כנראה שלא נפיל את קוראנו מהכיסא אם נצביע על העובדה הברורה, שישראל היא מדינה שטופת שמש. למרות שמש אין סופית ושטחי אדמה אדירים בנגב, רק כ-7% מהחשמל בישראל, מקורו באנרגיה ירוקה. לאחרונה הגדיל משרד האנרגיה את היעד שלו להפקת חשמל מאנרגיה ירוקה. אם עד לאחרונה ציפו להגיע ל-17% ב 2030, הוכרז יעד שאפתני אך ריאלי, להגיע ל-30% ב-2020.

כמובן שאלו כבר חדשות ישנות, אנלייט אנרגיה 1.05% ואנרג'יקס -1.22% , שהובילו את השיירה, כבר הגיעו כל אחת לשווי של 5.5 מיליארד שקל. אנחנו גם מסכימים שתחום זה צפוי לגדול משמעותית בשנים הקרובות.

גל ההנפקות האחרון הביא לבורסה בתל אביב שלוש חברות הפועלות בתחום חדש ומסעיר של ניקוי פאנלים סולאריים של חוות אנרגיות מתחדשות. הדבר עורר אצל משקיעים רבים את ההבנה, שתחום האנרגיה המתחדשת מתפתח ומתקדם. אם עד היום, נטו לתייג את אנלייט ואנרג'יקס ככוכבות התחום הירוק, הרי שמחלחלת התובנה שכדאי לחפש תחומים נוספים, מהן ניתן להרוויח, הקשורים בעקיפין למהפכת האנרגיה הירוקה.

תחום האנרגיה הירוקה (מתחדשת), מוכר למשקיעים הישראלים מזה זמן רב. הראשונה, מוכרת וותיקה היא כמובן אורמת טכנו -0.22% , המייצרת אנרגיה גיאותרמית, כלומר, באמצעות מים חמים תת-קרקעיים. השניה, לוז וממשיכתה סולל באנרגיה תרמו-סולארית, כלומר, באמצעות חימום צינורות מים בדומה לדוד שמש, רובנו נתקל ב"מגדל הלוהט" באשלים, פרויקט תרמו-סולארי שהקימה שיכון ובינוי בנגב. השלישית היא קבוצת חברות, כאמור כמו אנלייט ואנרג'יקס, המתמקדות באנרגיה פוטו-וולטאית (PV) ואנרגיית רוח.

• סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
• מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ראשית נתאר בקצרה את התהליך

רשות החשמל עורכת מכרזים בהן היא מבקשת לקבל הצעות לרכישת היקף מסוים של חשמל. ההיקף הזה נמדד במונחי הספק MwH (מגה וואט-שעה), כאשר תזכה החברה שתציע לרשות החשמל את המחיר הנמוך ביותר. במכרזים האחרונים, המחיר נסגר ב 17.45 אג' לקילווואט- שעה (קוט"ש), כאשר אנחנו הצרכנים, משלמים לחברת החשמל 43.3 אג' לכל קוט"ש (פלוס מע"מ כמובן).

חברת אנרגיה מתחדשת שמעוניינת להתחרות במכרז שכזה, יודעת מצד אחד, מהן ההכנסות הצפויות, בהתאם לתעריף שהציעו במכרז ומצד שני, אומדת את עלות ההקמה של המתקן, ואת הוצאות ההחזקה שלו.

הקלף המנצח בתחום זה הוא הביטחון בתזרים ההכנסות, שכן מרגע שמתקן אנרגיה מתחדשת התחיל להפיק חשמל, ההכנסה ממנו קבועה ומשולמת ע"י מדינת ישראל. זאת הסיבה שהבנקים, רואים בפרויקטים אלו פרויקטים בסיכון נמוך ומוכנים לממן אותם, בהיקף של 80%.

• מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
• אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

מה קורה בפועל

לאחר זכיה במכרז, יזמיות הפרויקט מתקשרות עם בעלי אדמות, לרוב בהסכמי שיתוף שהוכנו מראש, בהם החברה נותנת לבעל הקרקע חלק מהפרויקט או חלק מרווחיו. החברה הזוכה, מבצעת הליך תכנוני לא קצר, כדי לקבל היתרים להקים פרויקט פוטו-וולטאי (PV) או רוח. לאחר מכן, מתקשרת החברה עם קבלן הקמה חיצוני EPC (Engineering, Procurement, Construction) לרוב בשיטת Turn Key (קבלן מפתח). הכוונה לקבלן שבונה את הפרויקט מתחילתו ועד סופו וכשהוא מוכן, מוסר את המפתח ליזם הפרויקט, שמרים את השאלטר ומתחיל להזרים חשמל לרשת החשמל. לאחר מכן, מתקשרת החברה עם קבלן הפעלה ואחזקה O&M (Operation and Maintenance), שמתפעל את הפרויקט לאורך חייו (כ-25 שנה ברוב המקרים).

אם נחזור להערה שלנו על שוק ההנפקות, הרי שאותו קבלן הפעלה, האחראי גם על תקינות הפאנלים הסולריים ושמירה על ניקיונם, יכול להתקשר עם אחת מהחברות שהונפקו לאחרונה ומציעות שיטות שונות לניקוי הפאנלים הסולריים.

