מה עשו החסכונות שלכם באפריל - בדקנו
עד לפני שבוע וחצי ההפסד שלכם הגיע לכ-2.3%-2.5%, אבל התיקון בשווקים הקטין את ההפסד משמעותית; וגם - מה צפוי היום ואיך זה ישפיע על התשואה בקרנות ההשתלמות, בגמל ובפנסיה
התשואה ברבעון הראשון של השנה בחסכונות שלכם היתה פנטסטית ונדירה - המסלולים הכלליים בקרנות ההשתלמות, בגמל ומסלולי הפנסיה סיפקו תשואה של כ-5%. בחודש מרץ הרווחתם כ-2.3%-2.4%. אלו תשואות חריגות, אחרי הכל שוק המניות לאורך זמן מספק תשואות שנתיות של 7%-8%, ושוק האג"ח מתחת לזה. קיבלתם ברבעון תשואה של כמעט שנה.
מה פגע בחסכונות שלכם החודש?
ואז הגיע חודש אפריל עם בשורה מאוד קשה לשווקים - לא תהיה הפחתת ריבית בקרוב. המשמעות היא שאגרות החוב שכבר ביטאו באופן חלקי ירידת ריבית חזרו לרדת, כשבמקביל הפגיעה בעסקים-חברות בגלל ריבית גבוהה מתבטאת גם במחירי המניות. מעבר לכך, המניות ירדו גם בגלל שכשהריבית גבוהה ולא בכיוון מטה הן פחות אטרקטיביות במקרים רבים מול אגרות החוב.
התופעה הזו עולמית - גם וול סטריט וגם תל אביב סבלו מהסימנים לאי הורדת ריבית. וזה התבטא בתשואות שלכם החודש. עד לפני שבוע וחצי ההפסד מתחילת החודש במסלולים הכללים הסתכם בכ-2.5%, בעצם כל הרווחים של מרץ התאדו. אבל בתוך שבוע וחצי חל תיקון משמעותי בוול סטריט, גם תל אביב חזרה לעליות (עם צפי חיובי להיום) וההפסד במסלולים הכלליים ירד לכ-1.2%-1.4%. עלייה של השוק המקומי היום בשיעור משמעותי כפי שנראה בשלב זה, תוריד את ההפסד החודשי לכיוון 1%-1.2%.
מהפסד גדול להפסד סביר
זה לא סופי. חודש אפריל עוד לא נגמר - אפילו יום אחד יכול לשנות את התמונה, כשיש משמעות גם לשער החליפין שבעצם הציל חלק גדול מהתשואה החודש (למרות הירידה היום). הדולר עלה ביותר מ-2% עד כה והמשמעות לתיק הממוצע (שחשוף בכ-30% לדולר) היא תרומה של כ-0.6% לתשואה הכוללת.
באופן גס, אפשר להעריך כי במסלולים הכלליים שהם המובילים כיום בחסכונות הארוכים, ההפסד מגיע ממניות - וול סטריט שירדה בכ-3% תתררום להפסד כ-0.7%, תל אביב שאיבדה כ-4.5% תתרום להפסד 0.6% (וזה כאמור צפוי לקטון בעקבות עליות היום), אגרות חוב יסבו הפסד של כ-0.6% ומנגד נרשמה עד כה תרומה חיובית של 0.6% לדולר.
- קרנות הפנסיה בפברואר - מי אכזב ומי כיכב?
