תרופות לטיפול בהשמנה: המרוץ לשוק ומכשול ה-FDA
בשני הרבעונים האחרונים של השנה מגיע לישורת האחרונה מרוץ בן שלוש חברות המפתחות תרופות לטיפול בהשמנה. במקביל מסתמנת "מלחמה" בין ה-FDA לבין חברות אלו וחברות אחרות אשר משווקות מזה זמן תרופות לטיפול בהשמנה.
65% מהאוכלוסייה הבוגרת בארה"ב מוגדרת כבעלת משקל עודף, מתוכה כמחצית מוגדרת כסובלת מהשמנת יתר (obesity). המספרים בישראל מעט נמוכים יותר, אך עדיין גבוהים: כ-48% בעלי משקל עודף וכ-23% הסובלים מהשמנת יתר.
בעשור האחרון לא אושרה ע"י ה-FDA אף לא תרופה אחת חדשה לטיפול בהשמנה, ולפי ההתפתחויות האחרונות, עושה רושם שגם בקרוב לא תגיע תרופה חדשה לשוק.
למרוץ המדובר להשגת אישור שיווק לתרופה לטיפול בהשמנה התייצבו שלוש חברות:Arena Pharmaceuticals עם תרופת ה-lorcaserin, Vivus עם תרופת ה-Qnexaו-Orexigen Therapeutics עם תרופת ה-Contrave.
מבין השלוש, lorcaserin של arena היא התרופה היחידה המורכבת מחומר פעיל חדש, בעוד שתי התרופות המתחרות מכילות שילוב של שני חומרים מוכרים המשמשים לטיפול בהתוויות אחרות (דיכאון, התמכרות לחומרים נרקוטיים, אפילפסיה).
במסגרת בחינת תרופות לטיפול בהשמנה, ה-FDA בוחן את יעילות ובטיחות התרופה במהלך הניסויים הקליניים. סף היעילות נקבע במידת ירידה במשקל של המטופלים, אשר צריכה להיות גדולה בלפחות 5% לאורך שנה בהשוואה לקבוצת הביקורת.
במקביל נבחנות תופעות הלוואי לנטילת התרופה, כאשר בטיפול המדובר, לבטיחות התרופה יש השפעה גדולה יחסית על קבלת האישור מאחר ולא מדובר בטיפול מציל חיים באופן ישיר ועקב המספר הגדול מאוד והטווח הגדול של מטופלים פוטנציאלים.
הראשונה ליפול הייתה lorcaserin של Arena. ב-16 לספטמבר השנה, הפאנל המייעץ ל-FDA המליץ לא לאשר את שיווק התרופה עקב יעילות טיפול נמוכה ותופעות לוואי בדמות עליה ברמת סיכון לסרטן, אשר התגלו בחיות מעבדה שטופלו בתרופה והטרידו את מומחי הפאנל.
דווקא תופעות הלוואי שנראו בבני אדם שטופלו בתרופה היו הנמוכות ביותר מבין שלוש התרופות המוזכרות. ראוי לציין שיום לפני הדיון בנושא ה- lorcaserin, התכנס הפאנל על מנת לדון בתופעות לוואי הקשורות בתפקוד הלב עקב שימוש בתרופת ה-Meridia של Abbot, המיועדת אף היא לטיפול בהשמנה ומשווקת כבר שנים, כל זאת לאחר שהאיחוד האירופי המליץ על הפסקת שיווק התרופה.
ב-23 לאוקטובר אימץ ה-FDA את המלצת הפאנל ודחה את בקשת Arena לשיווק lorcaserin, תוך ציון שדרושים ניסויים נוספים לבדיקת בטיחות התרופה. בתגובה המנייה איבדה כ80 אחוז.
התרופה השנייה בתור הייתה Qnexa של Vivus. בדומה ל- lorcaserin, גם Qnexa לא הומלצה ע"י הפאנל המייעץ ל-FDA בתואנה שלמרות שהטיפול בתרופה מביא לתוצאות יפות מבחינת יעילות, קיים חשש לטווח רחב של תופעות לוואי, כשהבולטות ביניהן הן השפעות קוגניטיביות ופסיכיאטריות.
כמו כן, טען הפאנל כי חסר מידע בנוגע להשפעת התרופה על העלאת הסיכון לבעיות בתפקוד הלב ועל סיכון לנשים בהריון הנוטלות את התרופה. ב-29 לאוקטובר, הודיע ה-FDA שאינו מאשר את שיווק Qnexa וכי דרושים נתונים נוספים הקשורים לבטיחות השימוש בתרופה בתת אוכלוסיות מסויימות (לדוגמא נשים בהריון).
חשוב להבין כי ה FDA לא דרש בשלב זה ביצוע של ניסויים נוספיחם אלא רק נתונים נוספים מהחברה, במידה והחברה לא תוכל להגיש נתונים אלא אז תאלץ לבצע ניסויים נוספים. תגובת המנייה הייתה עליה של 27 אחוז.
האחרונה שנשארה עומדת בינתיים היא Orexigen, אשר מחכה לדיונים של ה-FDA בתרופת ה- Contrave. בניסויים קליניים הראתה התרופה יעילות טובה יחסית בהורדת משקל המטופלים, אך לא הייתה נטולת תופעות לוואי.
כפי שצוין, Contraveמורכבת משני חומרים פעילים מוכרים אשר להם תופעות לוואי ידועות, פיזיולוגיות ופסיכולוגיות. לאור הגישה של ה-FDA במקרים של שתי התרופות הקודמות, ניתן להניח שגם Orexigen תתבקש לספק נתונים מקיפים ביותר על בטיחות Contrave בטרם ישקל אישורה.
בינתיים, מועד הדיון בנושא התרופה ע"י הפאנל המייעץ ל-FDA נקבע ל-7 בדצמבר 2010 והחלטת ה-FDA תגיע ב-31 בינואר 2011. המנייה הגיבה לחדשות של Vivus בירידה של 5 אחוז.
אם לא די בקושי הרב לקבל אישור לתרופות חדשות לטיפול בהשמנה, מסתבר שגם קבלת אישור מה-FDA לא מבטיחה שקט לאורך זמן. בנוסף לתרופת ה-Meridia אשר בדרכה החוצה מהשוק, לאורך השנים מספר תרופות לטיפול בהשמנה, אשר קיבלו אישור שיווק מה-FDA והאיחוד האירופי, התגלו כבעלות תופעות לוואי מסוכנות והורדו מן המדפים. הבולטות בהן הינן Rimonabant של סנופי-אבנטיס ו- fen-phen של Weyth.
אם כך, עושה רושם שבתקופה הקרובה, לא נזכה לראות תרופת פלא להרזיה, אשר תחסוך מאיתנו את הדיאטות והפעילות הגופנית. גם התרופות המוזכרות בכתבה זו, לא מציעות מהפכה של ממש בתחום, עם יעילות טיפול הגבוהה רק מעט מהגבול שהוצב ע"י ה-FDA - ומביאות להורדה של 5-10 אחוזים ממשקל הגוף לאורך שנה.
האם Contrave תעשה את מה שלא עשו שתי מתחרותיה? עושה רושם שלא, מאחר והיא לא מציעה יעילות גבוהה יותר או פרופיל בטיחותי טוב יותר. נותר רק לחכות לסוף ינואר.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
