אינטל
צילום: טוויטר

מכה לאינטל: ראש חטיבת ה-AI עוזב לנוקיה

ג'סטין הוטארד מתפטר לאחר שנה בלבד בתפקיד; העזיבה מגיעה חודשים ספורים אחרי פרישת המנכ"ל גלסינגר; למרות הטלטלה בהנהלה הבכירה, מניית החברה זינקה ב-4%

אדיר בן עמי | (8)


ג'סטין הוטארד, סמנכ"ל בכיר והמנהל הכללי של חטיבת מרכזי הנתונים והבינה המלאכותית באינטלIntel Corp 1.49%  , מודיע על עזיבתו לאחר שנה בלבד בתפקיד. הוטארד צפוי להתמנות לתפקיד נשיא ומנכ"ל נוקיה החל מה-1 באפריל, שם יחליף את פקה לונדמרק.


עזיבתו של הוטארד מגיעה בעיתוי רגיש במיוחד עבור אינטל, רק מספר חודשים לאחר פרישתו המפתיעה של פט גלסינגר מתפקיד מנכ"ל החברה. גלסינגר, שכיהן באינטל במשך למעלה מ-40 שנה, הודיע על פרישתו ב-1 בדצמבר והתפטר גם מחברותו בדירקטוריון החברה.


לפני הצטרפותו לאינטל, הוטארד כיהן כסמנכ"ל בכיר ומנהל כללי של מחשוב על, בינה מלאכותית ומעבדות בחברת Hewlett Packard Enterprise. המינוי החדש שלו בנוקיה משקף את המגמה הגוברת של חברות טכנולוגיה לחזק את מעמדן בתחום הבינה המלאכותית.


עזיבתו של הוטארד מגיעה בעיתוי רגיש במיוחד עבור אינטל, רק מספר חודשים לאחר פרישתו המפתיעה של פט גלסינגר מתפקיד מנכ"ל החברה. גלסינגר, שכיהן באינטל במשך למעלה מ-40 שנה, הודיע על פרישתו ב-1 בדצמבר והתפטר גם מחברותו בדירקטוריון החברה.


אנליסטים מצביעים על כך שהקשיים בעסקי הפאונדרי של אינטל היו גורם אפשרי בעזיבתו של גלסינגר. חטיבת הפאונדרי, המייצרת שבבים עבור החברה ולקוחות חיצוניים, רשמה הכנסות של 17.5 מיליארד דולר ב-2024, ירידה של 7% לעומת 2023.


בעוד אנבידיה מסתמכת על TSMC לייצור שבבים מתקדמים, מצב זה יכול היה להעניק לפאונדרי של אינטל יתרון תחרותי. אולם הקשיים בפעילות זו אילצו את אינטל להעביר חלק מהייצור שלה עצמה ל-TSMC.


נראה שהמשקיעים לקחו את החדשות על עזיבתו של הוטארד בחיוב, כאשר מניית אינטל דווקא עולה ב-4%, מה שעשוי לשקף תקווה שהשינויים בהנהלה הבכירה יובילו לשיפור בביצועי החברה. המעבר של הוטארד לנוקיה מדגיש את האתגרים העומדים בפני אינטל בתחום הבינה המלאכותית, בזמן שהחברה מנסה לשמור על מקומה בשוק התחרותי של השבבים ולהתמודד עם התחרות הגוברת מצד חברות כמו אנבידיה ו-TSMC.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    רמי 14/02/2025 10:37
    הגב לתגובה זו
    היא עלתה עשרות אחוזים מאז
  • 7.
    מראים לכל אנשי פט את הדרך החוצה (ל"ת)
    מיכה 11/02/2025 15:17
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימי 11/02/2025 08:56
    הגב לתגובה זו
    לחיי עם ישראל
  • 5.
    אנונימי 11/02/2025 01:14
    הגב לתגובה זו
    אינטל עלתה בעקבות עלייתה הגדולה של מובילאי ב 12 אחוז היום. אינטל מחזיקה ב 88 אחוז ממובלאי. כל מה שנכתב קשקוש גמור.
  • 4.
    מה קראתי עכשיו מנהל בכיר עובר מאינטל לנוקיה מרגיש כמו ידיעה מ2004... (ל"ת)
    אנונימי 11/02/2025 00:52
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אם המניה עלתה 4% אז כנראה זו לא מכה (ל"ת)
    אדרבה 11/02/2025 00:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימיות היא סוד 11/02/2025 00:15
    הגב לתגובה זו
    הבחור לא הביא כזאת הצלחה לאינטל אז טוב שעוזב לא מבין למה נוקיה לקחו אותו
  • 1.
    אנונימי 10/02/2025 21:22
    הגב לתגובה זו
    הבכיר הוא אחד מהרבה מינויים תמוהים של גלסינגר שגייס אנשים שבמקרה הטוב הם בינוניים. הגיוסים האומללים שלו והניהול השוטף הכושל הובילו למצב הנוכחי.גלסינגר הוא חלק מתרבות של חוסר הבנת המציאות
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

שבביםשבבים
הטור של גרינברג

האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?

חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים

שלמה גרינברג |

בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק. 

מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק. 

לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא. 

הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.

לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.