עדכון ההתכווצות של התוצר האמריקני ברבעון הראשון (2.9%) הבהיל את המומחים והפרשנים, ואלה בתורם הבהילו את המשקיעים, שנתנו לכותבי הכותרת השליליות סיבה למסיבה. מדוע השוק לא "התרסק"? כי מי שקצת בדק את הנתונים מאז (הרבעון השני מסתיים בשבוע הבא) ראה שההרעה כולה באה משני תחומים: ההוצאה על צריכה פרטית, שעודכנה מעלייה של 2.1% לעלייה של 0.7%, וההוצאות על שירותי הבריאות - שם תוקנו הנתונים מעלייה של 1% לירידה של 0.2%. כאשר פורסמו ההערכות (לפני כחודש וחצי), שקבעו שהתוצר ירד ב-1%, התפלאו כמה מהמומחים, שהצריכה, למרות המזג אוויר בינואר ובפברואר, טיפסה ב-2.1% - עלייה שיוחסה לפרסומי הבית הלבן על הצלחת תכנית אובמה. כעת, על פי הנתונים הבדוקים, מתברר שהכפור אכן השפיע כפי שחששו ושתוכנית אובמה לא עובדת כפי שרצו להאמין. היום נרחיב על האמונה באנליסטים ובמומחים.

בשבוע שעבר דברנו על התנועה לכיוון מבנה האוליגופול בשווקים, ורצינו להביא 2 דוגמאות נוספות שעלו לכותרות לאחרונה. המלחמה בין GE לסימנס (סימול: SIE.DE) וטושיבה (סימול: TOSYY) על רכישת הקונגלומרט התעשייתי הצרפתי הגדול Alstom SA (סימול: ALO.PA). הצעד שיחזק את מעמדה של GE כקונגלומרט התעשייתי הגדול בעולם (בתחרות מול האוליגופולים האחרים כמו סימנס, טושיבה, פיליפס ועוד), יוריד משמעותית את משקלה של החטיבה הפיננסית, GE Capital בקונצרן ויחזק את מעמדו של היו"ר / מנכ"ל ג'פרי אימלט, שנחלש קצת אחרי כמעט 13 שנים בתפקיד.

הדוגמא השנייה היא ניסיונה (השלישי עד כה) של החברה האמריקנית AbbVie (סימול: ABBV), חברת הפיתוח והייצור של מוצרים פרמקולוגיים / ביולוגיים חשובים, לרכוש את החברה הבריטית / אירית שאייר (סימול: SHPG), המובילה בתחום המחלות הנדירות. למעשה, עד סוף 2012 AbbVie הייתה חטיבה של ענקית הדיאגנוסטיקה, אבוט (סימול: ABT), ורק בינואר 2013 נמכרה לציבור במחיר של 35 דולר למניה (היום נמצאת ב-53 דולרים). AbbVie (שעיקר הכנסותיה באו מתרופת העל ה-HUMIRA המשמשת לטיפול בדלקת פרקים שגרונית) הולכת על אסטרטגיה של כניסה למועדון האוליגופול בו משחקות ענקיות כמו פייזר (סימול: PFE), סאנופי (סימול: SNY), נובארטיס (סימול: NVS) ומרק (סימול: MRK). ריצ'ארד גונזלס, יו"ר / מנכ"ל של AbbVie, אחד המנהלים בעלי הוכחות ביצוע בלתי רגילות, מאמין שרכישת שאייר וסל התרופות שלה, תקפיץ את זו הראשונה רמה ותאפשר לה כניסה למועדון. כך עשתה סאנופי ברכישת "מלכת המחלות הנדירות", גנזים האמריקנית (זוכרים שסיפרו לכם שפרוטליקס "תחסל" אותם?). רכישת שאייר תעלה את שווי השוק של AbbVie לסביבות ה-130 מיליארד דולרים.

בין וול סטריט למיין סטריט

האנליסט הבכיר, Andy Perkins מסוסייטה ג'נרל, רכש לעצמו במהלך השנים קהל גדול של מעריצים. אחת החברות שהוא סוקר היא בלאקברי (סימול: BBRY). לפני שנתיים, ביולי 2012, כאשר BBRY עמדה על 7.35, הוריד פרקינס את המלצתו על המניה מ"החזק" ל"מכירה" ללא מחיר יעד כיוון שלטענתו קצב ההתדרדרות במכירת המכשירים החכמים של החברה גובר, והוא מאמין שגם מכירות החומרה של החברה בהתרסקות. באותה תקופה אגב רק אנליסט אחד מתוך 47 שכיסו המניה, Daniel Ernst מבית ההשקעות Hudson Square, העלה המלצתו מ"החזק" ל"קניה". שנה לאחר מכן, ביוני 2013, כשהמניה על כ-14.4 דולרים, העלה פרקינס ביחד עם אנליסטים רבים אחרים את ההמלצה ל"קניה" עם מחיר יעד של 17 דולרים, מדוע? כי לדעתו החברה מראה סימני התאוששות ומצליחה להגדיל מכירות. 9 חודשים לאחר מכן, בסוף מארס 2014, כשהמניה על 9.05 דולרים, חזר והוריד ההמלצה ל"מכירה" עם מחיר יעד של 6 דולר, כי "החברה אינה מצליחה להעלות המכירות והשווי העסקי של המניה", הסביר. מחיר היעד מורכב מ-1.3 דולר שמבטאים את שווי תיקיית הפטנטים, 2.7 דולר שווי הלקוחות ו-2 דולר שווי המזומן בקופה. כיוון ששוויו של מכשיר הבלאקברי הוא 0 (כלומר אין לו עתיד), אז 6 זה גם מחיר היעד".

