תמיד חשוך לפני עלות השחר
מלחמות הן מאבק אלים של קבוצות לטובת רעיון כלשהו והן תמיד מזעזעות. אנשים נהרגים, רכוש נהרס, הון אנושי והון פיזי נפגעים, משאבי טבע נהרסים. כתוצאה מכך, יש גם פגיעה משמעותית בפעילות הכלכלית של המשק ובצמיחתו. מלחמות הן פועל יוצא של החלטות אנושיות. השאיפה להיות בעל כוח, הרצון לשלוט על אחרים, לשלוט על משאבי טבע נוספים, הרצון לעושר רב יותר, מניעים בני אדם ומדינות להילחם אחד בשני.
מגפת וירוס הקורונה (Covid-19) "הכריזה" מלחמה בבני האדם. הנגיף לא יצא עם מטרה או יעד, הוא פשוט מתפשט ופוגע בנו פגיעה קשה, פגיעה בהון האנושי, פגיעה כלכלית משמעותית שמביאה את האנושות להתאחד למלחמה לעצור את הנגיף.
בתקופות מלחמה יש פגיעה בהון הפיסי והאנושי, דבר שמביא לפגיעה קשה בתוצר. השלטונות מוכנים להשקיע משאבים רבים על מנת לנצח, ולכן מעבירים משאבים לייצור כדי לתמוך במכונת המלחמה וכדי לייצר כלים לניצחון. המחיר הכבד של המלחמה והאפשרות שנפסיד, נותנים לגיטימציה לכך ומאפשרים את העברת משאבי המדינה לייצור, על מנת למזער את נזקי המלחמה ולהשיג ניצחון.
העברת משאבים כזו לא הייתה מתקבלת בימים שבשגרה, בימים של רוגע ושלווה. בימים של שקט אין סיבה לנייד משאבים, וזה קורה רק במצבים שבהם אין ברירה, כי חייבים לנצח בכל מחיר. המשאבים הללו מועברים לטובת הישרדות, המטרה מקדשת את האמצעים - מוכנים לעשות הכל!
- פיצוץ במתקן LNG בארה"ב מקפיץ את מחירי הגז הטבעי באירופה ב-15%
- איך נפסיק לפחד ונתחיל לאהוב את האנרגיה הגרעינית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש גם תועלת בהעברת משאבים להשקעה במכונת המלחמה. העברת משאבים מוגדלים לייצור כדי לנצח במלחמה עשויה לחולל שינויים מבורכים ורבי השפעה ומשמעות בתחומים שונים. אנו למדים מההיסטוריה שבתקופות מלחמה, נולדים שינויים רבים שכנראה לא היו קורים אילולא המלחמה. כך קרה, למשל, במלחמת העולם הראשונה והשנייה, שבמהלכן פותחו "המצאות" רבות שהשפיעו על הייצור ועל הצמיחה הכלכלית למשך שנים רבות אחר כך ועד לימינו אנו.
למשל, בתקופת מלחמת העולם הראשונה, הייתה התפתחות טכנולוגית מואצת אשר השפיעה על תחום הרפואה, תעופה, ימאות, תקשורת, נשק ועוד. המציאו עירוי דם אשר הציל חיילים שנפצעו, התקשורת האלחוטית פותחה על מנת להעביר אינפורמציה בין אוניות והעברות מסרים בן החזית לעורף, ועל מנת לייצור עליונות ימית ואווירית - אוניות ומטוסי קרב עברו שיפורים ושכלולים רבים.
גם בתקופת מלחמת העולם השנייה נולדו שפע של פיתוחים טכנולוגים. פותח מנוע הסילון, אוניות הפכו לנושאות מטוסים, פותחו צוללות מדגמים רבים, נוצר הבסיס הטכנולוגי לטלפון הסלולרי, פותח תחום חקר ביצועים, פותחה פצצת האטום, פיתוח הרדאר, ההצפנה קפצה מדרגה, פותח הבסיס למחשבים שאנו מכירים היום ועוד.
- קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
כפי שניתן לראות, בתקופת מלחמה, כשלחוצים לקיר, מועברים משאבים לתחומים חדשים שעד כה לא חשבו שיש בהם צורך. במלחמות פותחו פיתוחים חסרי תקדים שקבלו עדיפות בתנאי לחץ, ואשר ללא תנאי המלחמה יש סיכוי שהיו חולפות שנים רבות עד שהיו מגיעים לפיתוחם. פיתוחים אלה משפיעים על חיינו עד היום הזה וישפיעו עלינו עוד שנים רבות.
התקופה שבה אנו חיים כיום היא תקופה מלאת תהפוכות. היא תקופה מאתגרת ולא פשוטה, אך היא גם תקופה מרתקת ביותר. תקופה שבה המציאות הציבה בפנינו התנסות מורכבת שאת השלכותיה נדע בעתיד הרחוק.
