הצגת עסקת החניונים מחדש הרימה את רווחי דלק בנלאומי
חברת דלק בלרון בינלאומי, מקבוצת דלק נדל"ן, פרסמה היום מחדש את דו"חותיה לסיכום 9 החודשים הראשונים של שנת 2004. בעקבות עדכון הדו"חות הכספיים, שבוצע בעקבות פניית החברה לרשות ניירות ערך, טיפסו רווחי דלק בינלאומי ב-32 מיליון שקל לרמה של 77.7 מיליון שקל. זאת, לעומת רווח של כ-45 מיליון שקל שדווח על ידי החברה טרם העדכון.
הכנסות החברה בתקופה הסתכמו ב-245 מיליון שקל. ההון העצמי של החברה עלה כתוצאה מהעדכון ל-390 מיליון שקל.
בדו"חות שפרסמה היום עדכנה דלק בינלאומי את אופן הצגת הכנסותיה מעסקת NCP, במסגרתה רכשה בשנת 2003 אחזקה (40%) בחברה המשכירה 143 חניונים ברחבי בריטניה. לאור המנגנון הקבוע בהסכם להשכרת החניונים, על פיו מובטחת העלאת דמי השכירות מהעיסקה במהלך השנים, ביקשה דלק בינלאומי מרשות ניירות ערך לפרוס את ההכנסות מעסקה זו בשיטת הקו הישר לאורך כל תקופת השכירות של החניונים.
תזרים התפעולי של החברה (F.F.O) הסתכם ב-9 החודשים הראשונים של שנת 2004 ב-99.1 מיליון שקל. ה-F.F.O מייצג את תזרים המזומנים של החברה בניכוי הכנסות והוצאות חד פעמיות ובניטרול פחת.
מנכ"ל דלק נדל"ן, איליק רוז'נסקי, אמר בתגובה לפירסום התוצאות המעודכנות: "דו"חות הרווח וההפסד של החברה משקפים כיום נכונה את התשואות הגבוהות הנגזרות מעסקת החניונים בבריטניה".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