• גילת קפצה ב-7%, טסלה עלתה ב-2.3%; וול-סטריט ננעלה בירוק
• הנאסד״ק ירד ב-0.9%; מניות הקוונטים צנחו, נטפליקס נפלה ב-10%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בשבוע שעבר, ב-20 ביוני, העלה פרקינס את מחיר יעד שלו ל-8 דולרים, וזאת לפני שהמניה נסגרה באותו היום על 9.81 דולרים. הוא רק העלה מחיר היעד, אבל לא שינה את המלצת המכירה שנתן ב-27.3.2014 או הסביר מדוע העלה את מחיר היעד למניה, שלדבריו 3 חודשים קודם "לא הייתה שווה מעל ל-6...". פרקינס הוא אנליסט מצוין, אבל של ה-sell side. אנליסטים כאלו, טובים ככל שיהיו, מושפעים מהתנהגות המניה, לחץ בבית ההשקעות ומצב הרוח בוול סטריט. כאשר הם מחסלים או ממליכים מניה, כדאי מאוד לבדוק.

אחרי נוקיה (סימול: NOK) ואלקטל לוסנט (סימול: ALU), באה בלאקברי (סימול: BBRY) ואומרת לאנליסטים שעדיף היה אם היו מבלים שנה-שנתיים בתעשייה לפני שהם עוברים לוול סטריט. בסוף השבוע האחרון 13 אנליסטים העלו המלצתם ומחירי היעד ל-BBRY בעקבות הנתונים המשתפרים. מאז 2009 הסברנו מדוע מניותיהן של שלוש החברות, נוקיה, אלקטל-לוסנט ורים, מהוות השקעה יותר ספקולטיבית ממעניינת, על מה בנינו את ההערכה? על שיחות שהיו לנו עם אנליסטים של צד הקניה, שהסבירו לנו את מעמדן ועוצמתן המובנית של השלישייה בתחומי העיסוק שלהן. "מנהל טוב", כתבנו אז, "מסוגל להוציא את אלו מהבוץ ובגדול". שלושתן החליפו הנהלות - ושלושתן יוצאות מהמשבר. הלקח, שכאשר חברות ענק, כמו השלישייה הזו, כמו AIG, פאני מאיי ודומות, נופלות (ואינן עוברות לכונס כי זה בד"כ מוחק את בעלי המניות) - צריך לבדוק את מעמדן האמיתי בצד העסקי של הנישה ולהתייעץ עם אנשים שמבינים בתחום. אלו המוצגות כאן ואחרות דומות להן, עם יכולות הפיתוח והשיווק שבאמתחתן וכמות המזומנים יכולות לצאת ולהשתקם אפילו ממשברים קשים לאחר שהביאו מנהל רציני, לכן מדובר בספקולציות מעניינות. תהליך היציאה מהמשבר ארוך, מלא בעליות ובירידות, אבל לעין של המומחים במיין סטריט הוא ברור הרבה יותר מאשר לעין של האנליסט בוול סטריט.

אם ואם ואם - כשכל התנאים מתקיימים

למי שעדיין לא תופש את ההשפעה של האנליסטים והפרשנים בוול סטריט, הרי לכם וארטקס (סימול: VRTX). שלשום החברה זינקה לפתע ב-40.4% - תוספת של 6.5 מיליארד דולר לערך החברה. הסיבה לקפיצה הייתה הודעת החברה שהתוצאות מהבדיקות בשלב הקליני ה-III (והאחרון) של תרופה שפיתחה לטיפול במחלת ה-cystic fibrosis (מחלה תורשתית קשה שמשפיעה על הריאות, הלבלב, בלוטות הזיעה, מערכת העיכול ומערכת המין שנפוצה בארצות המערב בקרב לבנים), עמדו בכל המטרות.

• על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
• הבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ לישראל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?

וארטקס הודיעה שהיא תגיש את התוצאות לאישור ה-FDA, ומקווה שבמהלך 2015 התרופה תהיה בשוק. cystic fibrosis (בעברית לַיֶּפֶת כִּיסְתִית) היא אחת מאותן "מחלות נדירות" (שמוגדרות כמחלה שפחות מ-200 אלף חולים סובלים ממנה בארה"ב. במקרה הזה ישנם "רק" 22 אלף חולים בצפון אמריקה, אירופה ואוסטרליה ביחד) שהתעשייה גילתה שאפשר להפיק מהן רווחי ענק כי המחיר לטיפול אסטרונומי. דוגמא נוספת היא מחלת הגושה, Gaucher disease, עליה נבנו חלומותיה של פרוטליקס (סימול: PLX) שפיתחה את ה-ELELYSO שלה.

