מניית ביומד שנכנסת ל'ישורת האחרונה' - שימו לב ללו"ז להמשך
הדעה הרווחת בקרב משקיעי ביומד הינה שדרכן של חברות העוסקות בפיתוח מכשור רפואי לשוק קלה ומהירה יותר מזו של חברות המפתחות תרופות. ללא ספק, הסיכונים, העלויות והזמן הכרוכים בהבאת תרופה לשוק, גבוהים מאלו של מכשור רפואי, והתהליך הרגולטורי מורכב יותר. אך לחשוב שדרכן של חברת מכשור רפואי סוגה בשושנים תהיה טעות.
קבלת אישור שיווק לתרופה מהרגולטור מהווה, פחות או יותר, המשוכה האחרונה בדרך לקבלתה בשוק (במידה והתרופה מקורית ועונה על צורך קיים). לעומת זאת, במקרה של מכשור רפואי, במקרים רבים לאחר קבלת אישור FDA, CE mark ודומיהם, קיימים שלבים נוספים אותם המוצר צריך לעבור בדרך למכירות משמעותיות. בכתבה זו, סיפורה של חברת איתמר מדיקל ישמש כדוגמה לתאור המכשולים אותן צריכה לעבור חברת מכשור רפואי.
איתמר מדיקל פיתחה מכשור רפואי דיאגנוסטי לא פולשני המבוסס על קריאה וניתוח של סיגנל הפאט (Peripheral Arterial Tone). סיגנל זה מודד שינויים בנפח הפעימה של עורקיים היקפיים, ומאפשר לנטר את פעילות מערכת העצבים הסימפתטית (חלק ממערכת העצבים השולט על פעולות לא רצוניות) והמערכת הקרדיו - וסקולרית (לב וכלי דם). סיגנל ה-PAT, אשר נאסף דרך אצבעון המולבש על אצבע המטופל ומועבר לתוכנת עיבוד אותות, מאפשר "הצצה" לא פולשנית למספר רב של נתונים קליניים. כיום עושה איתמר מדיקל שימוש בטכנולוגיה זו לאיבחון וניטור שתי פתולוגיות ראשונות: מחלות לב וכלי דם והפרעות נשימה בשינה.
הפרעות נשימה בשינה
המכשיר של איתמר מדיקל לתחום הפרעות נשימה בשינה נקרא WatchPAT. מכשיר זה משמש לאיבחון תסמונת דום נשימה בשינה (Obstructive Sleep Apnea syndrome) - תופעה המתבטאת בהפסקות נשימה קצרות במהלך השינה, אשר מסתיימות ביקיצה קצרה. חולים הסובלים מדום נשימה בשינה חווים עייפות במשך היום, ובמקרים קשים יותר, תופעה זו עלולה לגרום ללחץ דם גבוה, מחלות לב וכלי דם, והחמרה של מחלות קיימות כדיכאון, סוכרת ועוד.
למרות שדום נשימה בשינה הינה הנפוצה בהפרעות הנשימה בשינה, מרבית האנשים הסובלים מתופעה זו (כ-100 מיליון חולים) אינם מאובחנים. אחת הסיבות לכך היא טכנולוגיית האיבחון שהייתה האופציה היחידה עד לפני מספר שנים - Polysomnography, הכרוכה בהצמדת מספר רב של חיישנים לגוף הנבדק וראשו, ומתבצעת במעבדת שינה בליווי טכנאי צמוד. בשנים האחרונות הוכנסו לשימוש מספר מכשירים ניידים לאיבחון דום נשימה בשינה (בין היתר של חברות Novasom, Watermark ו-Weinmann), אולם גם מכשירים אלו דורשים העברת חוטים על גוף המטופל ושימוש בצינור אף.
מול מכשירים אלו, למכשיר ה-WatchPAT של איתמר מדיקל, יתרון מבחינת נוחות ושימושיות, מאחר והוא כולל את האצבעון ומכשיר דמוי שעון המולבש על פרק כף היד. כך, המטופל מקבל את המכשיר לביתו, מחבר אותו לאצבע וישן במיטתו. הנתונים המנוטרים ע"י המכשיר נשמרים, ונגישים לרופא להפקה וניתוח. הדור הנוכחי של מכשיר ה-WatchPAT קיבל אישור FDA בשנת 2008 (הדור הראשון קיבל אישור ב-2005).