הלך לחפש אתונות ומצא מלוכה
גם במטרה לנצח את הקורונה מושקעים משאבים רבים. הניצחון יביא איתו הן רווחים כלכליים והן שיפור ברווחת הציבור והאנושות. ההשקעות הרבות, של בעלי הון פרטי ושל הממשל, אשר מטרתן להביא לפתרון הבעיות האקוטיות הנובעות מהמלחמה בקורונה, יתרמו, מבלי להתכוון לכך, לתחומים נוספים ושונים. כך לדוגמא קרה עם גילוי הפניצילין ב-1928, אלכסנדר פלמינג גילה זיהום פטרייתי ובמקום לזרוק אותו לפח, לקח את הממצא וחקר אותו ובכך שינה את עולם הרפואה. גם האינטרנט פותח על מנת לבדוק שרידות של רשתות תקשורת במקרה של מלחמה גרעינית וכיום הוא מונח לכולנו על כף היד...
ההשקעה במלחמה בקורונה צדדים רבים לה. כולנו שומעים על המאמצים הגלובליים למציאת חיסון למיגור הנגיף. חברות בתחום הרפואה בכל העולם משתפות פעולה ועובדות על פתרונות שמן הסתם יתרמו לתחומים נוספים ברפואה - יתכן וימצאו תרופות יעילות, בדיקות מתקדמות, שיפורים רפואיים וחיסונים לקורונה ואף למחלות אחרות. מה אנחנו למידים מכך, כדאי לבחון בצורה עמוקה חברות בתחום הרפואה כדי למצוא חברות שלהן יש סיכוי טוב לקפיצת מדרגה. לדוגמא, חשבו איך העולם היה נראה לו הייתה בדיקה זולה, יעלה ומהירה כמו בדיקת הינשוף. במצב זה, כל פירמה, מוסד לימודים, סופר מרקט, שדה תעופה וכו' היו עורכים בדיקות כל הזמן.
מי שבריא, יאפשרו לו להיכנס, ומי שחולה, ידווח לרשויות ויחזור לביתו. לכל מקום שנלך, נדע שכל מי שלידנו בריא וכך לא יהיה צורך במסכות ושמירת ריחוק חברתי. טכנולוגיה מסוג זה יכולה להיות אפילו יותר יעילה מחיסון. אנחנו די קרובים לכך - חברת Visby Medical יצאה עם בדיקה פשוטה ודי מהירה, שדומה לבדיקת הריון, אבל מחירה וזמן האבחון אינם מאפשרים בדיקות לכולם בכל מקום ובכל זמן. לא פשוט לזהות את החברות שיעשו את הקפיצה הגדולה אך אין ספק שמספר לא קטן של חברות בתחום המכשור הרפואי והתרופות יצאו נשכרות מהתקופה. למשקיעים ללא מומחיות בתחום, יהיה קשה לזהות את החברות הספציפיות. אך התחום כולו מיוצג ע"י סלי השקעה שונים אשר יכולים לתת תשובה הולמת למי שמעוניין להשקיע בתחום.
בנוסף לכך, יש השקעות ופיתוחים "תומכי תקופת המלחמה". למשל, מכיוון שרבים נמצאים בבית ומחפשים דרכים להמשיך להתפרנס, לעבוד ולסחור, ללמוד ולתקשר עם קרובים מרחוק, לקבל טיפול רפואי מרחוק ועוד, יש צורך בפיתוחים רבים על מנת לאפשר את כל אלה. בהקשר לכך אנו רואים את הפריחה של אפליקציית הזום, שהפכה מאפליקציה שהייתה בשימוש מצומצם למוצר הרבה יותר מפותח שנמצא בכל בית ותורם רבות לעבודה מרחוק, ללמידה מרחוק, ולקשר בן בני משפחה וחברים. עבור משקיעים רבים תחומים אלה יותר קרובים ומוכרים מתחום הרפואה. כל אחד מאיתנו רואה את החוסר בטכנולוגיות לעבודה מרחוק, את השינוי במגמות המסחר האלקטרוני, את ילדינו נאבקים בלמידה מרחוק, ובאופן אינטואיטיבי אנחנו מבינים את הצורך בשינויים. החברות שיביאו את השינויים יפרחו בצורה משמעותית. בתחום הלמידה והתקשורת מרחוק ראינו את חברת זום עולה בכ-600% מתחילת השנה כך שמלאה צורך בסיסי שיהווה פתרון לצורך בריחוק חברתי.
כל אחד מאתנו יכול להסתכל סביבו ולראות אילו שיפורים נדרשים בתחומו ובהמשך לכך לנסות לחפש את החברות המתמחות בתחומים אלה. יתכן שאלה יהיו חברות שיקפצו מדרגה כי הן נותנות פתרונות רלוונטיים, וכלן אלה החברות שהינו רוצים להשקיע בהן.
