זרקור בתחום הביומד: לאן הולכת ביוקנסל? בחנו את הפוטנציאל
חברת ביוקנסל הינה חברת ביוטכנולוגיה המתמחה בפיתוח טיפול ממוקד לסוגי סרטן שונים, ביניהם סרטן השחלות, סרטן הלבלב וסרטן שלפוחית השתן. הפיתוח הייחודי של החברה משתייך לתחום ה- targeted therapy בו הטיפול מתמקד בתאים חולים בלבד (תאים סרטניים במקרה זה), בעוד תאים בריאים אינם מושפעים מהתרופה - עובדה המשפרת מאוד את הפן הבטיחותי של הטיפול.
ביוקנסל פיתחה פלטפורמה, בעזרתה מוחדרים לגוף מקטעי DNAהמכילים גנים, אשר ביטויים מסוגל להביא לתמותת תאים. הטכנולוגיה של ביוקנסל מבוססת על העובדה שתאים סרטניים מבטאים את הגן H19, אשר אינו פעיל בתאים בריאים. כלומר, מדובר במעין טיל מונחה מטרה (כשהמטרה היא תאים המבטאים את הגן H19), אשר עם הגיעו למטרה מחסל את תא היעד בעזרת רעל.
התרופה המובילה של החברה הינה BC-819, וטיפול בעזרתה גורם לתאים סרטניים לבטא את רעלן הדיפטריה, אשר מביא למותם. ביטוקנסל דיווחה לאחרונה כי סיימה בהצלחה את שלב I/IIa בניסוי הקליני של BC-819 לטיפול בסרטן הלבלב, וכי התרופה הראתה פרופיל בטיחות מצוין ויעילות ראשונית טובה.
בנוסף, לאחרונה הודיע ה FDA כי הוא מעניק ל-BC-819 מעמד של תרופת יתום בתחום הטיפול בסרטן הלבלב, אשר מעניק לחברה את הזכות לשווק את התרופה בארה"ב באופן בלעדי למשך שבע שנים מיום אישורה (במידה ותאושר). סרטן הלבלב נחשב לאחת ממחלות הסרטן הקשות ביותר, ועל פי הערכות שיעור התמותה ממחלה זו נאמד בכ-80% מהחולים במהלך השנה הראשונה להתפרצות המחלה.
חשוב להדגיש כי התרופה של ביוקנסל, שמטרותיה הינן הקטנת גודל הגידול הראשוני והפחתת א מספר הגרורות, אינה מיועדת למתן כתרופה יחידה, אלא בתוספת לטיפולים כימותרפיים.
במצבה כיום, ביוקנסל עומדת בפני שני אתגרים משמעותיים: אתגר השוק (פיתוחים מתחרים וקבלת אישור שיווק מה-FDA) ואתגר פיננסי. מבחינת תחרות, ביוקנסל תאלץ להתמודד מול מספר לא מבוטל של חברות סטארט-אפ אשר פועלות בתחום ריפוי סוגי סרטן זהים, כדוגמת Infinity Pharmaceuticals (נמצאת בשלב פיתוח דומה לזה של ביוקנסל), בנוסף לחברות הפארמה הענקיות כדוגמת Pfizer ו-Abraxis Bioscience. מעבר לכך, בשנים האחרונות ה-FDA שינה את גישתו באישור תרופות לסרטן.
בעוד לפני מספר שנים המדד העיקרי לפיו הFDA היה בוחן יעילות של תרופות בתחום הייתה הקטנת הגידול, כיום התנאים לאישור תרופות לסרטן הפכו קשים יותר. ב-2010 אישר הFDA- בסך הכול שלוש תרופות חדשות לטיפול בסוגים שונים של סרטן.
בשנת 2006 השלימה ביוקנסל גיוס הון פרטי והנפקה ראשונה לציבור, שהסתכמו בגיוס כולל של כ-8.5 מיליון דולר. כיום, כשהיא פועלת תחת אזהרת עסק חי מאז הרבעון השלישי של 2008 ובקופתה כ-7 מיליון שקל, ביוקנסל זקוקה למימון להמשך הפיתוח קליני.
בסוף הרבעון הראשון של 2010 העריכה הנהלת החברה כי אמצעי המימון המצויים בידיה צפויים להספיק עד נובמבר 2010 בלבד, היום הודיעה החברה על גיוס מהציבור של 18.6 מיליון שקלים.
ערוץ אפשרי נוסף להזרמת הון לחברה הינו שיתופי פעולה עם חברות פרמצבטיות. היכולת של ביוקנסל ליצור שיתוף פעולה עם אחת מחברות הפארמה הגדולות המובילות בתחום יכולה להיות קריטית לקיומה. בשנים האחרונות נחתמו מספר עסקאות בין חברות הפארמה הגדולות לבין חברות ביוטכנולוגיה קטנות המפתחות טיפולים לסרטן.
בתחום זה, לא פעם עסקאות נחתמות בשלבים מוקדמים של שלבי הפיתוח ומלוות בתשלומים גבוהים יחסית. דוגמא בולטת היא של חברת Ascenta Therapeutics, אשר חתמה הסכם (out-licensing) עם חברות סנופי אוונטיס על שתי מולקולות לטיפול בסרטן הנמצאות בשלבים פרה-קליניים, תמורת 398 מיליון דולר.
שחקנית עיקרית נוספת בשוק הינה חברת ImmunoGen, אשר לה שמונה חומרים שונים בניסויים קליני, וביצעה בשנים האחרונות עיסקות עם סנופי, נוברטיס, רוש ועוד. לאור העסקאות המוזכרות ואחרות נוספות, נשאלת השאלה מדוע ביוקנסל לא שותפה לחגיגה הזאת.
יתרה מזו, טבע, אשר לה אחזקות בביוקנסל (דרך אחזקותיה בכלל ביוטכנולוגיה), בחרה להשקיע בכיוונים אחרים של טיפול בסרטן, כדוגמת חברת Mersana הנמצאת בשלב פיתוח פרה-קליני, עימה חתמה על הסכם פיתוח בשווי 334 מיליון דולר.
לביוקנסל טכנולוגיה עם פוטנציאל גבוה ופלטפורמה גמישה, אשר יכולה להיות מנוצלת לפיתוח של מספר תרופות לסרטן. גם לאחר הגיוס הנוכחי, הסבירות שביוקנסל תוכל לקחת בכוחות עצמה את התרופה שלה כל הדרך עד השוק הינה נמוכה, והסכם עם חברה מובילה בתחום יכול לתת לה ביטחון לטווח ארוך יותר.
*המאמר נכתב ביום ה' ועודכן ביום א' בהתאם לדיווח החברה על הנפקת המניות.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