מחלות לב וכלי דם
הכיוון הנוסף אליו פיתחה איתמר מדיקל מכשיר המבוסס על טכנולוגיית ה-PAT הוא איבחון תפקוד לקוי של האנדותל - שכבת תאים המצפה את החלק הפנימי של כלי דם. תפקוד לקוי של שכבת אנדותל הינו סמן למחלות לב וכלי דם, ומהווה את אחד השלבים המוקדמים בהתפתחות טרשת עורקים. לפיכך, ישנה חשיבות רבה באיבחון מוקדם של בעיה בתפקוד תאי האנדותל, לפני היווצרות פתולוגיה חמורה יותר וקשה יותר לטיפול (ולעיתים בלתי הפיכה) כהיצרות או חסימה של עורק, אשר בדר"כ ניתנות לאיבחון רק מספר שנים מאוחר יותר. החשיבות באיבחון מוקדם של מחלות כלי דם, באה לידי ביטוי בנתון הסטטיסטי לפיו כ-50% מארועי הלב מתרחשים ללא סימנים מוקדמים או גורמי סיכון מוכרים.
מכשיר ה-EndoPAT של איתמר מדיקל, מנטר את זרימת הדם בעורקי האצבע, וע"י מדידת פרמטרים שונים מספק מדד לתפקוד שכבת האנדותל. מחקר קליני ארוך טווח שבוצע בארה"ב, הראה קשר מובהק בין זיהוי בעיות בתפקוד האנדותל בעזרת מכשיר ה-EndoPAT לבין אירועי לב במהלך 7 שנים לאחר הבדיקה, גם בנבדקים אשר לא היו בקבוצת סיכון למחלות לב עפ"י המדד המקובל כיום בתחום. ה-EndoPAT הינו המכשיר הלא פולשני היחיד המאושר ע"י ה-FDA (החל מ-2003) לאיבחון תפקוד האנדותל. מכשיר זה מתחרה בפרוצדורות פולשניות מחד, ומכשירים לא פולשניים בעלי רגישות נמוכה, המספקים מידע על תפקוד האנדותל בדרך עקיפה בלבד.
בנוסף ליעודו ככלי לאיבחון מוקדם של סיכון למחלות לב וכלי דם, מכשיר ה-EndoPAT משמש גם חברות פארמה לניטור יעילות תרופות במהלך ניסויים קליניים ובניסויים בתחום רפואה מותאמת אישית (התאמת טיפול ומינון לצרכיו הספציפיים של כל חולה). חברת רוש היא המאמצת הבולטת של מכשיר זה, ואף הגדילה לעשות וחתמה עם איתמר מדיקל הסכם במסגרתו תפתח החברה עבור רוש גרסה של מכשיר ה-EndoPAT המיועדת לשימוש בניסויים פרה-קליניים בחיות.
במקביל לשני המכשירים הנ"ל, מתעתדת איתמר מדיקל לפתח מוצרים נוספים המבוססים על טכנולוגיית ה-PAT. התוויות אפשריות אליהן יכולה לפנות החברה בפיתוח מכשירים לאבחון מוקדם כוללות רעלת הריון, בעיות זיקפה, סוכרת וסכיזופרניה.
אם כך, מדוע איתמר מדיקל, המשווקת שני מכשירים תחרותיים, אשר נותנים מענה יעיל לבעיות אמיתיות, בעלי אישורים רגולטורים חובקי עולם זה מספר שנים, מכרה עד כה רק כ-4000 מכשירי WatchPAT וכ-600 מכשירי EndoPAT? מדוע חברה המתמודדת בשווקים המוערכים במיליארדי דולרים, מוכרת במספר מיליונים בשנה? שאלות אלו מחזירות אותנו לתחילת הכתבה, ולאתגרים והצרכים היחודיים של חברות המשווקות מכשור רפואי.
המשך פיתוח
בניגוד לתרופה, במקרים רבים מכשור רפואי מקבל אישור רגולטורי לפני סיום הפיתוח המלא, במיוחד כאשר התהליך רגולטורי הוא במסלול המקוצר - 510(k). לאחר קבלת אישור שיווק מה-FDA, חברות רבות ממשיכות לפתח את המוצר לשיפור האמינות, שדרוג היכולות וכד'. יכולות לעבור מספר שנים של פיתוח משלים בין קבלת אישור רגולטורי לבין השקת המוצר המוגמר.
