העלאת מס חברות, ביטול הפטור ממס על שכר דירה והקפאת הקצבאות - התוכנית של פקידי האוצר

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל אומנם מסביר באדיקות על הצורך במדיניות פיסקלית מרסנת שזה במילים אחרות קיצוצי תקציב או הטלת מסים (כדי להפחית את הגירעון), אבל הוא עלה אתמול מדרגה עם פרסום הריבית (שנותרה כצפוי ללא שינוי) וביקש-הפציר-דרש שהאוצר יסגור בור של 30 מיליארד שקל - בקיצוצי תקציב או העלאת מסים. 

בור של 30 מיליארד שקל

הוא הביא מספר וזה חידוש שמבטא את הסימביוזה בין המדיניות המוניטרית עליה אחראי הנגיד, לבין הפעילות הפיסקלית עליה אחראי האוצר. כלכלה בריאה היא עבודה משותפת של בנק ישראל והאוצר, והנגיד מסביר שאם לא תהיה משמעת פיסקלית, הוא לא יוכל להוריד את הריבית.   הנהגה כלכלית לא מאוחדת - הנגד והשר חושבים אחרת    (בנק ישראל)

הנגיד מודאג - השר מזלזל

הוא גם יותר מרומז שחברות הדירוג עוקבות אחרי כל צעד ורוצות לראות תקציב מרוסן, אחרת זה ייפגע בדירוג החוב שלנו. בצלאל סמוטריץ' שומע את הנגיד, אבל לא נראה שהוא מקשיב. הקשב שלו במקומות אחרים. 

לפחות (בינתיים) הוא לא מוציא מכתבים זועמים לנגיד כפי שעשה למנהל אגף התקציבים יוגב גרדוס, אבל סמוטריץ' לא מתכנן לקצץ בתקציב במקומות שבהם ניתן לקצץ, הוא הולך מלמעלה - קיצוץ רוחבי.  אם יהיה קיצוץ רוחבי, לא יתייחסו אל התקציב ברצינות. קיצוץ  רוחבי זה כמו להגיד למשפחה, תורידי את ההוצאות ב-5% בכל סעיף. אבל האם אפשר להוריד בהוצאות על האוכל? האם לא כדאי להוריד דווקא בהוצאות על ביגוד? ואולי כדאי פשוט לעבור לספק טלוויזיה אחר ולחסוך מאות שקלים? בתקציב ממשלתי אלא שאלות גדולות יותר, אבל זה אותו עיקרון. אי אפשר לעשות "עבודה מלמעלה" היא צריכה להגיע מלמטה, מהסעיפים עצמם.  

הקפאת המדרגות - מה זה אומר?

היא צריכה להיות כירורגית, מדויקת ולא כואבת לכולם באותה המידה. היא צריכה להיות בראש וראשונה במקומות שאפשר וצריך. וכן - יש הרבה מקומות כאלו ובעיקר הטבות מס שניתן להקטין או לבטל אותן.  למעשה, כל העבודה הזו כבר נעשתה והוגשה לשר האוצר. אבל הוא העדיף להרחיק את הפצצה הזו ממנו - למה לריב עם לוביסטים שרוצים להגן על משכירי דירות מפני הפחתה או הורדה של הפטור ממס על שכר דירה? מדוע לריב עם יו"ר ההסתדרות ששומר על העובדים הבכירים במשק ודואג שלא יפגעו בקרן ההשתלמות שלהם? ולמה להוריד את הפטור ממע"מ על רכישות באינטרנט בשעה שהוא רוצה להיות נחמד לציבור? הרי מי יודע מתי יהיו בחירות.

וככה, אין העלאות מסים, אין קיצוצים ממוקדים. התירוץ הוא המלחמה. בשם המלחמה אנחנו מקצים מיליארדים נוספים לתושבי הצפון; בגלל המלחמה, צריך עוד עשרות מיליארדים לתחמשות; בגלל המלחמה זה לא הזמן להעלות מסים לציבור; במלחמה, הכלכלה היא עניין משני.  שוכחים שבלי כלכלה טובה, קשה להילחם. 

 

תוכנית האוצר - ככה יקוצצו 30 מיליארד שקלים

באוצר הכינו תוכנית קיצוצים שתואמת את המספר של הנגיד. סעיף בולט בה הוא הקפאת תקרות המס על מדרגות שכר ובכלל. המשמעות היא שלא תהיה הצמדה שתעלה את מדרגות השכר ולכן תשלום המס יהיה גדול יותר מהצפוי. נדגים בפשטות - נניח שעל שכר של עד 7,000 שקלים אין מס ומעל 7,000 שקלים המס הוא 10%. נניח שהעובד מרוויח 8,000 שקל - הוא ישלם מס של 100 שקל (10% על 1,000 שקלים). נניח שהמדד השנתי היה 5% ומדרגת המס אמורה לעלות בתחילת השנה הבאה ל-7,350 שקלים (אחרת העובד נפגע - השכר נשחק). ברור שהמס כעת יהיה נמוך יותר - 65 שקל (10% על הפער בין 8,000 שקל ל-7,350 שקל). אלא שבאוצר רוצים להקפיא את המדרגות של השנה הקודמת, כלומר העובד ישלם 100 שקל ולא 65 שקלים.

• בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
• השפעת המכסים ותחזית האינפלציה: לקראת החלטת הריבית של בנק ישראל

זה קיצוץ לגיטימי כי הוא על כולם אבל בהתאם לשכר שלהם והוא רחב - על שכר, על מסים, על קצבאות שונות, על ביטוח לאומי ועוד. פרקטית למרות שהוא מצטבר לסכום גדול, הוא לא פוגע מאוד באזרחים כשבאוצר הוציאו את קצבאות השכבות החלשות מההקפאה כדי למנוע פגיעה בחלשים.  

בנוסף מציעים פקידי האוצר לבטל את הפטור ממס על שכר הדירה, ולהעלות את מס הרכישה על דירות יד שנייה למשקיעים (כשבמקביל יש כוונה  להוריד מס רכישה למשקיעים שישכירו דירות לטווח ארוך). כמו כן, נשקלת עליית מס חברות לתקופה קצרה, ביטול הפטור ממע"מ על רכישותב אינטרנט עד סכום מסוים ועוד. זה יביא להערכת האוצר סדר גודל קרוב ל-30 מיליארד שקל. 

העלאת מס חברות לתקופה מסוימת היא פתרון חכם. כשמעלים מס חברות הפגיעה בחברות היא תמידית. מכניסים להן שותף לרווחים בשיעור גדול יותר. זה פוגע מידית בערך של החברה כי הרווח שלה יורד באופן קבוע והשווי נגזר מהרווחים. אבל אם מראש מגדירים תקופה מסוימת שבה מעלים מס, אין לזה השפעה משמעותית על שווי החברה. 

• בנק ישראל מבהיר - "שטר ה-200 ש"ח לא יבוטל"
• בנק עם שורשים אפלים: הבנקאות הנאצית בשואה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

חברות פרטיות ל איאבדו ערך משמעותי, חברות נסחרות גם לא אמורות להיפגע מדי, והסכום שניתן לקבל עשוי להיות מאוד משמעותי. זו תוכנית הגיונית ונכונה. הכדור אצל סמוטריץ' הוא רק צריך לזכור שאנחנו לא נשכח. הורדת הדירוג הבאה היא באחריותו. הורדה, אם תהיה היא בגללו.