרות היתרונות הכלכליים, סביב התוכנית מתקיימת מחלוקת ציבורית. יש הטוענים כי היא אינה תורמת לצמצום מחירי הדיור ואף עלולה להגדיל פערים, בעוד שתומכיה סבורים כי אם כבר מחלקים הנחות כה גדולות
- נכון להעניק אותן למי שתרם למדינה בשירות משמעותי, כמו משרתי המילואים.
סוגיית הסיכויים לזכייה מעסיקה כמעט כל זכאי, וחשוב להבחין בין מצבם של מילואימניקים לאלו שאינם משרתים. אם, למשל, בעיר מסוימת נרשמים כ־40-60 אלף משתתפים להגרלות, ומתוכם כ- 3-5
אלף שקל הם משרתי מילואים פעילים, הרי ש-50% מהדירות - מאות יחידות ששמורות עבורם בלבד. המשמעות היא שמספר המתמודדים בפועל על אותן דירות מצומצם משמעותית, ולכן סיכויי הזכייה שלהם גבוהים בהרבה.

10% מהתיירים בקפריסין - ישראלים; 15% מרוכשי הדירות - גם כן ישראלים
האי רשם ב-2024 שיא של 4.2 מיליון מבקרים, כשישראל במקום השני אחרי בריטניה. לצד הנוכחות בתיירות, ישראלים מהווים כבר נתח בולט משוק הנדל"ן המקומי - בעיקר באזור לרנקה; וגם - ממה נובעת המשיכה שלנו דווקא לאי הקפריסאי?
שנת 2024 הייתה שנת שיא לתיירות בקפריסין עם כ-4.2 מיליון מבקרים, עלייה של 5.1% לעומת השנה הקודמת. ישראל בלטה במיוחד, כ- 10% מכלל התיירים שהגיעו לקפריסין היו ישראלים, נתון שממקם אותנו במקום השני אחרי בריטניה (34%) ולפני מדינות כמו פולין, גרמניה, יוון
ושוודיה. רוב המבקרים הצהירו כי הגיעו לנופש, כאשר היעדים המובילים הם פאפוס, איה נאפה ולרנקה. ההכנסות מתיירות הגיעו לכ-3.2 מיליארד אירו - עלייה של יותר מ-7% לעומת 2023. וההוצאה הממוצעת לתייר עלתה ל-794 אירו, עם שיא של מעל 921 אירו באוגוסט.
ההשפעה הישראלית מורגשת לא רק בבתי המלון והמסעדות, אלא גם בשוק הנדל"ן המקומי: לפי נתוני חברת 'במבי דרימס', כ-15% מהביקושים לרכישת דירות חדשות בקפריסין מגיעים מישראל, לצד הבריטים, הפולנים והרוסים. מארק זאבי, יו"ר
החברה, מסביר כי התיירים מישראל נחשפים במהלך החופשה להתפתחות הבנייה, לפיתוח התשתיות ולפרויקטים החדשים, ולעיתים קרובות זה מתפתח להתעניינות אמיתית ברכישה. שלושת היעדים המרכזיים שמושכים את הרוכשים הישראלים הם לרנקה, לימסול
ופאפוס, אך בשנה האחרונה נרשם זינוק בעניין סביב מפרץ לרנקה. האזור עובר פיתוח מואץ בעקבות פינוי של שטחי תעשייה ישנים, וכיום מוקמים בו עשרות פרויקטים חדשים במחירים נוחים יחסית לשאר האי ולישראל - עם פוטנציאל השבחה משמעותי לאחר השלמתם.
במקביל,
מתרחבת גם הקהילה הישראלית בקפריסין: להערכת זאבי, כ-15 אלף ישראלים חיים כיום באי באופן קבוע, ועוד כ-20 אלף מחזיקים בו נכס נוסף. הריכוזים הגדולים של הישראלים נמצאים בלימסול, פאפוס ולרנקה: "השילוב בין קרבה גיאוגרפית, מחירי נדל"ן אטרקטיביים ותיירות פורחת יוצר
בסיס חזק להשקעה", מסכם זאבי ומוסיף: "זה הופך את קפריסין ליעד שמעניין לא רק לנפוש בו - אלא גם להשקיע ולחיות בו"