אחד הנושאים שעלה בתקופה האחרונה לדיון ציבורי היה "האם התרופה לקורונה (שיתוק של הכלכלה) גרועה יותר מהתוצאות של הנגיף עצמו?", כאשר גם הנשיא טראמפ דן  בחודש האחרון בשאלה זו בחשבון הטוויטר האישי שלו. לנוכח אינספור התוכנית שהציגו הבנקים המרכזיים ובפרט הפד', נראה כי שווה לשאול כעת את השאלה "האם התרופה שמספקים כעת הבנקים המרכזיים לשווקים לא יותר גרועה מהמחלה עצמה?". 

בפעולותיו האחרונות מבצע הפד' הלאמה של השווקים הפיננסים (ולא רק של ארה"ב) ונראה כי העקרונות הקפיטליסטים שבנו את ארה"ב נזרקים כעת לפח. אך חמור מכך בעקבות הצעדים האחרונים הממשל האמריקני מקבל לראשונה גישה ישירה ל"מכונות הדפוס" של הפד'. האם זה יכול להסתיים בצורה טובה?

בשבועיים האחרונים הפד' הודיע על מספר כלים חדשים:

1. CCFF - Commercial Paper Funding Facility – כלי שמיועד לבצע רכישות של פקדונות קצרי טווח של חברות.

2. PMCCF - Primary Market Corporate Credit Facility  - כלי שמיועד לבצע רכישות של אג"ח קונצרני בשוק הראשוני.

3. TALF - Term Asset-Backed Securities Loan Facility – כלי שמיועד לבצע רכישות מגופים המאגדים מספר הלוואות ביחד (כמו הלוואות לסטודנטים/ הלוואות לשוק הרכב/ הלוואות בכרטיסי האשראי). 

4. SMCCF - Secondary Market Corporate Credit Facility – כלי שמיועד לבצע רכישות של אג"ח קונצרני בשוק המשני. 

5. MSBLP - Main Street Business Lending Program – כלי שפרטיו המלאים לא התפרסמו, אך בגדול מדובר על הלוואות שהפד' יעניק לעסקים קטנים ובינוניים.

כלים אלו מצטרפים לרכישות שמבצע הפד' בשוקי האג"ח הממשלתיים ובשוקי האג"ח מגובה משכנתאות (MBS) בהיקפים אדירים. היום הודיע הבנק על כלי חדש שנקרא FIMA Repo Facility (לכתבה המלאה). 

• אמצעי התקשורת ששינה את פני המסחר הגלובלי ומה קרה היום לפני 56 שנה
• מי הבאה בתור אחרי שארה"ב חתמה על הסכם סחר עם יפן?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המשותף ל-5 הכלים הראשונים שהצגנו הוא שאסור  לפד' לבצע אותם ע"פ החוקה בארה"ב. ע"פ חוק, לבנק המרכזי בארה"ב מותר לקנות/להלוות רק לממשלת ארה"ב וסוכנותיה (סוכנויות כמו פאני מיי וכו'). 

איך זה בכל זאת הפד' עוקף את הגבלות אלו?

הממשל האמריקני צפוי להקים גוף השקעות מיוחד (special purpose vehicle או בקיצור SPV). הפד' מלווה לאותו גוף השקעות מיוחד תמורת ביטחונות של 425 מיליארד דולר  ממשרד האוצר האמריקני (הכנסות מהציבור). מי שמבצע בפועל את קבלת ההחלטות על ההשקעות הוא משרד האוצר האמריקני  - סטיבן מנוצ'ין והנשיא טראמפ. 

בנוסף נציין כי הפד' הודיע בימים האחרונים כי בחר בבלקרוק, לנהל  את הרכישות בשוקי האג"ח. ניגוד העניינים זועק לשמיים: בלקרוק מנהלת היום נכסים בהיקף של קרוב ל-7 טריליון דולר בעולם. בנוסף חשוב להזכיר כי בלקרוק היא החברה הגדולה ביותר בעולם מבחינת ההנפקות של תעודות סל על שוקי האג"ח. בפד' ובחברה מבטיחים כי הם יפקחו שלא תהיה זליגה של מידע בין החטיבות של בלקרוק, האמנם?

• גוגל מטפסת ואנבידיה מדשדשת - מה קורה בחוזים?
• האם הפד יוריד את הריבית ב-0.5% ומה יקבע את הכיוון של וול סטריט?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

נכון, כעת יש מגבלות על איכות הנכסים הנרכשים ע"י אותם גופים אך צריך לזכות מספר דברים חשובים: הראשון, הערכות מצביעות כי שימוש בכלים אלו יכול ליצור כוח קניה מטורף של בין 4 ל-5 טריליון דולר בשווקים. בנוסף, מדובר בשבירת גבול. מה יעצור כעת את הממשל האמריקני לדרוש (ולקבל) הרחבה של הנכסים שהם יכולים לרכוש/ הגדלה של הכמות המודפסת מצד הפד' למימון גופים אלו?  טראמפ מקבל כעת כוח שהוא יוכל היה רק לדמיין לאורך כל הקדנציה האחרונה.

ההיסטוריה מוכיחה לנו כי "אין דבר קבוע יותר מהמהלכים הזמניים שמוכרזים בשעות משבר". מישהו זוכר היום שיו"ר הפד' ב-2008 טען כי הבנק יוכל להפסיק את רכישותיו ולצמצם את מאזנו כאשר הכלכלה האמריקנית תתאושש? לפד'/ממשל יהיה מאוד קשה לצאת מהתוכניות האחרונות שהוכרזו מבלי לרסק את השווקים. 

סיכון מוסרי?

זוהי שאלה לא פחות מרכזית כעת. האם הפד' צריך לחלץ כעת אלפי גופים ומנכ"לים שלא דאגו בעשור האחרון להשאיר מספיק נזילות ל"יום סגריר" ודאגו במקום זאת לנפח את מחיר המניות ע"י ביצוע של רכישות עצמיות (BUYBACK) בהיקף של טריליוני דולרים? .

איזה מסר מעביר הפד' לשווקים בפעולות אלו? תיקחו כל סיכון בשווקים, אנחנו נציל אתכם אם תיכשלו? ב-2008 היה מדובר בסיכונים שלקחו רק הבנקים, כעת מדובר על כל הגופים במערכת. בנוסף, העובדה כי הפד' מציל חברות "לא יעילות" יוצרת כעת כלכלה זומבית, כאשר אין תמריץ לחברות להיות פרודוקטיביות – מדובר בתהליך הכי רחוק מהקפיטליזם שבנה את ארה"ב ב-100 השנים האחרונות.