ולידציה קלינית
מסלול 510(k) אינו דורש ביצוע ניסויים קליניים במכשיר לצורך קבלת אישור שיווק. עם זאת, חברות רבות מבצעות ניסויים קליניים עצמאיים במכשיר שלהן לצורך ולידציה של יכולותיו ויעילותו, בדר"כ תוך השוואה למכשיר קיים המוכר בשוק כ-gold standard. לניסויים אלו מטרה כפולה - צבירת ניסיון טיפולי/דיאגנוסטי במכשיר למטרות שיווקיות מחד, וחשיפת המכשיר ויעילותו מול הקהילה הרפואית לשם הכרתו וקבלת קוד לשיפוי ביטוחי מאידך. איתמר מדיקל ביצעה מספר רב של ניסויים קליניים עם שני המכשירים שלה, בהם הודגמה יעילותם בהשוואה למכשירים וטיפולים מקבילים, הדורשים התערבות פולשנית או מכבידים על המטופל.
שיפוי ביטוחי
קבלת אישור רגולטורי אמנם מתירה לחברה לשווק את המכשור הרפואי שלה, אולם במקרים רבים (בעולם המערבי במיוחד) במידה והמכשיר אינו מוכר ע"י חברות הביטוח לצורך החזר הוצאות (ע"י קבלת קוד שיפוי ביטוחי), חדירתו לשוק תהיה איטית וקשה יותר. את זאת חוותה איתמר מדיקל עם מכשיר ה-WatchPAT, אשר עברו כ-3 שנים מאז קיבל מכשיר זה את אישור ה-FDA ועד שקיבל תקן לכיסוי ביטוחי.
כך, בנובמבר האחרון הודיעה איתמר מדיקל כי ארגון ה-AMA (איגוד הרפואה האמריקאי) העניק למכשיר ה-WatchPAT תקן לכיסוי ביטוחי, וכי נקבעו למכשיר קודים לשיפוי ביטוחי (CPT code), המשמשים להגדרת גובה החזר התשלום מחברות הביטוח עבור השימוש במכשיר. בפברואר השנה, קיבלה איתמר מדיקל חיזוק נוסף - האקדמיה האמריקנית לרפואת שינה (AASM)הכירה במכשיר ה-WatchPAT כשיטה מאושרת, על פי תקני ההסמכה שלה למכשירים לאיבחון שינה מחוץ למרפאות שינה.
חברות הביטוח
אבל פה לא נגמר הסיפור. לאחר קבלת קוד שיפוי ביטוחי מה-AMA עתה על החברה להבטיח כי חברות הביטוח הפרטיות השונות אכן יכללו את השימוש במכשיר ה-WatchPAT בכיסוי הביטוחי שהן מעניקות למבוטחיהן. לצורך כך, עם קבלת קוד ה-CPT החלה איתמר מדיקל לפעול מול חברות ביטוח אלו להבטחת כיסוי המכשיר על ידן.
חינוך השוק
חברות רבות אשר מוציאות לשוק מוצר חדשני צריכות לעבור שלב ראשוני של חינוך השוק לשימוש במוצר שלהן. כפי שצוין לעיל, מכשיר ה-EndoPAT של איתמר מדיקל מאפשר לאבחן סיכון ללקות בטרשת העורקים כ-5 עד 7 שנים לפני הופעת הפתולוגיה. איבחון בשלב מוקדם כ"כ, עם כל היתרונות המובנים בו, אינו נהוג היום. עקב כך, לאיתמר מדיקל צפויה משימה בקידום המודעות למכשיר בקרב רופאים, חברות ביטוח ומטופלים. עפ"י החברה, אחד הערוצים החשובים לחינוך השוק יתמקד בפן הכלכלי: חברות ביטוח, שע"י בדיקות במכשיר ה-EndoPT, יוכלו להעריך טוב יותר את הסיכון של מבוטחיהם ללקות באירוע לב בעתיד, ולעדכן את פרמיית הביטוח בהתאם. בנוסף, הבטחת רווח גבוה לרופאים אשר יפנו את לקוחותיהם לבצע את הבדיקה במכשיר, יבטיח את תמיכתם במכשיר.
את עבודת חינוך השוק תחלוק איתמר מדיקל עם המפיצים של מוצריה. לחברה מספר הסכמי הפצה עם חברות מובילות בתחומן ואני מאמין שבקרוב יתווספו לרשימה חברות נוספות. בנוסף, צפויה החברה להגביר את חדירתה לשווקים המתפתחים בהודו וסין, שם קיבלה לאחרונה אישור שיווק למוצריה מה-FDA הסיני.
