טוויטר
צילום: unsplash

לאחר רכישת מאסק ופיטורי ההנהלה: טוויטר בדרך לפטר כ-3,700 עובדים

אילון מאסק, הבעלים החדש של טוויטר, בדרך לבצע מהפכות ברשת החברתית כפי שביצע בחברת טסלה; בנוסף לפיטורים, מאסק מתכנן להחזיר את העובדים לעבוד מהמשרד
דור עצמון |

אילון מאסק, האיש העשיר בעולם עם הון של 210 מיליארד דולר, השלים בשבוע שעבר את רכישת טוויטר תמורת 44 מיליארד דולר. מאסק מתכוון להדיח כמה בכירים, בהם המנכ"ל, פרג אגראוול (שכבר הודח), סמנכ''ל הכספים והיועצים המשפטיים הבכירים של טוויטר גם יפוטרו. כעת, עובדי טוויטר מצפים לפיטורים של 50% מכוח העבודה ולפי ההערכות מדובר בכ-3,700 עובדים.

המנכ"ל החדש של טוויטר צפוי לדרוש מהעובדים ברשת החברתית שהוסמכו בעבר לעבוד מרחוק לחזור ולעבוד במשרדי החברה. מאסק תכנן להיפגש עם מעגל פנימי של אנשים שייעצו לו ברכשית החברה כדי לדון בפיטורים. לפי הדיווחים, לעובדי החברה הופיעה ביומן העבודה שלהם "פגישה" שעניינה הפחתת כוח העבודה.

מוקדם יותר השנה, מאסק חוקק מדיניות חזרה למשרד דומה בטסלה TESLA INC , יצרנית הרכב החשמלי שלו, שממנה הוא הפיק את רוב הונו הרב. בטסלה, עובדים שאכן חזרו למשרד היו מתוסכלים מהנסיעות הארוכות וממחסור בחנייה, בציוד ובמרחבי עבודה הדרושים כדי לבצע את עבודתם ביעילות.

לאחר שרכש את טוויטר ב-44 מיליארד דולר בשבוע שעבר, מאסק מתאמץ לשפר את הרווחים, כולל על ידי קיצוץ במספר העובדים ובהוצאות התפעול ומציאת דרכים חדשות לייצר הכנסות. בין 2010 ל-2021 הסתכמו סך ההכנסות של טוויטר בכ-25 מיליארד דולר, הוצאות המחקר והפיתוח שלה הסתכמו בכ-7.8 מיליארד דולר והרווח הנקי שלה היה במינוס של כ-1.3 מיליארד דולר במצטבר.

בין היתר מאסק הציע לייצר מנוי שעולה 8 דולר לחודש ויכלול אימות שנקרא "בלו צ'ק" למנויים. כל שאר המשתמשים בטוויטר לא יוכלו להשיג את ה"בלו צ'ק", סמן שאומר שבעל החשבון הוא האדם שהם אומרים שהוא בטוויטר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גנסן הואנג מנכל אנבידיה
צילום: טוויטר

ג׳נסן הואנג מכין את אנבידיה לעידן הקוונטי - עם חזון של מחשוב היברידי

מנכ״ל אנבידיה הציג חזון של "מחשוב היברידי" שבו מחשבים קוונטיים וסופר-מחשבים מבוססי GPU יעבדו יחד, והכריז על NVQLink - הטכנולוגיה שתחבר ביניהם
אדיר בן עמי |

ג'נסן הואנג, המנכ"ל של אנבידיה NVIDIA Corp. -0.26%  , יודע איך לעשות כותרות. השבוע הוא הצליח להעלות את מניות הקוונטים בלי בכלל לדבר על הטכנולוגיה שלו. במקום זאת הוא דיבר על משהו שנקרא "חישוב היברידי" - שילוב של מחשבים קוונטיים ומחשבים רגילים. לפי הואנג, העתיד לא יהיה קוונטי או קלאסי, אלא שניהם יחד. והדברים האלה נתנו ביטחון חדש למשקיעים בסקטור הקוונטי, ובאותו זמן חשפו איך אנבידיה מתכננת להתאים את עצמה לעתיד הזה.


