במצב השוק הנוכחי נוצרה הזדמנות לבנות בתיק שלכם - פינת חלומות מגוונת וגדולה במחיר של "חלום" אחד ב-2021: היה לנו מכר בארה"ב שאחרי התרסקות בועת 2000, במהלך המחצית השנייה של 2001 ועד סוף 2002, התחיל לאסוף מניות חלום טכנולוגיות, "כאלו שהחלום, ב-1999-2000 הוביל אותן לערכים מטורפים. "בימים אלו", אמר, "אני יכול לקנות עשר מניות-חלום כאלו ויותר במחיר של מניה אחת לפני ההתרסקות".

דוגמאות? קוואלקום (סימול:QCOM) שבסוף 1999 נגעה ב-100 דולרים נחתה, ביולי 2002, על 11 דולר . NVDA, שהגיעה ל-6 דולר מצאה עצמה על 0.65 דולר, מיקרון (סימול:MU) התדרדרה מ-98 ל-6.5 דולר, סיסקו (סימול: CSCO) שבתחילת 2000 נגעה ב-80 הגיעה, בקיץ 2002, ל-9 דולר. ותראו מה קרה לאמזון - בסוף 1999 חצתה את ה-6 דולר, (מ-0.6 דולר שנה וחצי קודם) ומצאה עצמה, באפריל 2001, על 0.28 סנט.

אז המכר שהכרנו כמשקיע סולידי במהלך סוף המאה ה-20, טען, בסוף המאה וכשהיה עד לעליות המטורפות דאז, שלמעשה חשב להקצות "פינה טכנולוגית" בתיק עוד באמצע שנות ה-90, "אבל", אמר, "בסוף 1996 בא גרינשפן (נגיד הבנק המרכזי באותם ימים), שכמו כולם הערצתי, עם 'ההתנפחות המוגזמת' שלו לגבי הסקטור הטכנולוגי והחלטתי לגנוז את הרעיון. אני, כעו"ד ומשקיע שמרן, לא הצטרפתי לחגיגות בנאסד"ק בין 1996 ל-2000, למה? כי הייתי בטוח שתבוא מפולת ואז נשארתי, כמו בייבי-בומרס אחרים, עם פייזר, T&AT, GE, PG, C ועם Comcast Corp (סימול:CMCSA) שכל בן פילדלפיה מושקע בה. אבל ב-2001 ובמיוחד ב-2002 ראיתי שאפשר להיכנס לחלומות הללו בעשירית המחיר מבלי שמשהו מהותי השתנה והחלטתי לנסות, מה גם שאז, בתוך ההתרסקות, כבר ראו שינויים חיוביים בתעשייה ובמסחר בגלל הטכנולוגיה. השקעתי חלק קטן מכספי בנושא".

הוא השקיע כ-100,000 דולר, פחות מ-5%  מערך תיק ההשקעות שלו, במניות הנ"ל.  הוא הרוויח בגדול. הנפילות הגדולות בתחום הטכנולוגי יצרו, החל מתחילת קיץ 2022, מצב דומה לזה שלאחר התרסקות הבועה עם הבדל "קטן" אחד, כמעט כל חלומות 2000 התגשמו והטכנולוגיות השונות מוכיחות עצמן כמשנות סדרי עולם בכול התחומים. אותן חברות שב-2021 היו רווחיות מאוד ועמוסות במזומן ושמניותיהן נסקו לחלל "בגלל הציפיות להמשך", מתומחרות מאז קיץ 2022, במחצית ואפילו פחות מהערכתן אז. נכון, אי אפשר לקנות 10 NVDA או QCOM במחיר מניה אחת בסוף 2021 אבל אז מדובר היה בחלום נטו והיום כבר לא מדובר רק בחלום אלא בחברות עם מוצרים משבשים, הכנסות, מאזנים עמוסים במזומן ושעדין מקרינות חלום גדול.

