אינסוליין - מעניין בטווח הקצר, האם רלבנטי לטווח הארוך?
ב-4 בנובמבר הודיעה חברת אינסוליין על השלמת גיוס 5 מיליון ש"ח בהנפקה פרטית. רק שלושה חודשים לאחר ההנפקה הציבורית הראשונה, משלימה אינסוליין את הפער בין הסכום אותו קיוותה לגייס לבין הסכום הגיוס בפועל. לפי החברה, הכסף שגויס יקדם בין היתר את מאמצי החברה לקבלת אישור ה-FDA למוצריה.
ואכן, חמישה ימים לאחר מכן הודיעה החברה על התחלת בדיקת מוצר ה-InsuPatch על חולי סוכרת type 1 לפי פרוטוקול ה-FDA. הניסוי יתבצע בישראל ובארה"ב במהלך כחצי שנה. אמנם לחברה אישור CE על מוצריה עוד מ-2008, אבל שוק הסוכרת האמריקאי הוא (כרגיל) החשוב והגדול ביותר. כמו כן, אישור FDA למוצרי החברה, עשוי לפתוח פתח לשיתופי פעולה עם חברות המייצרות משאבות אינסולין.
מטרת המוצרים של אינסוליין היא חימום אזור החדרת האינסולין לגוף חולה הסוכרת, בין אם ע"י מזרק ובין אם ע"י משאבה, לצורך הגברת יעילות ספיגת האינסולין ופיזורו בדם. כך, על-פי החברה, חלון הזמן בין הזרקת האינסולין לתחילת פעולתו מתקצר, ובהתאם, עולה קצב ירידת רמת הסוכר בדם.
תוצאות הניסויים שנערכו עם שימוש במכשור של אינסוליין מראים השפעה חיובית על הריכוז האבסולוטי של אינסולין בדם ועל קצב הפיזור שלו מחד, ועל הורדה יעילה יותר של רמות הסוכר בדם מאידך. בנוסף על כך, מאחר והפיתוח של אינסוליין הינו מכשור ולא תרופה, קבלת אישור FDA כרוכה בהוצאות כספיות נמוכות יחסית ולוחות זמנים קצרים.
הסוכרת הופכת למגפה עולמית - קרוב ל-200 מיליון חולים
מחלת הסוכרת, ובעיקר סוכרת סוג 2 בה לוקים 90% מחולי הסוכרת, הולכת והופכת למגפה עולמית. קצב העלייה של מספר החולים הולך ומתגבר, ולפי הערכות ארגון הבריאות העולמי (WHO) מספר החולים בעולם, העומד כיום על קרוב ל-200 מיליון, יוכפל במהלך עשרים השנים הקרובות. הטיפול הנפוץ ביותר כיום לסוכרת הוא מתן אינסולין ע"י הזרקה או משאבה תת-עורית.
כאמור, המוצרים של אינסוליין נראים מעניינים ככלי עזר לייעול החדרת אינסולין דרך העור. עם זאת, עושה רושם שבטווח זמן של מספר שנים, אדמיניסטרציה של אינסולין ע"י הזרקה תלך ותעלם. את המהפכה צפויים לעשות תכשירים עתידיים, אשר יאפשרו את החדרת החומר לגוף דרך הפה.
מה יקרה בטווח הארוך יותר?
המוטיבציה של החולים לנטישת המזרקים והמשאבות ברורה מאליה, ואת הצורך הזה ישמחו לספק מספר חברות העומלות מזה שנים על פיתוח תחליף אוראלי להזרקת אינסולין. נכון לעכשיו, נמצאות בתהליכי פיתוח שלוש גישות לאדמיניסטרציה אוראלית של אינסולין: גלולה (בה האינסולין נספג דרך מערכת העיכול), משאף (ספיגה דרך הראות) וספריי/טבלייה מסיסה (ספיגה דרך רירית הפה).
הנציגה הישראלית בתחום היא חברת Oramed הירושלמית, אשר מפתחת את גלולת האינסולין ORMD-0801. במאי השנה דיווחה Oramed על הצלחה בניסוי קליני שלב 2b. במקביל, חברתNovo Nordisk, אחת משלוש ענקיות האינסולין, נמצאת בעיצומו של ניסוי קליני שלב 1 לגלולה משלה.
את דגל משאפי האינסולין נושאת חברת Mannkind האמריקאית המחכה לאישור ה-FDA של משאף האינסולין Afrezza לאחר סיום שלב 3 בניסוי הקליני. ב-29 לדצמבר ה-FDA יודיע על החלטתו בנושא, לאחר שבמהלך מרץ האחרון ביקש מהחברה נתונים נוספים. ראוי לציין שבמהלך השנים האחרונות חברות הפרמצבטיקה הגדולות נטשו את רעיון משאף האינסולין מסיבות שונות.
חברת Generex, בחרה בכיוון של ספריי אינסולין (Oral-lyn) אשר נספג ברקמה הרירית של הפה. Oral-lyn, אשר נמצאת בשלב 3 של הניסוי הקליני, נחשבת לאחת המועמדות המובילות לקבלת אישור FDA, עקב הצגת יעילות גבוהה בשילוב עם פרופיל בטיחותי, שבינתיים לפחות, נראה מבטיח.
לסיכום
אם כך, הכיוון של תעשיית התרופות בתחום האינסולין ברור. גם אם חלק מהתרופות אשר נמצאות בשלבי פיתוח לא יקבלו את אישור ה-FDA, מאגר התרופות בפיתוח הינו גדול, וחשוב מכך, שוק פוטנציאלי של מעל 10 מיליארד דולר הינו אטרקטיבי מספיק להשקעת מאמצים רבים. אינסוליין משולה לדעתי לחברה אשר הוציאה שיפור לקלטות וידאו מעט לפני כניסת ה-DVD לשוק, ורצוי שתשתדל למצות את הפוטנציאל של המוצרים שלה מהר ככל האפשר. בראיה למספר שנים קדימה, קיים סיכוי סביר שהם יאבדו בהדרגה את הרלבנטיות שלהם.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