טכנולוגיות רבות שהיו בחיתוליהן מקבלות תנופת פיתוח על מנת לתת מענה לצרכים המשתנים בימים אלה. כל אלה יביאו אותנו לעולם חדש שיהיה שונה מהעולם אותו הכרנו לפני הקורונה.
זו תקופה סוערת, שבה הכל דינמי וכאילו נלקחה מסרט מדע בדיוני שעלילתו משתנה ללא הרף. כמו בסרטי מדע בדיוני, ששנים אח"כ מגלים שהטכנולוגיות שהוצגו בסרטים הפכו למציאות, כך גם היום. המציאות עולה על כל דמיון וכך גם יהיו הפתרונות.
במלחמה בה המשאבים מוגבלים עלינו לנצל אותם בצורה אפקטיבית. לא כדאי לירות לכל הכיוונים אלא להיות ממוקדים, ולבחור את המטרה הנכונה באופן סלקטיבי ומחושב. כל אחד בתחומו ישתמש בידיעותיו כדי לנסות ולהבחין מהן הטכנולוגיות שעשויות לתרום לו ולאנשים סביבו בתקופה זו,. זהו את התחום ומשם בדקו מי הן החברות שעוסקות בתחום. בדקו את החברות לעומק הן מבחינה איתנות פיננסית והן את השקעותיהן בפיתוחים השונים. יש סיכוי ששם יהיו פריצות הדרך הגדולות ואיתן נוכל לצמוח.
אין ספק, שכמו שקרה בהיסטוריה של המין האנושי, גם מתוך תקופה הקורונה נראה קפיצות מדרגה בתחומים רבים. שינויים אלה יביאו אותנו לעולם חדש, עולם אחר, שלא חלמנו עליו.
הכותב הינו גיל אפשטיין, פרופסור לכלכלה, אוניברסיטת בר אילן
- 13.סיריל 19/10/2020 12:36הגב לתגובה זומאוד נהניתי לקרוא, למרות שאינני מהתחום. תובנות חשובות. כל הכבוד
- 12.בינתיים רק הסינים מרוויחים מהמגיפה... (ל"ת)למען האמת 19/10/2020 12:07הגב לתגובה זו
- 11.שלמה גרינברג 19/10/2020 08:39הגב לתגובה זו"הנגיף לא יצא עם מטרה או יעד", באמת? תבדוק שוב!!
- 10.שמואל ברגר 19/10/2020 08:26הגב לתגובה זוהיא לא נוחה דיה. היא לא טובה לשיתוף פעולה מעבר להעברת טקסט ווידאו. מערכות כמו Teams של מיקרוסופט מציעות הרבה הרבה יותר מזה, ובאותה עלות שולית פר שיחה
- 9.המאמר דומה למאמרי שלמה גרינברג האייקון, אבל "בלי בשר" (ל"ת)כאן מחפשים ביזנס 19/10/2020 00:39הגב לתגובה זו
- 8.טוב טוב הגמד 18/10/2020 18:37הגב לתגובה זונקווה שבאמת נצא לתקופה טובה יותר, מאמר מעניין מאד. תודה!
- 7.יופי של מאמר גיל. אבצע. תודה רבה! (ל"ת)פוקסי 18/10/2020 15:33הגב לתגובה זו
- 6.חלומות באספמיה... (ל"ת)אולסי 18/10/2020 14:45הגב לתגובה זו
- 5.אמר, ולא אמר כלום. פסיכולוגיה בגרוש. פטאתי (ל"ת)פילו המוסכניק 18/10/2020 13:30הגב לתגובה זו
- 4.ראובן 18/10/2020 12:52הגב לתגובה זועמוק יחודי מליצי מחכים !!!
- 3.Sassi6 18/10/2020 12:30הגב לתגובה זואמר הפילוסוף: הנגיף הכריז מלחמה בבני האדם שמביאה את האנושות להתאחד למלחמה לנצח את הנגיף, המטרה מקדשת את האמצעים - מוכנים לעשות הכל אמר החבר: המטרה לא מקדשת את האמצעים - קדש עצמך בראוי לך
- 2.א 18/10/2020 12:26הגב לתגובה זוברור אחרי ש הולכים לעולמם בעיקר הקשישים הנטל על הכלכלה יורד
- 1.[email protected] 18/10/2020 11:42הגב לתגובה זולמה אי אפשר לאמלק את זה ??
- נחום 18/10/2020 15:36הגב לתגובה זותודה רבה מר אפשטיין
- התחלתי 2 פסקאות ואז עברתי לתגובה שלך שאימלקה את הכל (ל"ת)ריי 18/10/2020 12:30הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