כאמור, פיתוח של מכשיר רפואי, מוצלח ככל שיהיה, כרוך במקרים רבים במעבר בדרך ארוכה עד להצלחה בשוק. חברת איתמר מדיקל העבירה את שני המכשירים הראשונים שפיתחה בהצלחה בדרך זו מול מספר גופים, וכעת היא נמצאת בישורת האחרונה. ככל הנראה יקחו לחברה עוד מספר חודשים עד אשר תוכל להתחיל לראות ברכה בעמלה, אולם להערכתי השילוב של טכנולוגיה ייחודית ומוצלחת, מענה על צרכים קיימים ושווקים פוטציאליים גדולים, יבוא לידי ביטוי בשנים הקרובות בצמיחה משמעותית בהכנסות החברה.
- 12.דול 08/08/2011 10:52הגב לתגובה זואשמח למידע - תודה.
- 11.הצעת רכש בקרוב 11/04/2011 08:19הגב לתגובה זומדטרוניק או חברת גונסון בפרמיה מעל 100% לפחות, אופציה 3 מנוף 4 תתן תשועה פי 8 !!!!
- בית השקעות גדול קונה למשקיע זר (ל"ת)שמועה לוהטת 11/04/2011 08:59הגב לתגובה זו
- 10.א. 10/04/2011 21:58הגב לתגובה זושלום דר' גל, אשמח לסקירה על המניה, כיוון שהיא מכוונת לשוק של כ 6 מיליארד $ בשנה, הגישה כבר PMA ושותפה בה קוניקה-מינולטה אופטו. ע" פ הבנתי, הטכנולוגיה של החברה טובה מהקיימות. תודה. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ" ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
- 9.אפי 10/04/2011 17:29הגב לתגובה זוזהירות עם המניה הזו. מכיר את כול הפוטנציאל והסיפורים (סטנט נויירולוגי, ריקמה מהחי בסטנט הרגיל). אבל המציאות היא שהקופה ריקה המכירות מדשדשות והחברה כבר רמזה בדוחות על הנפקה. בקיצור ההשחלה מגיעה לעוד גל של משקיעים פתאים במניית הפח הזו. אחרי ההנפקה והדילול אולי יהיה שווה.
- 8.מיכה 10/04/2011 16:23הגב לתגובה זולאיתמר יש חובות גדולים . יש בשוק חברות דומות במצב יותר טוב כמו חברת ווידמד
- 7.אם כבר אז מזור רובוטיקה שכבר מוכרת לבתי חולים (ל"ת)הגאון 10/04/2011 10:48הגב לתגובה זו
- מזור מצויינת 10/04/2011 23:39הגב לתגובה זומחיר לרכישה כ 35 דולר למניה
- אתה צודק למזור הסינים לא יגנבו את הפטנט (ל"ת)z 10/04/2011 15:39הגב לתגובה זו
- 6.תומר 10/04/2011 10:47הגב לתגובה זואם נוכל לקבל סקירה דומה על נסווקס בעקבות הצלחת הניסויי הקליני והקניות הבלתי פוסקות מאז של בעלי עניין אודה לך
- יריב 11/04/2011 11:42הגב לתגובה זוהסקירה היא בעיקר מדעית, הצד הכלכלי הן של החברה והן של השוק המדובר (כמו מתחרים) או הבעיתיות של 510 K לא נסקרים מאוד קל להציג פוטנציאל כאשר לא מאירים באותו אור את הסיכונים והאיומים
- 5.מבין בסטנטים 10/04/2011 10:03הגב לתגובה זוהבאה בתור להפציץ. שווה פחות מעשרה מיליון דולר לעומת חברות אחרות בתחום ששוות לפחות 25-30
- 4.גל אופיר קובע 10/04/2011 09:29הגב לתגובה זומכירות 10 מיליון בשנה, איזון תפעולי, השנה פריצה גדולה בקבלת אישור בסין ובהודו
- 3.חד עין 10/04/2011 09:25הגב לתגובה זוכשבועיים מחזורים חריגים בעליה
- 2.חד עין 10/04/2011 09:24הגב לתגובה זומוסדי גדול קונה יום יום בירוק
- 1.המניה מציאה, משקיע זר גדול בדרך להצעת רכש , (ל"ת)מיידע פנים 10/04/2011 09:23הגב לתגובה זו
- גונסון את גונסון המשקיע הזר (ל"ת)שווק עולמי 10/04/2011 10:55הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