• 25 שנה לפיצוץ בועת הדוט.קום - מה למדנו, אם בכלל?
• האם מניות ה-AI הן בועה? על השוני והדמיון לבועת הדוט.קום
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אנחנו נדבר היום על אותן חברות טכנולוגיה שנקלעו למשבר הנוכחי בדיוק במצב שבו נקלעו חברות כמו NVDA, QCOM או MU למשבר הבועה. נשתמש היום כדוגמה בחברות התעשייה החדשה שצומחת במהירות בתחום העריכה הגנטית (Genome editing) או הנדסה גנומית. זו תעשייה שבתקופת הבועה האמינו המשקיעים, בשל פרסום מפת מגנום האנושי אז, שכמה מהחברות שעסקו בעניין, במיוחד חברת סלרה (Celera, סימול:CRA אז) של ד"ר קרייג וואנטר, עומדות בפני פריצה עסקית ענקית.

אלא שזה לא קרה כפי שקרה עם אחיותיהן הטכנולוגיות והחלום של 2000 רק כעת מתחיל להתגשם, 12 שנים לאחר ששאריות סלרה שפשטה רגל נקנו ע"י חברת המכשור הדיאגנוסטית Quest Diagnostics (סימול:DGX). החלום הגנומי של 2000 צריך היה להמתין שני עשורים כדי שמהפכת הטכנולוגיה תקרב אותו לבשלות מסחרית. ההבנה שעריכה גנטית מתחילה להתקרב לבשלות תעשייתית הביאה שורה ארוכה של חברות צעירות בתחום, לקראת סוף 2021, למחירי חלל, להערכות מטורפות ומניות אלו התרסקו מאז לערכים שפויים יותר וזאת כאשר התעשייה, שב-2000 הייתה חלום נטו כאמור מתחילה להראות סמנים של הצלחה מסחרית.

תחום חלומי זה הוא דוגמה להזדמנות שנוצרה לקנות חלום במחיר שפוי. זו כאמור אינה הנישה היחידה שמניותיה עברו עליות ומורדות מטורפות אבל היא ללא ספק בעלת פוטנציאל אדיר למשקיעים.

• זינקה יותר מ-500% בשנה: כיצד הפכה סנדיסק לאחת המניות הבולטות בוול-סטריט?
• וול סטריט פותחת שבוע מקוצר - מה האנליסטים צופים והאם ראלי סנטה בפתח?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

CRSP CRISPR Therapeutics כדוגמה: בנובמבר 2021 חצתה מנית CRSP את ה-220 דולר, לאחר עליה של 500% בתוך 13 חדשים. העליות לאורך 2021, שהביאו את החברה להערכה של 17.4 מיליארד, דמיונית ממש, היו בחלקן התוצאה של הגאות הטכנולוגית אבל לא רק. היה פרס הנובל שהוענק למייסדת החברה, לפרופסורית עמנואל שרפנטייה והייתה קתי ווד, מייסדת ומנהלת קבוצת ARK שב-2017 "גילתה" את המניה והחלה לאסוף אותה בפראות ממש וכיום מחזיקה ב-7.8 מיליון מניות שבעיקר רכשה ב-2020-21 והיתה "הדחיפה" הפראית של המלצות הקניה של האנליסטים שהתאהבו בחברה והכתבות הנלהבות לצידן.

אלא שבמהלך 2022 ירדה המניה 82% מערכה וכרגע נסחרת על 49 דולרים או הערכה של 3.87 מיליארד (עדיין מאוד יקרה). החברה עדיין מפסידה ותמשיך להפסיד. האם צריך לשאול למה הגיע תיקון שכזה? מה שעבר על המניה הזו עבר גם על כל חברותיה אלא שאין להשוות המצב במיין סטריט ב-2021 למצב היום. הטכנולוגיה מתקדמת במהירות, החברות עמוסות במזומן, התמיכה הממשלתית גדלה והערכת החברה לפיכך, יקרה אמנם חשבונאית אבל הרבה יותר מציאותית כי לחלום נטו של 2021 התווספו כמה וכמה הוכחות לפוטנציאל. האנליסטים אמנם רגועים יותר.