- למקסם את ההטבות לפנסיה בלי לפרוש? כך עושים זאת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 4.אנונימי 30/04/2024 15:08הגב לתגובה זוחכו יום ותפרסמו את הכתבה עם הנתונים הסופיים של חודש אפריל
- 3.. 30/04/2024 13:44הגב לתגובה זוהמט״ח הולך ליפול
- 2.מיכה הכהן 30/04/2024 10:33הגב לתגובה זוהכי טוב בישראל
- 1.יוסי קקון 30/04/2024 09:06הגב לתגובה זולא המלצה
- שמאל זה אסון 30/04/2024 11:02הגב לתגובה זואחלה גלעד אבל בוא השנה הוא עדיין לא שם
- נסתפק באקדחי קפצונים...עפ"י השנים האחרונות (ל"ת)לא נגזים 30/04/2024 10:31הגב לתגובה זו
- צודק 30/04/2024 10:17הגב לתגובה זואני תמיד משקיע חלק בסיכון שהתממש ,מניית אנליסט,אייסיאל,וכד' ,והייתי גם משאיר את אהרון חליווה האלוף הפוחד שפשלה תחזור לכן יישאר על המשמר מרוב דאגה,החדש? ,אני לא יודע

"הפנסיה בישראל מהטובות בעולם" - על פי מדד מרסר הבינלאומי
דוח בינלאומי מציב את ישראל בין חמש המדינות המובילות בתחום הפנסיה, עם דירוג A - לצד הולנד, איסלנד, דנמרק וסינגפור; אמרנו לכם שהמצב טוב - הפתעה לחוסכים לפנסיה - מיליוני שקלים בפנסיה וקצבה מספקת
מערכת הפנסיה בישראל זכתה השנה לדירוג הגבוה ביותר במדד הפנסיה העולמי של Mercer‑CFA Institute (דירוג מרסר) ונכנסה לרשימת חמש המדינות היחידות בעולם עם דירוג A. מדובר בהישג משמעותי עבור ישראל. המשמעות, על רגל אחת היא שהישראלים חוסכים הרבה יחסית למקומות אחרים בעולם, ששיעור הקצבה ביחס לשכר יחסית גבוה. זה יכול להישמע מפתיע, אבל ניתחנו את זה לפני מספר חודשים והתברר לנו שאכן מצב הפנסיה בארץ הוא בסה"כ טוב מאוד - הפתעה לחוסכים לפנסיה - מיליוני שקלים בפנסיה וקצבה מספקת.
הסיבות לכך הן בעיקר חיסכון גבוה על פי חוק מזה 16 שנה. אגב, השאלה שצריכה להישאל היא האם החיסכון הוא לא גבוה מדי, במיוחד כש"החיים השוטפים" קשים כלכלית - כלומר, למה לחסוך לפנסיה כל כך הרבה, אם עכשיו קשה לנו כלכלית. נחסוך פחות ולפחות יהיה עכשיו טוב. אבל חוק זה חוק, ההפרשות וההפקדות של המעסיק והעובד מגיעים על פי חוק לקרוב ל-20% מהשכר של העובד.
כך או אחרת, המדד של מרסר, אשר בחן 52 מערכות פנסיה ברחבי העולם, מדרג אותן לפי שלושה מרכיבים עיקריים:
רמת ההכנסה הפנסיונית הצפויה ביחס לשכר הממוצע
הערכת היכולת של המערכת לעמוד בהתחייבויות הפנסיוניות לאורך זמן
רמת השקיפות, האמינות, הפיקוח והמבנה המשפטי של המערכת
גם סינגפור הצטרפה למועדון המצומצם
הולנד ממשיכה להוביל את הדירוג העולמי במקום הראשון, עם מערכת פנסיה מהוותיקות והמשוכללות בעולם. אחריה איסלנד ודנמרק, שגם בהן קיימת מדיניות פנסיה ציבורית נדיבה בשילוב קרנות פרטיות מתוחכמות. סינגפור, שנכנסה לראשונה לרשימת ה־A, עשתה קפיצה מרשימה, ממערכת מדורגת C ב-2009 בזכות שינויים מבניים, חובת חיסכון נרחבת ושיפור השקיפות הציבורית.
החשש: ניצול פוליטי של כספי הפנסיה
אחת מהאזהרות המרכזיות בדוח השנה נוגעת לניסיון של ממשלות בעולם להכווין את כספי הפנסיה למטרות לאומיות, לרבות השקעה בתשתיות, עידוד תעשיות מועדפות או רכישת חוב ממשלתי. לפי הדוח, כאשר החלטות השקעה מוכתבות משיקולים פוליטיים ולא מקצועיים, עשויות להיווצר עיוותים בהקצאת ההון, מה שפוגע בתשואות הפנסיוניות בטווח הארוך.
- איך יודעים כמה כסף נצטרך למחיה בזקנה?
