החששות, הנעדרים, ההרוגים

ההליקופטר התרסק האתרים הישראלים שתקו הרשת רגשה.

הדיון המתקיים בין המצדדים והמתנגדים מבין המטקבקים, הוא זה המתנהל גם בתקשורת עצמה ביומיום. גם אני קיבלתי את הקישור לידיעה בוושינגטון פוסט אתמול אחה"צ, אבל מה? להיות זו שתביא את הלינק, תוך שאני לוקחת סיכון שאדם ממשפחות החיילים שהיו על המסוק יתעדכן דרכי? ויתרתי. לקח רונה רמון לא נשכח. מצד שני, מה הגבול? ואם התקשורת העולמית כותבת על כך? כשמונה שעות עברו מאז פרסום הידיעה בפוסט ועד שהיא עלתה באתרים הישראליים.

כרגיל, הכותרת הנשלפת: "התרסקות" (ידיעות) "התרסקות ברומניה" (מעריב) "חשש לחיי שישה אנשי חיל האוויר" (ישראל היום) "6 חיילים נעדרים בהתרסקות מסוק ברומניה" (הארץ) המדרג הוא בתיאור האסון. בהארץ - נעדרים. בישר"ה - חשש לחיי. במעריב - חשש כבד. בידיעות - נהרגו.

שמות הנעדרים/הרוגים מופיעים במעריב ובידיעות. לידיעות יש שתי מהדורות בשווקים: אחת בלי השמות, אחת עם. אלי הגיעה המהדורה עם השמות. בהארץ, הנסגר מוקדם יותר משאר העיתונים, כפי שלמדנו בשבוע שעבר, לא מופיעים שמות ההרוגים. גם לא בישראל היום, המודפס, כזכור, בדפוס הארץ.

מעריב מדבר על כך שהנעדרים הם מטייסת דורסי הלילה, אבל למעשה מדובר בצוות מעורב - הדורסים ומובילי הלילה.

מה למדנו: שיש לנו קשר רומני (זו הכותרת בידיעות, 6) שתוואי השטח ברומניה מאוד אתגר את חיל האוויר הישראלי. עכשיו רק צריך למצוא מקבילות לתוואי הזה במקומות אחרים בעולם כדי להבין מה הייתה מטרת האימון.

אני מקווה שאטילה שומפלבי לא מתרעם על כך שהרומנים לא העלו את אסון היסעור לראש מהדורות החדשות והעיתונים שלהם. כך בדיוק נוהגת התקשורת הישראלית כשיש אסונות במקומות אחרים הרי. שום דבר לא מפתיע.

ד"ר רן ברץ והחוג לפילוסופיה

פרופ' יקירה מסביר למה הטענות על פיטורי ד"ר ברץ מופרכות. גם נמרוד אבישר מפרט בבלוג שלו. (קישורים בחסות פנימדיבור, יותר זול ממגה בול).

לפני פיזור