האנליסטים מעריכים שעלות הטיפול השנתית לחולה ב-Lumacaftor של וארטקס תגיע ל-150 אלף דולר פלוס - שוק בעל פוטנציאל של 33 מיליארד - "אם ואם ואם". החלק הארי של ההתלהבות בא בשל ההערכות האנליסטים שהתפרסמו (חלק מההתלהבות אפשר לשייך לניסיון הרכישה של AbbVie על שאייר עם כל התרופות הנדירות שלה). האנליסט הישראלי הבכיר של סיטיגרופ ומהחשובים בתחום הביומד, ירון וובר, כתב שאם התרופה תאושר ייכנסו לקופת החברה 3.1 מיליארד כבר ב-2015. כשוובר מוציא הערכה כזו אין פלא שהמניה עולה. מה גם שאם הערכותיו של וובר תתקיימנה אין ספק שהעלייה תהיה מוצדקת.

אנחנו מכירים את וארטקס היטב ממעקב צמוד על ABT ב-30 השנים האחרונות. היא הייתה חטיבה מדהימה והפכה לחברה מדהימה לא פחות, אבל אנליסט של קניה היה מוסיף ללקוח שלו עוד נתון - עד איזו רמה כדאי לקנות. אם אנליסטים מהסוג של ד"ר וובר היו מכסים את קומפיוג'ן (סימול: CGEN) ומעריכים את הודעתה משלשום במונחים של "אם ואם ואם..." המניה הייתה משלשת את שוויה. אז כפי שאנחנו אומרים תמיד למשקיע ההגיוני: אם לאחר הבדיקה הנושא עדיין נראה מעניין, כדאי לרכוש קצת מניות לפינה הספקולטיבית בתיק. מי שבשלב הנוכחי ועל סמך תחזיות האנליסטים ממלא תיקו ב-VRTX או ב-CGEN - חייב בדיקה בכובע של בריינסוויי.

תיאוריית כלבי הדאו ג'ונס עובדת כעת יותר מתמיד

מי שעוקב אחרי הטור יודע שאנחנו מאמינים שהחלק הארי של תיק המניות צריך להיות מושקע במניות המייצגות חברות מובילות בתחומן, כאשר לא יותר מ-5%-10% מהתיק מוקדשים להשקעות חלום ספקולטיביות. מנגד, המשקיע הסולידי שרוצה להתבסס על אסטרטגיה ברורה ומוגדרת יותר יכול לבחון את אסטרטגיית ההשקעה ב-the Dogs of the Dow, עשר מניות הדאו ג'ונס בעלות תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר (ברגע ההחלטה) מבין 30 חברות המועדון היוקרתי הזה. היתרון של האסטרטגיה טמון בהגדרת ההשקעה וחוסכת ממנו את הצורך במחקר מעמיק יותר. השיטה הזו מוכיחה עצמה מזה 94 שנים.

בשנת 1991 הפיץ מנהל ההשקעות המפורסם, מייקל היגינס, את התיאוריה הזו על בסיס מחקר שעשה על נתונים שאסף מאז 1920. בדקנו, ומתברר שמאז 1991 השיטה הולכת ומשפרת את עצמה (וזה מתאים לתיאוריה שלנו על "מועדוני האוֹלִיגוֹפּוֹל" שמשתלטים על כלכלת העולם). תהליך ההשקעה פשוט וקל - בכל נקודת זמן בוחר לו המשקיע את עשר המניות בדאו שמשלמות את הדיבידנד הגבוה ביותר, משקיע בצורה שווה באותה עשירייה ונשאר בהשקעה לפחות שנה - לא משנה מה שקורה בדרך.

כדוגמא, בתחילת 2014 העשירייה הייתה מורכבת מהמניות הבאות: AT&T (סימול: T) 5.2%, ורייזון (סימול: VZ) 4.3%, מרק (סימול: MRK) 3%, אינטל (סימול: INTC) 3%, פייזר (סימול: PFE) 3.5%, מקדונלד (סימול: MCD) 3.2%, שברון (סימול: CVX) 3.2%, ג'נרל אלקטריק (סימול: GE) 3.3%, סיסקו (סימול: CSCO) 3.1% ומיקרוסופט (סימול: MSFT) 2.7%. מתחילת השנה ועד אמצע יוני עלה מדד הדאו ב-1.4%, כאשר אותה עשירייה הניבה 7.7%. הרשימה היום תהיה שונה במקצת, קוקה קולה (סימול: KO) למשל "מחליפה" את מיקרוסופט ועוד. מה שמניע את כלבי הדאו הם בעיקר עוצמתם השיווקית, הפיננסית וכמובן מסורת הדיבידנד ורכישת המניות שלהן.