- למי שייכים כספי פנסיה שלא הועברו לנאמן בחיי החייב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרופ' דן וייס, ראש מרכז הראל לחקר שוק ההון בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, התייחס לנתוני מדד MERCER CFA Institute לשנת 2025 וציין כי "חוסנה של מערכת הפנסיה הישראלית נשמר גם בתקופת המלחמה, למרות העלייה ביחס החוב לתוצר GDP)) של מדינת ישראל, שהדוח מציע לשפרו. תוצאות המדד מבטאות הכרה בינלאומית בהישגיה של מערכת הפנסיה הישראלית, הנמנית על חמש מערכות הפנסיה המובילות. הדירוג משקף את חוסנה של המערכת בשלושת מרכיבי המדד - רמת הלימות גבוהה (היכולת לשלם לעמיתים את הפנסיה המגיעה להם), רמת קיימות גבוהה לאורך זמן ורמת הוגנות ומימשל תאגידי גבוהים. חשוב ליישם את ההמלצות לשיפור, וכן, לשקול להגדיל את האלוקציה להשקעות בתשתיות בישראל, בהתאם לשיקולים עסקיים".

האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים
האוצר (בצדק) מעוניין להפחית את הטבות המס על קרנות השתלמות; דוח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר חושף את האופי הרגרסיבי של הטבות המס בקרנות ההשתלמות; 71% מההטבה מגיעה לשלושת העשירונים העליונים; עובד בעשירון העליון צפוי ליהנות מ-173 אלף שקל לאורך חייו, לעומת 1,100 שקל בלבד לעובד בעשירון התחתון
הטבות המס בקרנות ההשתלמות, שעלותן למדינה הגיעה ב-2024 ל-10.7 מיליארד שקל (וצפויה להגיע ל-11.5-12 מיליארד ב-2025), מועילות בעיקר לעשירים ומעמיקות את אי השוויון בישראל. כך עולה מניתוח מדיניות מקיף שפרסם היום אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בהובלת הכלכלנים כפיר בץ, מורן משה חנציס ודור סרברניק.
הנתונים חושפים תמונה מטרידה: בעוד ש-83% מהעובדים בעשירון העליון מפקידים לקרן השתלמות ונהנים מהטבות המס הנלוות, רק 9% מהעובדים בעשירון התחתון זוכים להטבה זו. "מדובר למעשה בהטבה נלווית לשכר, אשר אינה נגישה לכלל העובדים במשק", מציינים מחברי הדוח, ומוסיפים כי "מטבע הדברים, היות ומדובר בהטבה נלווית לשכר, ניתן לזהות קבוצות מאוגדות של עובדים הנהנים מהאפשרות לנהל קרן השתלמות כחלק מתנאי ההעסקה הקולקטיביים".
העבודה המחקרית הזו אולי מלמדת על כוונת האוצר להכשיר את הקרקע למסות את קרנות ההשתלמות. באופן מוצהר אין קשר בין המחקר הזה ובין העבודה השוטפת על התקציב, אבל המסקנות שלה מאוד משרתות את האוצר שמעוניין למסות את הקרנות שהן מקלט מס כולל - אין מס באף אחד משלבי הקרן - לא בהפקדה, לא בחיסכון ולא במשיכה. יש הטבות מס ויש אפס מס על הרווחים ומסתבר שמיש נהנה מכך הם העשירונים העליונים.
מהשתלמות מקצועית למכשיר חיסכון כללי
קרנות ההשתלמות הוקמו בתחילת שנות ה-60 במטרה מוגדרת וברורה: לסייע לעובדי הוראה במימון השתלמויות מקצועיות ושנות שבתון. המטרה הייתה לאפשר למורים לצאת לשנת חופש ללא תשלום, במהלכה יוכלו לעבור הכשרות מקצועיות וריענון למניעת שחיקה מקצועית. אולם בתחילת שנות ה-80 חל מהפך דרמטי - בוטלו המגבלות על המשיכה מהקרנות, והן הפכו בפועל לאפיק חיסכון כללי, נזיל ופטור ממס, ללא ייעוד ייחודי.
- המסלול המנצח - 20% מתחילת השנה, פי 5 מעל ה-S&P 500
- קרנות השתלמות בספטמבר - תשואה של מעל 2% במסלול הכללי; תשואה של כ-3.6% במסלול המנייתי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכסי קרנות ההשתלמות מגיעים לכ-420 מיליארד שקל, והם מהווים כ-22% מסך נכסי החיסכון (בניכוי חיסכון פנסיוני) של משקי הבית בישראל. ההפקדות השנתיות נטו עומדות על כ-13 מיליארד שקל בממוצע, מה שהופך את הקרנות למוצר מרכזי ונפוץ בשוק ההון הישראלי.