בנק ישראל - הנדל"ן לאן? "המהלכים במשכנתאות היו ראשוניים ומתונים יחסית"
בנק ישראל פרסם היום (ד') קטע מתוך דו"ח בנק ישראל שיפורסם ב-30 למרץ 2011 תחת הכותרת "מדיניות מאקרו יציבותית ויישומה בישראל". כלכלני בנק ישראל מסבירים כי מדיניות זו תופסת את המערכת הפיננסית כולה כמקשה אחת ונוגעים בין היתר בהתייקרות מחירי הנדל"ן ובהתמודדות מולה.
המערכת הפיננסית בישראל צלחה את המשבר הפיננסי האחרון טוב יחסית למדינות המפותחות. "אולם מצבו הטוב יחסית של המשק ואי יכולתו, כמשק קטן ופתוח, להתנתק מהרמה הנמוכה של הריבית העולמית תרמו למגמת עלייה של מחירי הנכסים המקומיים, ובפרט של מחירי הדירות", כך נכתב בדו"ח של בנק ישראל.
לכן, כדי להתמודד עם הדילמה שנוצרה במדיניות המוניטרית, בבנק ישראלי מנסים "לעשות שימוש בכלי מדיניות מקרו- יציבותיים שנועדו לטפל ספציפית בעליית המחירים החדה בשוק הדיור."
נזכיר כי המפקח על הבנקים בבנק ישראל הכריז במהלך 2010 על מספר צעדים בשוק האשראי לדיור שכוונו לפלח ספציפי של הלוואות חדשות (ממונפות, בריבית משתנה, מעל לסכום מסוים), עבורן נקבעה דרישה להקצאת הון גבוהה יותר.
"הצעדים שננקטו עד כה בשוק המשכנתאות היו צעדים ראשוניים ומתונים יחסית והם נועדו, בין היתר, להגביר את מודעות הציבור לסיכונים במסלולי המשכנתאות השונים", כך כותבים בבנק ישראל.
"הקטר הזה ימשיך לדהור"
הבוקר פורסמו תוצאותיו של מזרחי טפחות לשנת 2010. מיד לאחר הדו"חות, התייחס מנכ"ל הבנק אלי יונס לשוק הנדל"ן בישראל. בצד החיובי, "אין בארץ שוק משני של משכנתאות - אי אפשר לקחת משכנתא ואז לגלגל אותה הלאה. הדבר נחשב לגורם ממתן סיכון ממדרגה ראשונה".
מצד שני אמר יונס כי "קיימת מצוקה נקודתית של הרבה משקי בית, זאת בגלל ההתנהלות של בנקים למשכנתאות, אשר גוררת פגיעה ביחס שבין ההכנסה הפנויה לבין תשלומי המשכנתא."
יעקב פרי, יו"ר הדירקטוריון במזרחי טפחות הוסיף כי "ללא התגייסות אמיתית של הממשלה, האוצר וראש הממשלה עצמו, על מנת ליצור תכנית סדורה לטיפול בשוק הנדל"ן, הקטר הזה ימשיך לדהור לרמה שתסתכן את המשק כולו."
- 1.פישר 23/03/2011 14:05הגב לתגובה זוקריסה כלכלית של מדינות (יוון ,אירלנד,פורטוגל) רעדות אדמה,צונמי,פליטה של חומרים רדיואקטיבים ( יפן ניזילנד) שטפונות( באוסטרליה) מלחמות והפיכות במזרח התיכון עושות רק טוב לכלכלה. כך שהתמוטטות הנדל" ן ובעקבותיהם גופים פיננסים כאן בארץ עושות רק טוב לקלקלה... עובדה הבורסות פורחות, האירו חזק מזה שנים ,כנ" ל היין היפני. זו ה" הקלקלה" החדשה. .אז מר פישר אל תהיו מודאג. התמוטטות כאן רק טוב תעשה....

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