פרוייקטי אנרגיה מתחדשת נתפסים כבעלי סיכון נמוך. התשלום בעבור ההקמה לקבלן ה-EPC והתשלום השוטף לתחזוקה ידועים מראש ומגובים בערבויות, התשלום בעבור החשמל ידוע, עלות המימון היא קבועה והתזרים החזוי ל 25 שנה צפוי בוודאות גבוהה מאוד.

מתחת לרדאר

שתי חברות ציבוריות קטנות נקסטקום -0.94% ואלמור חשמל 0.1% , הנסחרות בבורסה בתל אביב בשווי של 137 מיליון שקל ו-214 מיליון שקל בהתאמה. שתיהן בעלות ניסיון הן כקבלן מבצע EPC של פרוייקטי אנרגיה מתחדשת והן בתחום ה-O&M כמפעיל פרויקטים שכאלו. הפעילות הזו, מבוצעת לצד פעילות מסורתית צומחת אחרת שמפעילה כל אחת: תשתיות חשמל ואנרגיה באלמור ותשתיות ושירות תקשורת בנקסטקום.

בשנה האחרונה חלה קפיצת מדרגה במגזר זה בשתי החברות, אלמור חשמל באמצעות חברת הבת אלמור אנרגיות מתחדשות בה היא מחזיקה 50% חתמה עם משק אנרגיה, על התקשרות כקבלן EPC בפרוייקטים בהיקף של 80 Mwh ובמהלך החודשים האחרונים, נחתמו הסכמי הקמה נוספים בעשרות מיליוני שקל. ואילו נקסטקום אנרג'י, חברת הבת בבעלות מלאה של נקסטקום, חתמה על מספר פרויקטים לאחרונה. שני פרויקטים כקבלן EPC עבור חברת EDF. פרויקט EPC עבור שיכון ובינוי, למתקנים סולאריים על גבי מאגרי מים. ואת הקמת פרוייקטי הדגל עבור אנלייט ושותפותיה, כקבלן הקמה EPC בשותפות עם מנרב הנדסה בחוות אנרגיית רוח בעמק הבכא (פרוייקט בהיקף של 130 מיליון שקל) ובפרוייקט בראשית (בהיקף של 260 מיליון שקל).

מבט על נקסטקום

נקסטקום היא חברת תשתיות הפועלת מסורתית בתחום התקשורת בשני מגזרים, באופן תת-קרקעי עבור משרדים ממשלתיים (תקשורת, ביטחון), תחום שמאופיין בשיעור רווחיות נמוך ובתחום רווחי יותר כקבלנית משנה של חברות התקשורת. אם הזמנת טכנאי מחברת התקשורת שלך להתקנת ממיר או אינטרנט ביתי, סביר להניח שהגיע טכנאי של נקסטקום לתת לך שירות, בשם חברת התקשורת. תחום זה, מניב לחברה הכנסות העולות על 200 מיליון שקל בשנה ורווח גולמי של כ-30 מיליון שקל בשנה. החברה נהנית מביקושים גבוהים במגזר זה, הנובעים ממעבר לסיב אופטי ולשדרוג התשתיות באופן כללי.

אנחנו צופים שדווקא התחום שהיה עד לאחרונה שולי בדוחות החברה, הקמת חוות רוח ואנרגיה פוטו וולטאית, כקבלן EPC, יהפוך למנוע הצמיחה שלה. החברה הציגה רווח נקי שנתי של כ-12 מיליון שקל בשנים 2018-2019 אנו מעריכים כי מנוע הצמיחה החדש יאפשר לחברה להכפיל את הרווח הנקי בטווח של כ-3 שנים.

מבחינת המינוף הפיננסי, לחברה כ-70 מיליון שקל במזומנים מול התחייבויות פיננסיות בהיקף דומה (נכון לדו"חות האחרונים, רבעון שלישי של 2020), דהיינו החוב הפיננסי נטו הוא אפסי, וחשוב מזה, ניכרת התנהלות אחראית, כמצופה מחברה תפעולית מסוג זה.

הקפיצה הצפויה בעשר השנים הקרובות מ-7% אנרגיה מתחדשת בישראל ל-30%, צפויה לתמוך בצמיחתן של חברות רבות בישראל. החברות שישכילו לבסס את עצמן כקבלניות EPC איכותיות, שיודעות לבצע את העבודה בצורה טובה, אך גם בעלות איתנות פיננסית, כדי להעמיד ערבויות לעבודה שלהן, יוכלו לקפוץ מדרגה.

בשורה התחתונה

היעד של 30% חשמל ירוק במדינת ישראל עד 2030 הוא בר השגה, השמש זורחת פה בשפע והרוחות בגולן נושבות. העובדה שעלות של חשמל ירוק למדינה (כ-18 אגורות לקוט"ש) היא כשליש מעלות חשמל שמקורו באנרגיה פוסילית (גז ופחם) שעומד על כ-50 אגורות לקוט"ש רק מחזקים את הביטחון שלנו בהשגת היעדים. מעבר לחברות היוזמות את הפרוייקטים שהגיעו, ולא בכדי, לשווי שוק של מיליארדי שקלים כל אחת, אנו מעריכים כי ענף קבלני ההקמה EPC של פרוייקטי האנרגיה הירוקה, צפוי לגדול אף הוא בצורה מהותית וההשפעה שלו על חברה כמו נקסטקום, עשויה להיות משמעותית.

הכותב הוא שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד ש.ק.ל.