7 מהם עדכנו הערכותיהם במהלך פברואר, 5 ממליצים בקניה ו-2 ב HOLD אבל אין להשוות ההערכות לאלו שאותם אנליסטים נתנו במהלך 2021-2.

על איזה פוטנציאל מדובר? בסוף 2020 אמרה "גורו השיבוש הטכנולוגי" קתי ווד, מייסדת ומנהלת חברת ARK Invest שלדעתה עתידות מניות הגנום להיות מניות ה-FANG הבאות. "פוטנציאל המניות הגנומיות עשוי להיות אדיר, אפילו יותר מה FANG", אמרה ווד "במיוחד לאור השילוב של בינה מלאכותית ועריכת גנים. התהליך יאפשר לחזות ולרפא מחלות חשוכות מרפא". ווד מחזיקה בסלים שלה במניות רבות של חברות מהסוג של CRSP. היא אמרה זאת לאחר שב-2020 הוענק פרס נובל לכימיה לפרופסורית עמנואל שרפנטייה (מייסדת CRISPR Therapeutics) ולפרופסורית ג'ניפר דודנה על "כתיבה מחדש של קוד החיים", זאת  בגין פיתוחCrispr-Cas9 , מין מספריים מולקולריות שיכולות למצוא ולערוך כמעט כל רצף ב- DNA של התא ולאחר שב-2020 שונה המערך הגנומי של 3 חולי סרטן באמצעות הקריספר מה שהוביל למסקנה שמימוש חלום העריכה מתקרב, 

נציין שכמו כל נישה תעשייתית שנעזרת בהתקדמות הטכנולוגית (היום זה כבר כל הנישות) כך גם תעשיית ההנדסה/עריכה הגנומית מתחלקת לשתי קבוצות: הראשונה מורכבת מחברות מבוססות מתחום הטכנולוגיה והבריאות, "קבוצת האוליגופול" שאותה מובילה במקרה הזה ענקית ציוד המעבדה והבדיקות תרמו-פישר (סימול:TMO) שקוראי הטור כבר מכירים ולצידה חברות כמו Agilent (סימול:A), PerkinElmer (סימול:PKI) או Regeneron Pharmaceuticals (סימול:REGN) האמריקאיות, Merck KGaA (סימול:MRK.DE) הגרמניה, GenScript (סימול: 1548.HK) הסינית, קבוצת Lonza (LONN.SW) השווייצרית וכמותן.

הקבוצה השנייה מורכבת מחברות צעירות (ואינספור סטארטאפים) שמנסות, אם באמצעות טכנולוגיה משבשת או כול יתרון יחסי אחר, להתחרות. את הקבוצה הזו מובילה אהובת האנליסטים CRISPR Therapeutics (סימול:CRSP) השווייצרית ולצידה חברות כמו INTELLIA (סימול:NTLA), BEAM THERAPEUTICS (סימול:BEAM) ו- EDITAS MEDICINE (סימול:EDIT) האמריקאיות. קבוצה זו ספגה מכה קשה בתיקון הנוכחי (בעיקר בשל רמות העליות ב-2021) והבאנו כדוגמה את CRISPR.

אבל לפני שנגיע באפשרויות ההשקעה נספר לכם על סטארט-אפ פרטי בשם Photys Therapeutics שפרטיו הגיעו אלינו לאחרונה ושפועל בקדמת ההתקדמות הטכנולוגית שעוזרת להתקדמות התעשייה וזאת במטרה לנסות ולהבין הפוטנציאל והחלום למשקיע.

