הגרין קארד מתרחק: ממשל טראמפ מחזיר את ההליך לקונסוליות
גרין קארד הדרך שהייתה במשך עשרות שנים מסלול מרכזי לקבלת גרין קארד מתוך ארצות הברית עוברת טלטלה. רשות האזרחות וההגירה האמריקנית (USCIS) פרסמה מזכר מדיניות חדש שלפיו שינוי מעמד - ההליך שמאפשר להגיש בקשה לתושבות קבע בזמן שהמבקש נמצא בארה"ב - אינו עוד מסלול שגרתי, אלא אמצעי שיופעל רק ב"נסיבות חריגות" ועל בסיס שיקול דעת רחב של הרשויות.
המדיניות החדשה מחזירה את מרכז הכובד למסלול הקונסולרי - כלומר, הגשת בקשה לגרין קארד דרך שגרירות או קונסוליה אמריקנית מחוץ לארצות הברית. מבקשי גרין קארד השוהים בארה"ב באשרה זמנית עשויים להידרש לצאת מהמדינה ולהשלים את ההליך מול נציגות אמריקנית בחו"ל. להרחבה: טראמפ הופך את ההגירה לאמריקה לעניין של כסף גדול: ויזה ב-100 אלף דולר, תושבות במיליון
המזכר, שפורסם בסוף השבוע, אינו משנה את חוקי ההגירה עצמם, אך משנה באופן משמעותי את האופן שבו קציני ההגירה נדרשים להפעיל את סמכותם. ב-USCIS מדגישים כי שינוי מעמד היה תמיד כלי הנתון לשיקול דעת, אך כעת ההנחיה מגדירה אותו במפורש כ"פעולת חסד מנהלית" ולא כהליך שניתן לצפות שיאושר באופן רגיל.
עומס נוסף על קונסוליות ושגרירויות
בממשל האמריקני מסבירים כי מטרת המדיניות היא להחזיר את מערכת ההגירה ל"כוונת המחוקק". לפי ההסבר הרשמי, מי שנכנס לארה"ב באשרת תייר, לימודים או עבודה זמנית אמור להגיע למטרה מוגדרת ולעזוב בתום התקופה, ולא להשתמש באשרה הזמנית כשלב ראשון בדרך לתושבות קבע. ברשות ההגירה טוענים גם שהליך קונסולרי מקל על האכיפה במקרה של דחיית בקשה ומפחית מצבים של שהייה בלתי חוקית לאחר סיום האשרה.
היקף ההשפעה עשוי להיות רחב. ארצות הברית מעניקה מדי שנה קרוב ל-1.5 מיליון גרין קארד, וחלק גדול מהבקשות במסלולים משפחתיים ותעסוקתיים מוגש מתוך המדינה באמצעות שינוי מעמד. לפי מומחי הגירה, מאות אלפי בקשות חדשות עשויות כעת לעבור למסלול קונסולרי. הבעיה היא שהקונסוליות האמריקניות ברחבי העולם פועלות כבר היום בעומסים משמעותיים.
זמני המתנה לראיונות ולהשלמת הליכים משתנים בין מדינות, אך בקטגוריות משפחתיות ותעסוקתיות רבות מדובר בחודשים ארוכים ולעיתים אף מעבר לכך. עבור מבקשים רבים המשמעות איננה רק בירוקרטית. יציאה מארה"ב לצורך הליך קונסולרי כרוכה לעיתים בהפסקת עבודה, הוצאות נסיעה ושהייה, חוסר ודאות לגבי מועד החזרה ולעיתים גם הפרדה זמנית בין בני משפחה.
מי צפוי להיפגע במיוחד
המדיניות החדשה צפויה להשפיע במיוחד על מי שנמצאים בארה"ב באשרות שאינן כוללות מראש כוונה להגירה - סטודנטים, תיירים, משתתפי תוכניות חילופי מבקרים ועובדים זמניים במסלולים מסוימים. גם בני זוג של אזרחים אמריקנים, שהגישו במשך שנים בקשות לשינוי מעמד מתוך המדינה, עלולים לגלות שההליך הופך מורכב ופחות צפוי.
הקהילה הישראלית בארה"ב עשויה להרגיש היטב את השינוי. אלפי ישראלים שוהים במדינה באשרות לימודים, עבודה או שליחות, וחלקם תכננו להסדיר תושבות קבע תוך כדי מגורים ועבודה בארה"ב.
כעת האפשרות הזו כבר אינה נתפסת כברירת מחדל. ההנחיה כן מותירה פתח לאשרות שמוגדרות בדין האמריקני כבעלות "כוונה כפולה", ובראשן H-1B לעובדים מקצועיים ו-L-1 להעברת עובדים ומנהלים בין חברות. בעלי אשרות אלה עדיין יכולים עקרונית לעבוד בארה"ב ובמקביל לקדם הליך תושבות קבע.
עם זאת, גם בעניינם מסתמנת הקשחה. המזכר מנחה את קציני ההגירה לבחון כל תיק ב"ראייה כוללת", כולל היסטוריית שהייה, עמידה מלאה בתנאי האשרה, דיווחי מס ותיעוד תעסוקתי. עורכי דין להגירה מזהירים כי שינויים קטנים שבעבר לא בהכרח מנעו אישור – אי־התאמה בין תיאור התפקיד בפועל למסמכי האשרה, עיכובים מנהליים או פערים בתיעוד - עלולים כעת לקבל משקל גדול יותר בהחלטה.
חלק מהמומחים אף מעריכים שהמדיניות תעמוד בפני עתירות משפטיות, בטענה שהיא חורגת מהאופן שבו יושם החוק במשך עשרות שנים. עדיין לא ברור כיצד תיושם ההנחיה בפועל בכל משרדי ההגירה ומה יעלה בגורל בקשות שכבר נמצאות בטיפול.
בינתיים, נקודת המוצא של מבקשי הגרין קארד השתנתה: פחות הסתמכות על שינוי מעמד מתוך ארה"ב, ויותר סיכוי שהדרך לתושבות קבע תעבור דרך קונסוליה אמריקנית מעבר לים
