פרסום ראשון

יישוב חדש, פרסום חדש: חברון זלצמן קיבלו את תקציב הפרסום להשקת נורית

המשרד יטפל בתקציב ההשקה של הישוב האקולוגי בגלבוע בתכנונו של אילן פיבקו, ובפארק התעשייה הסמוך. תקציב הפרסום מוערך ב-2 מיליון שקל
משה בנימין |

משרד הפרסום חברון זלצמן פותח את השנה החדשה עם יישוב חדש ועם תקציב פרסום חדש. לאייס נודע כי בתקציב הפרסום להשקה של היישוב החדש בגלבוע 'נורית', יטפל חברון זלצמן. התקציב נאמד בכ-2 מיליון שקלים.

נורית נבנה על פי הדגם של כפר ורדים בצפון, כאשר בסמוך ליישוב יבנה פארק תעשיה ירוק 'מבואות הגלבוע' שעתיד לספק אלפי מקומות עבודה לתושבי הגלבוע והסביבה.

על 2 הפרויקטים, נורית ופארק 'מבואות גלבוע', חתומה קבוצת הלה בבעלות היזם רפאל אלאלוף. תכנון היישוב הופקד בידיו של אדריכל העל אילן פיבקו, ששם דגם על בניה ירוקה שאינה מפריעה לצומח ולחי.

חברון זלצמן בניהולם של דודי חברון וגבי זלצמן, שמטפלים בין היתר גם בתקציבים של רשת מודי, רשת קפה קפה, ג'ונסון & ג'ונסון, יקבי כרמל ואופטיק דורון, יוביל את קמפיין ההשקה תחת הסיסמא "הולכים על ירוק, מגיעים לנורית, היישוב החדש בגלבוע". הקמפיין יעלה במהלך חודש ספטמבר במגוון ערוצי מדיה: עיתונות, מגזינים, אינטרנט וטלוויזיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.