הואנג הציג את החזון שלו בכנס אזורי בוושינגטון ביום שלישי, שם הוא הכריז שהעתיד של המחשוב הקוונטי הוא מה שהוא מכנה "מחשוב היברידי". הרעיון הזה הוא מודל שמשלב בין מכונות מסורתיות וקוונטיות במקום להחליף אחת באחרת. לדבריו של הואנג, עכשיו ברור שחיוני לחבר מחשב קוונטי ישירות לסופר-מחשב שמבוסס על יחידות עיבוד גרפיות,  בדיוק הטכנולוגיה שאנבידיה שולטת בה. הוא תיאר מערכת עתידית שבה מעבד קוונטי ומעבדי גרפיקה עובדים זה לצד זה כמערכת אחת משולבת


מודל היברידי

המטרה היא לתקן טעות נפוצה שרבים עושים בנוגע לעתיד הטכנולוגי. הרבה אנשים חושבים שמחשבים קוונטיים יחליפו לחלוטין את המחשבים הקלאסיים, בזמן שמדענים רודפים אחרי מה שנקרא "יתרון קוונטי" - היכולת של מחשב קוונטי לבצע משימה שבלתי אפשרית למחשב קלאסי בפרק זמן מעשי. אבל זה לא איך התעשייה רואה את הדברים מתפתחים. חברות כמו ריג'טי קומפיוטינג והחברה הפרטית קוונטינום עובדות כבר עכשיו על שילוב המכונות שלהן עם מחשבים קלאסיים. הן לעתים קרובות יוצרות סופר-מחשבים חזקים כדי להשיג מה שנקרא מודל היברידי. זה מראה שהתעשייה כבר זיהתה שהעתיד לא יהיה החלפה מוחלטת אלא שילוב חכם בין הטכנולוגיות.


התובנות של הואנג על העתיד של החישוב הקוונטי הגיעו רק כמה ימים אחרי ש-IBM שיתפה את התוצאות של ניסוי חישוב היברידי עם AMD - אחת מהמתחרות העיקריות של אנבידיה. במחקר הזה, מדענים הריצו חישוב על החומרה הקוונטית של IBM ואז השתמשו בחומרה קלאסית של AMD כדי לפרש את התוצאות. הניסוי הזה הוכיח איך מנוע חישוב קלאסי זמין ויחסית זול יכול למלא תפקיד חשוב בתיקון שגיאות קוונטיות. הנקודה היא שכל טכנולוגיה מתמחה במשהו אחר, וגם כשחברה טוענת שהיא הוכיחה יתרון קוונטי, הביצועים המשופרים מוגבלים למשימות מסוימות. מחשבים קוונטיים וקלאסיים הם בעלי יישומים שונים: מחשבים קלאסיים זולים יותר ומכונות רב-תכליתיות, בעוד שמחשבים קוונטיים יקרים ועדינים יותר, אבל עד עכשיו הוכיחו את עליונותם בבעיות מורכבות כמו סימולציות גדולות.


מכיוון שהם מתמחים במשימות שונות, מומחי התעשייה מאמינים שהם יכולים לחזק אחד את השני ולפעול על החוזקות של כל טכנולוגיה. אנבידיה, ענקית הבינה המלאכותית, יש לה עניין ברור ומובהק בשילוב הזה. מוקדם השנה החברה הכריזה על תוכניות להקמת מרכז מחקר חדש שמוקדש לחישוב קוונטי. החוקרים במרכז הזה אמורים לבחון דרכים לקשר סופר-מחשבי בינה מלאכותית עם מחשבים קוונטיים - בדיוק הכיוון שהואנג מקדם.


צילום: RDNE Stock project, Pexelsצילום: RDNE Stock project, Pexels
הטור של גרינברג

למה התחזיות השחורות על מפולת לא מסתדרות עם המציאות

לא מעט מומחים, אנליסטים ופרשנים מזהירים כי החגיגה הנוכחית בוול סטריט מזכירה מאוד את החגיגות שהקדימו משברי ענק בעבר. אבל האמת היא שהדמיון היחיד הוא במחירי המניות הגבוהים. יתר הסביבה הכלכלית של היום שונה מאוד, ותומכת במגמה החיובית. אז תיקוני מחירים עשויים לקרות, אבל משבר כלכלי גלובלי - לא

שלמה גרינברג |
נושאים בכתבה טאואר משבר 2008

וול סטריט אפופה באופטימיות ומקהלת השוורים חוזרת לבמות עם ההמנון העתיק שלהם, "Happy days are here again". זה שיר מהמחזמר "לרדוף אחרי הקשת", וביצועו, שנים מאוחר יותר, על ידי ברברה סטרייסנד הפך אותה לגדולה מכולן. ערב מפולת 1929 היה זה ההמנון הבלתי רשמי של השוורים בוול סטריט. בשנת 1932, בשיא המשבר הכלכלי הגדול, אימץ הנשיא פרנקלין רוזוולט את השיר כהמנון קמפיין הבחירות שלו, ולאחרונה הוא חוזר שוב באמצעות מקהלת השוורים כי אין כמו השיר הזה כדי לתאר את מצב הרוח בוול סטריט של סוף אוקטובר 2025. 

מומחים ופרשנים רבים, מדור הבייבי בום, חוששים שהשיר שוב מבשר על אסון שמתקרב למשקיעים ולכלכלה. "האופטימיות", אמר רגע לפני משבר 1929 ה"זאב הבודד של וול סטריט", המשקיע האגדי ברנרד ברוך, "מסנוורת ומטעה, במיוחד דווקא את בתי ההשקעה המובילים, האנליסטים והמשפיענים שממשיכים להמליץ על המניות ככל שהשוק עולה יותר". הוא אמר זאת כשנשאל מדוע כתב פוטים במהלך אוקטובר 1929. 

האמת היא שהדמיון היחיד במצב השוק בין אוקטובר 2025 לאוקטובר 1929 (וזה גם נכון למשברים הגדולים של 1987, 2000 ו-2008) הוא בהערכת המניות. יש מומחים, אנליסטים ופרשנים שטוענים שהערכת המניות כרגע תוביל לאותן תוצאות שהובילו לשלושת המשברים הקודמים, מפולת בבורסה ומשבר כלכלי גלובלי בעקבותיה. דעתי שונה ואסביר זאת בהמשך אבל קודם נבדוק את מה שקרה בשלושת המשברים הקודמים.  

מה גרם למשבר הגדול של 1929?

אנציקלופדיה בריטניקה מתארת את הסיבות למשבר 1929 כדלקמן, "קריסת שוק המניות של 1929 נגרמה על ידי ספקולציות גוברות ומניות מוערכות יתר שהונעו על ידי קנייה באמצעות מרווח (מרג'ין), מה שהוביל ליצירת בועה כלכלית שאינה בת קיימא ושהתפוצצה כאשר הפדרל ריזרב העלה את הריבית, מה שגרם למכירות בהלה וחשף חולשות בסיסיות בכלכלה כמו ייצור יתר חקלאי ורגולציות בנקאיות חלשות. שילוב גורמים זה הוביל לירידה דרסטית במחירי המניות, לפאניקה של המשקיעים וסימן את תחילתו של השפל הגדול".

סיבות דומות הובילו למשברים של 1987, 2000 ושל 2008, הייתי אז בקו החזית ונוכחתי בכך. כלומר, משברים מהסוג הזה פורצים כתוצאה מתהליך שמוביל משקיעים להאמין שמגמת העליות החזקה תימשך. התהליך הזה מתחיל מסיבות כלכליות אמיתיות כמו למשל יציאה ממיתון לצמיחה, הורדות ריבית, רווחיות שמתחילה לעלות וכו', ועובר, בתמיכת התקשורת, האנליסטים ויועצי ההשקעות, לגאות בבורסות. אלא שתוך כדי התהליך נוצר פער, שהולך וגדל עם מגמת העליות, בין ציפיות המשקיעים למציאות הכלכלית, פער שמוביל להערכות יתר של נכסים ויותר חשוב - פער שיוצר ניתוק בין המשקיעים (כולל משקיעים מנוסים, אנליסטים ופרשנים) לבין היכולת שלהם להעריך את הסכנה שבה הם נמצאים.