Photys, נוסדה בסוף 2021 במטרה לפתח טכנולוגיה שהומצאה על ידי הפרופסור עמית צ'ודהרי (Amit Choudhary), כימאי-ביו פיזיקאי ממכון BROAD למדעים, ששייך ל-MIT ולהרווארד. צ'ודהרי נחשב כחלוץ הפתוח של כלי בקרה מדויקים לעריכת גנום. באוגוסט 2020 פרסם צ'ודהרי מאמר המתאר יצירת מולקולות קטנות בצורת משקולת שניתן להשתמש בהן כדי לחבר שני חלבונים ספציפיים. מדען החברה, Edward Holson, תאר הפיתוח כ"מין מתג השולט בחלבונים. שמפעיל או מכבה חלבון, זה דומה יותר לתווית משלוח שאומרת לחלבון לאן הוא צריך ללכת בתא, זה באמת נותן לנו יותר מנופים לשלוט בתפקוד החלבון". מטרת החברה, "לפתח סוג חדש של תרופות שיכולות לשנות המבנה הכימי של חלבונים כדי לשנות את תפקודם. לא נתיימר לנסות ולהסביר פרטים שהרי מיד יתברר לקורא שההבנה שלנו אינה עולה על שלו אבל אם הפתוח של הפרופסור יצליח (התרופות, בשלב הנוכחי, רחוקות שנים אפילו מבדיקות קליניות שלא להזכיר אישור FDA) ההשלכה על מחלות רבות תהיה אדירה.

זה למעשה היה חלומו של ד"ר קרייג וואנטר כשיסד את סלרה ה-1998. חשוב לציין שהיצע הכספים לגיוס היה פי למעלה מ-100 מהביקוש. בריאן פנטון, מנכ"ל Photys, אמר שסרטן הוא מוקד ראשוני מרכזי עבור החברה, כמו גם מחלות חיסוניות, מטבוליות ונדירות. אבל הוא הוסיף כי "מוקדם מדי לומר" מתי לסטארט-אפ שלו תהיה תרופה מוכנה לבדיקות קליניות. אבל Photys, אפשר להניח, לא הייתה מגיעה לוול סטריט לגיוס ולבטח לא הייתה מוצאת משקיעים כה מכובדים (כמו ענקיות הרפואה איליי-לילי ומרק וכמה מקרנות ההון המובילות) אם, בשלב הנוכחי של התקדמות מהפכת הטכנולוגיה, לא היו מאמינים שהמהפכה יצרה את האפשרות "לשלוט בתפקוד החלבון". נוסיף שקבוצת ארקין אחזקות הישראלית, שמנהל מורי ארקין לשעבר מיסד ומנהל אגיס שנמכרה, ב-2005, לפאריגו (סימול:PRGO), היא אחד המשקיעים כאשר ד"ר אלון לאזרוס, מנהל ההשקעות הביו-טכנולוגיות של הקבוצה הוא דירקטור ב- Photys. להבנת הנושא מומלץ לקרוא הכתבה של ילין לפידות של ילין-לפידות מ-2021 על נושא העריכה הגנומית, "על טכנולוגיית עריכת הגנים של קריספר"

מה, לדעתי, צריך משקיע לעשות: ראשית וכרגיל במקרים כאלו לא היינו מנסים להמר על החברות הצעירות. יש סלים כמו XDNA (Kelly CRISPR & Gene Editing Technology ) או ARKG (ARK Genomic Revolution) או GNOM (Global X Genomics & Biotechnology) שמכילים, פחות או יותר, כל חברת עריכת גנים. ARKG הגדול ביניהם וכולם עברו תיקון נוסח CRSP. סל כזה מתאים לפינת חלומות. אבל לגבי השקעה רגילה צריך המשקיע להבין שהקבוצה הראשונה של התעשייה, האוליגופול, בראשות TMO, MRK.DE או REGN תוביל ולא תוותר (כפי שקורה ברוב התעשיות). דעתי לפיכך שהדרך לחשיפה לתחום היא באמצעות סלי הרפואה (כמו XLV כדוגמה), הביו טכנולוגיה (כמו XBI) והציוד הרפואי (כמו IHI) הגדולים ולצידם להכניס אחד הסלים הקטנים והממוקדים לפינת חלומות כי חלק לא קטן של החברות בסלים אלו תירכשנה בעתיד.