ריסקיפייד בדרך לוול סטריט לפי שווי של 2.5-3 מיליארד דולר
ישראלית נוספת בדרך לוולסטריט - ריסקיפייד המפתחת טכנולוגיה להגנה על עסקות אשראי באתרי מסחר מקוון ומניעת הונאות, צפויה להנפיק בטווח של חודש-חודשיים. ריסקיפייד גייסה בעבר לפי שווי של כ-1 מיליארד דולר, ונראה שההנפקה הקרובה תהיה לפי שווי של 2.5-3 מיליארד דולר ומעלה, אך החברה סבלה מצמיחה נמוכה יחסית אשתקד למעט הרבעון הרביעי של 2020 שבו היא צמחה ב-45% ביחס לרבעון המקביל. ביצועי הרבעון הראשון היו כבר מצוינים - הכנסות של 51 מיליון דולר שביטאו צמיחה של 55% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה ההפסדים עדיין גדולים, אבל וולסטריט ממש לא מתרגשת מהפסדים. מה שחשוב כעת למשקיעים הוא צמיחה ומדובר על צמיחה משמעותית, כאשר החברה נהנית מהגידול ברכישות אונליין ובצורך לאבטח את הרכישות האלו. במבט שנתי כולל - קצב ההכנסות של החברה צומח מעל 30% והוא עולה על 200 מיליון דולר. המספרים האלו תומכים בהנפקה לפי שווי של לפחות 2.5 מיליארד דולר. ריסקיפייד הוקמה לפני 8 שנים על ידי עידו גל ואסף פלדמן. הפתרונות של החברה מאפשרים לאתר ניסיונות הונאה באמצעות ניתוח התנהגות הצרכנים וכך למעשה לצמצם את מספר העסקאות הנדחות. עד היום הושקעו בחברה כ-200 מיליון דולר ומועסקים בה כ-700 עובדים - רובם בישראל. ההנפקה הצפויה של ריסקיפייד לא מפתיעה משתי סיבות - מדובר בחברה שהיו הערכות שהיא בדרך לוולסטריט וסיבה נוספת - אם לא עכשיו אז מתי? מניות הטכנולוגיה בשיא, המשקיעים מקבלים בהתלהבות הנפקות של חברות טכנולוגיה והחברות הישראליות מנצלות זאת - ובצדק. השבוע שעבר היה השבוע הטוב ביותר של הייטק הישראלי. בתחילת השבוע פיוניר (PAYO) נכנסה לוול סטריט לפי שווי של 3.5 מיליארד דולר, ביום שלישי איירון סורס (IS) נכנסה לבורסה לפי שווי של 11.5 מיליארד דולר. סנטינל וואן וטאבולה עשו זאת ביום רביעי לפי שווי של 10.5 ו-2.6 מיליארד דולר בהתאמה. סך הכול ארבע חברות מההייטק הישראלי בשווי מצרפי של כמעט 30 מיליארד דולר. מתחילת השנה הסכום המצרפי כבר מגיע לכ-70 מיליארד דולר כשהחברות - פלייטיקה, מאנדיי, ווקמי, סימילארווב, גלובל אי, אינוויז ונוספות הנפיקו, ובדרך יש עוד קרוב ל-20 חברות בשווי מצרפי של עוד כמה עשרות מיליארדים.
צילום: Brett Sayles, Pexelsלא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.
קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה,
וושינגטון מגבירה השקעות, סין ואירופה מאיצות פיתוח
מחשוב קוונטי
דמיינו עולם שבו מחשבים פותרים סודות כימיים במהירות בזק, מפצחים הצפנות בלי מאמץ, ומאיצים פיתוח תרופות חדשות. זה לא מדע בדיוני, זה המחשוב הקוונטי. אתמול, שתי חברות אמריקאיות, ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing 15.28% ואיון-קיו IonQ 5.39% זכו בחוזים ממשלתיים משמעותיים. חיל האוויר האמריקאי משקיע 5.8 מיליון דולר בריגטי לבניית רשתות קוונטום, ומשרד האנרגיה חותם על שותפות חללית עם איון-קיו. התוצאה? המניות קופצות בעשרות אחוזים.
השוק העולמי צפוי להגיע ל-125 מיליארד דולר עד 2030, עם השקעות מצטברות של יותר מ-40 מיליארד דולר עד כה, וארה"ב תופסת חצי מהעוגה.
ריגטי: בניית גשרים קוונטיים לעתיד
נתחיל בריגטי, החברה הקליפורנית שמתמחה במחשבים קוונטיים מבוססי סופרקונדוקטורים, אותם "קיוביטים" על-מוליכים שמתנהגים כמו חלקיקים קסומים, מסתובבים במקביל בכמה מצבים.
החוזה החדש, בשווי 5.8 מיליון דולר לשלוש שנים, מגיע מהמעבדה למחקר אווירי של חיל האוויר (AFRL). המטרה לבנות רשתות קוונטום שמאפשרות העברת מידע קוונטי בין מכונות מרוחקות, כמו גשרים על-טבעיים שמחברים בין עולמות. ריגטי תעבוד כאן הסטארט-אפ ההולנדי QphoX, שמפתח ממירים אופטיים-מיקרוגליים , במטרה לפתח כלים שממירים אותות קוונטיים לאור סיבי אופטי, כדי שהמידע לא יתפוגג בדרך.
המנכ"ל סובודה קולקרני לא מסתיר את ההתרגשות: "זה מחקר לטווח ארוך, אבל הוא הבסיס לכל מה שיבוא אחר כך, רשתות מאובטחות לצבא, לדאטה סנטרים, אפילו לערים חכמות". ריגטי כבר הוכיחה את עצמה עם מערכת Ankaa-2, שכוללת 84 קיוביטים, אבל האתגרים עדיין שם: יציבות נמוכה ושגיאות תכופות.
- מרוץ המחשוב הקוונטי מתחמם: סטארט־אפ אירופאי גייס 300 מיליון דולר
- "מחשוב קוונטי בדרך לשוק של 2 טריליון דולר עד 2035"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החוזה הזה הוא חלק מגל השקעות אמריקאי רחב יותר תחת National Quantum Initiative (1.2 מיליארד דולר מאז 2018), נותן דחיפה לתעשייה.
איון-קיו: הקוונטום כובש את החלל
ממול, איון-קיו לוקחת את זה צעד קדימה - אל החלל. החברה, שמתבססת על טכנולוגיית יונים כלואים (אטומים תקועים בשדות מגנטיים, יציבים יותר מקיוביטים רגילים), חתמה על מזכר הבנות (MOU) עם משרד האנרגיה (DOE) להדגמת תקשורת קוונטית לוויינית.
