בנק ישראל קונס: פרשת הלבנת ההון בפועלים תעלה לו 7.5 מיליון שקל

כך מפרסמת היום ועדת העיצומים לתאגידים בנקאיים לעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור. לבנק עומדת זכות ערעור לבית משפט השלום תוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה.
תומר קורנפלד | (2)

פרשת הלבנת ההון שנחשפה לפני מספר שנים בסניף הירקון של בנק הפועלים יעלה לבנק 7.5 מיליון שקל, כך מפרסמת היום ועדת העיצומים לתאגידים בנקאיים לעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור. הועדה החליטה כי הבנק הפר את הוראות החוק לעניין הלבנת הון ולכן עליו לשאת בקנס. לבנק עומדת זכות ערעור לבית משפט השלום תוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה.

ההפרות והליקויים, מבוססים על ממצאי בדיקה של הפיקוח על הבנקים, שנערכה במרכז לבנקאות פרטית בינלאומית בשנת 2004 ועל ממצאי דוח הביקורת של הפיקוח על הבנקים שנערך בשנים 2008-2007.

בגין ממצאי הבדיקה בפרשת סניף הירקון הוטל על הבנק עיצום כספי בסכום כולל של 6 מיליוני שקל. בגין ממצאי דוח הביקורת שנערך בשנים 2008-2007 הוטל על הבנק עיצום כספי נוסף בסכום כולל של 1.5 מיליוני שקל.

מאז נחשפה הפרשה, בנק הפועלים נקט בצעדים נרחבים לתיקון הליקויים השונים, בבנק בכלל ובסניף הירקון בפרט, ולמניעת הישנותם. בהחלטתה התחשבה הועדה בצעדים שנקט הבנק.

ועדת העיצומים לתאגידים בנקאיים הינה ועדה שהוקמה מכוח החוק, ושבסמכותה, כחלק מאמצעי האכיפה בכל הנוגע לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, להטיל עיצומים כספיים (קנסות), על תאגידים בנקאיים (עד לגובה של כ- 2 מיליוני שקל להפרה), בגין הפרות של החוק, צווים ותקנות שהוצאו מכוחו.

הועדה שדנה בעניינו של בנק הפועלים הייתה בראשות המפקח על הבנקים היוצא, מר רוני חזקיהו, וחברים בה ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, עו"ד פול לנדס והמפקח על הבנקים הנכנס, מר דוד זקן.

בתגובה להחלטת ועדת העיצומים, מוסרת דוברת בנק הפועלים:

העיצומים אשר מתייחסים לבדיקה שבוצעה בסניף הירקון בשנת 2004 נוגעים לפעילות שהיתה בסניף בשנים 2002 - ו- 2003, סמוך לאחר כניסתו לתוקף של חוק איסור הלבנת הון.

כזכור, בגין חלק ניכר מהנושאים שנדונו בועדת העיצומים הועמדו עובדים של הבנק למשפט וכולם יצאו זכאים בדין, תוך שבית המשפט נותן גיבוי גם להחלטות שקיבלו.

העיצומים אשר מתייחסים לבדיקה שבוצעה בשנת 2007-8 נוגעים לליקויים טכניים בעיקרם.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כסף כיס.. (ל"ת)
    אני 02/01/2011 14:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גזילה כספי לקוחות ב 2008? אין קלון? (ל"ת)
    תקלה 2008 02/01/2011 14:26
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.