תרופות לטיפול בהשמנה: המרוץ לשוק ומכשול ה-FDA

ד"ר גל אופיר, שותף בכיר בחברת הייעוץ bioassociate ומומחה הביומד של Bizportal, מנתח את שוק התרופות לטיפול בהשמנה
ד"ר גל אופיר |

בשני הרבעונים האחרונים של השנה מגיע לישורת האחרונה מרוץ בן שלוש חברות המפתחות תרופות לטיפול בהשמנה. במקביל מסתמנת "מלחמה" בין ה-FDA לבין חברות אלו וחברות אחרות אשר משווקות מזה זמן תרופות לטיפול בהשמנה.

65% מהאוכלוסייה הבוגרת בארה"ב מוגדרת כבעלת משקל עודף, מתוכה כמחצית מוגדרת כסובלת מהשמנת יתר (obesity). המספרים בישראל מעט נמוכים יותר, אך עדיין גבוהים: כ-48% בעלי משקל עודף וכ-23% הסובלים מהשמנת יתר.

בעשור האחרון לא אושרה ע"י ה-FDA אף לא תרופה אחת חדשה לטיפול בהשמנה, ולפי ההתפתחויות האחרונות, עושה רושם שגם בקרוב לא תגיע תרופה חדשה לשוק.

למרוץ המדובר להשגת אישור שיווק לתרופה לטיפול בהשמנה התייצבו שלוש חברות:Arena Pharmaceuticals עם תרופת ה-lorcaserin, Vivus עם תרופת ה-Qnexaו-Orexigen Therapeutics עם תרופת ה-Contrave.

מבין השלוש, lorcaserin של arena היא התרופה היחידה המורכבת מחומר פעיל חדש, בעוד שתי התרופות המתחרות מכילות שילוב של שני חומרים מוכרים המשמשים לטיפול בהתוויות אחרות (דיכאון, התמכרות לחומרים נרקוטיים, אפילפסיה).

במסגרת בחינת תרופות לטיפול בהשמנה, ה-FDA בוחן את יעילות ובטיחות התרופה במהלך הניסויים הקליניים. סף היעילות נקבע במידת ירידה במשקל של המטופלים, אשר צריכה להיות גדולה בלפחות 5% לאורך שנה בהשוואה לקבוצת הביקורת.

במקביל נבחנות תופעות הלוואי לנטילת התרופה, כאשר בטיפול המדובר, לבטיחות התרופה יש השפעה גדולה יחסית על קבלת האישור מאחר ולא מדובר בטיפול מציל חיים באופן ישיר ועקב המספר הגדול מאוד והטווח הגדול של מטופלים פוטנציאלים.

הראשונה ליפול הייתה lorcaserin של Arena. ב-16 לספטמבר השנה, הפאנל המייעץ ל-FDA המליץ לא לאשר את שיווק התרופה עקב יעילות טיפול נמוכה ותופעות לוואי בדמות עליה ברמת סיכון לסרטן, אשר התגלו בחיות מעבדה שטופלו בתרופה והטרידו את מומחי הפאנל.

דווקא תופעות הלוואי שנראו בבני אדם שטופלו בתרופה היו הנמוכות ביותר מבין שלוש התרופות המוזכרות. ראוי לציין שיום לפני הדיון בנושא ה- lorcaserin, התכנס הפאנל על מנת לדון בתופעות לוואי הקשורות בתפקוד הלב עקב שימוש בתרופת ה-Meridia של Abbot, המיועדת אף היא לטיפול בהשמנה ומשווקת כבר שנים, כל זאת לאחר שהאיחוד האירופי המליץ על הפסקת שיווק התרופה.

ב-23 לאוקטובר אימץ ה-FDA את המלצת הפאנל ודחה את בקשת Arena לשיווק lorcaserin, תוך ציון שדרושים ניסויים נוספים לבדיקת בטיחות התרופה. בתגובה המנייה איבדה כ80 אחוז.

התרופה השנייה בתור הייתה Qnexa של Vivus. בדומה ל- lorcaserin, גם Qnexa לא הומלצה ע"י הפאנל המייעץ ל-FDA בתואנה שלמרות שהטיפול בתרופה מביא לתוצאות יפות מבחינת יעילות, קיים חשש לטווח רחב של תופעות לוואי, כשהבולטות ביניהן הן השפעות קוגניטיביות ופסיכיאטריות.

כמו כן, טען הפאנל כי חסר מידע בנוגע להשפעת התרופה על העלאת הסיכון לבעיות בתפקוד הלב ועל סיכון לנשים בהריון הנוטלות את התרופה. ב-29 לאוקטובר, הודיע ה-FDA שאינו מאשר את שיווק Qnexa וכי דרושים נתונים נוספים הקשורים לבטיחות השימוש בתרופה בתת אוכלוסיות מסויימות (לדוגמא נשים בהריון).

חשוב להבין כי ה FDA לא דרש בשלב זה ביצוע של ניסויים נוספיחם אלא רק נתונים נוספים מהחברה, במידה והחברה לא תוכל להגיש נתונים אלא אז תאלץ לבצע ניסויים נוספים. תגובת המנייה הייתה עליה של 27 אחוז.

האחרונה שנשארה עומדת בינתיים היא Orexigen, אשר מחכה לדיונים של ה-FDA בתרופת ה- Contrave. בניסויים קליניים הראתה התרופה יעילות טובה יחסית בהורדת משקל המטופלים, אך לא הייתה נטולת תופעות לוואי.

כפי שצוין, Contraveמורכבת משני חומרים פעילים מוכרים אשר להם תופעות לוואי ידועות, פיזיולוגיות ופסיכולוגיות. לאור הגישה של ה-FDA במקרים של שתי התרופות הקודמות, ניתן להניח שגם Orexigen תתבקש לספק נתונים מקיפים ביותר על בטיחות Contrave בטרם ישקל אישורה.

בינתיים, מועד הדיון בנושא התרופה ע"י הפאנל המייעץ ל-FDA נקבע ל-7 בדצמבר 2010 והחלטת ה-FDA תגיע ב-31 בינואר 2011. המנייה הגיבה לחדשות של Vivus בירידה של 5 אחוז.

אם לא די בקושי הרב לקבל אישור לתרופות חדשות לטיפול בהשמנה, מסתבר שגם קבלת אישור מה-FDA לא מבטיחה שקט לאורך זמן. בנוסף לתרופת ה-Meridia אשר בדרכה החוצה מהשוק, לאורך השנים מספר תרופות לטיפול בהשמנה, אשר קיבלו אישור שיווק מה-FDA והאיחוד האירופי, התגלו כבעלות תופעות לוואי מסוכנות והורדו מן המדפים. הבולטות בהן הינן Rimonabant של סנופי-אבנטיס ו- fen-phen של Weyth.

אם כך, עושה רושם שבתקופה הקרובה, לא נזכה לראות תרופת פלא להרזיה, אשר תחסוך מאיתנו את הדיאטות והפעילות הגופנית. גם התרופות המוזכרות בכתבה זו, לא מציעות מהפכה של ממש בתחום, עם יעילות טיפול הגבוהה רק מעט מהגבול שהוצב ע"י ה-FDA - ומביאות להורדה של 5-10 אחוזים ממשקל הגוף לאורך שנה.

האם Contrave תעשה את מה שלא עשו שתי מתחרותיה? עושה רושם שלא, מאחר והיא לא מציעה יעילות גבוהה יותר או פרופיל בטיחותי טוב יותר. נותר רק לחכות לסוף ינואר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.