כור היתוך? 48% מהציבור תומך בהפרדה בין חרדים לחילונים; 61% מהחרדים בעד התבדלות

מסקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה עולה כי 61% מהחרדים מעדיפים לגור בישובים נפרדים. מרבית הנשאלים מאמינים שההפרדה תפעל הן לטובת הציבור החילוני והן לטובת הציבור הדתי
לירן סהר | (15)

ניסיון העבר ליצור כור היתוך בחברה הישראלית נכשל וההסתגרות בגטאות חברתיים הנבדלים במעמד הסוציו-אקונומי והאמונה הדתית הולכת ומתעצמת בשנים האחרונות.

ממחקר של קבוצת גיאוקרטוגרפיה מתברר כי כי 61% מהחרדים בישראל מעדיפים להתגורר בישובים נפרדים מהאוכלוסייה החילונית. מנתוני המחקר עולה כי בתשובה לשאלה: האם אתה מסכים או לא מסכים עם הדעה שמוטב שחרדים יגורו בישובים חרדיים נפרדים, ולא יהיו מעורבים באוכלוסיה החילונית, וזאת גם לטובת החרדים וגם לטובת החילוניים, התקבלו התשובות על פי הפילוח הבא:

43% לא מסכים/ מאוד לא מסכים

16% מסכים במידה מסויימת

32% מסכים/ מסכים מאוד

9% אין דעה

פרופ' אבי דגני, נשיא הקבוצה, אמר כי רוב החרדים נוטים לראות כיתרון להם, אופציה של מגורים מבודלים שלהם מכלל הציבור בישראל - ביישובים חרדיים טהורים. עם זאת, כשליש מהחרדים אינם נוטים לכך - והם קרוב לוודאי אלה המשלבים תורה ועבודה, והם יותר מעורים ומעורבים בכלכלת ישראל, לעומת החרדים המקיימים אורח חיים נוסח 'תורתם אומנותם'.

"דווקא רוב האוכלוסייה הדתית, הציונית (53%) הוא היותר מתנגד להפרדה החרדית - גם משום שרוב הציונות הדתית מקדשת ומקיימת אורח חיים דתי תוך השתלבות מלאה בכלל הציבור, ואולי גם מטעמי התנגדות עקרונית למתן תמיכה ליישובים שקרוב לוודאי יהיה צורך להעניק להם גם תמיכה ממשלתית".

דגני מסביר כי 48% מכלל הציבור (כולל חרדים), תומכים בהיפרדות החרדים משאר האוכלוסייה, אל מול מיעוט גדול של 43% אשר אינו מסכים להפרדה החרדית, ומתנגד לה ולהקצאת משאבים לאומיים ליצירת הפרדה יקרה למיעוט לא גדול, שאינו יצרני ברמה גבוהה, ויחייב תמיכה ממשלתית ביישובים שיקומו.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ומיישלם עבורנו את הארנונה ? השתגעתם ? (ל"ת)
    חרדי בטלן בכיף 11/01/2011 08:54
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מושיקו 11/01/2011 07:14
    הגב לתגובה זו
    החרדים הם עלוקות הורסים את המדינה. שיחיו בגטאות שיבנו בעצמם מהכנסותיהם מוהמדינה אינה חייבת להם שום דבר הם הרי בין כה וכה אינם מכירים בה
  • 4.
    DBZ 10/01/2011 18:51
    הגב לתגובה זו
    הייתי מציע ביבשות נפרדות. מצידי גם בגלקסיות נפרדות.
  • רון 11/01/2011 01:37
    הגב לתגובה זו
    זהו ההסבר היחיד להתיחסותך לחרדי . זו הסיבה שהפלסטינאי חושב בדיוק כמוך . המאפיין את היהודי . ביישן רחמן גומל-חסדים
  • 3.
    eliya 10/01/2011 14:37
    הגב לתגובה זו
    אני מגיב רק לבורים ועמי ארצות,,תחשבו,ולו לרגע,איך היו חייכם ללא החרדים/דתיים..כיצד הייתם מקיימים ברית מילה?..נישואין?חגים?או חיי יהודי!והתשובה היא>>כמו כבישים ללא רמזורים.תגידו תודה שהדתיים עושים סדר בבלגן!!!!
  • אמיל 10/01/2011 15:52
    הגב לתגובה זו
    וכאשר באתי לארץ וראיתי אותם, מה הם עושים ומה לא - מאותו הרגע אני לא סובל אותם. המדינה תסתדר יופי בלעדיהם. צריך להקים להם עיר בפריפריה ושיסתדרו בעצמם. הנזק שלהם גדול מן הנזק של המגזר הערבי.
  • אם כל כך טוב בחו\"ל למה חזרת? (ל"ת)
    זולא 10/01/2011 20:33
  • 2.
    יניב 10/01/2011 14:32
    הגב לתגובה זו
    ההסתה שלהם נגדי ונגד כלל החרדים אזי אסכים לגור עם חילונים כל עוד אני צריך לחטוף יריקות ברחוב בגלל שהם משמיצים אותי אז אני רוצה לגור עם חרדים חילונים? לא, תודה
  • 1.
    חרדים הם עלוקות משום שהחילוניים מפרנסים אותם (ל"ת)
    פונצו 10/01/2011 11:41
    הגב לתגובה זו
  • גבלס לא היה מנסח את זה יותר טוב (ל"ת)
    חזק 10/01/2011 12:03
    הגב לתגובה זו
  • שוקי 10/01/2011 13:26
    ורק ניזונים מתרומות יש לזה שמות יותר יפים אבל אותה התוצאה פרזיטים, ולא רק זה הם שולחים אחרים שיעשו עבורם את העבודה כולל שמירה על החיים במדימנה הזאת אין מה לעשות דיבורים יפים לא יעזרו כאן, ולגבי השפה תבדוק טוב באיזה שפה משתמשים החרדים כשזה נוח להם
  • אז אם גבלס, א זה לא נכון? (ל"ת)
    יובל 10/01/2011 13:10
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי