פרסום תוצאות מבחני הלחץ: 7 מתוך 91 הבנקים לא צלחו את רף המינימום
לאחר ציפיה מורטת עצבים, פרוסמו אחרי סגירת המסחר בבורסות באירופה מבחני הלחץ על הבנקים, אשר מטרתם העיקירית הייתה לבחון את יכולת הישרדותם של הבנקים בתקופות משבר ולהרגיע את חששות המשקיעים.
לאור תוצאות המבחנים ניתן לראות כי רק 7 מתוך 91 תאגידים בנקאיים, אשר נבחנו תחת אותם המבחנים, את עמדו בתנאי המינימום שהציבו המבחנים.
לפי התפלגות הגיאוגרפית, ניתן לראות שמרבית התאגידים הפיננסים שעמדו ביחס הלימות ההון, היו בספרד, ואילו הבנקים המובילים בצרפת, פורטוגליה, פינלנד ושוויץ עברו כולם בהצלחה את תנאי המינימום. בגרמניה רק בנק אחד לא הצליח לעבור את המבחנים, אך בנק זה הולאם מצד המדינה לפני תקופה ולכן הידיעה לא הפתיעה איש.
"הרשויות המוסמכות נמצאות בקשר הדוק עם אותם תאגידים פיננסיים שלא צלחו את מבחני הלחץ, במטרה להעריך את תוצאות וההשלכות של המבחנים. במקרים מסוימים שקל אפשרות של הלאמת הבנקים" נמסר מהדו"ח של ועדה האירופית לפיקוח על הבנקאות, אשר ערכה את המבחנים.
הערכות בשוק הן כי המתודולוגיה של מבחני הלחץ הינה סלחנית למדי, מכיוון שהינה מתייחסת רק להפסדים שיגרמו לבנקים מהחזקותיהם באגרות חוב סחירות ולא עקב אגרות החוב המוחזקות לפידיון.
התרחישים של המועצה האירופית המפקחת על המערכת הבנקאיץ הניחו אפשרות למיתון שיביא את השוק לבחון תחתית כפולה, צניחה של 20% בשוק המניות ועלייה חדה בשיעור הריבית.
התרחיש הקיצוני ביותר שייבחן הינו משבר חוב ריבוני (Sovereign Risk Shock), שמניח סטייה של 3% מטה בתוצר הלאומי הגולמי של מדינות האיחוד האירופי לתקופת זמן של שנתיים וכן שורה של הורדות דירוג באג"ח הממשלתי.
בנוסף, נבחן יחס הלימות ההון של הבנקים, כאשר קריטריון המעבר עומד על כ-6% ומעלה. הלימות ההון של הבנק משקפת את כמות נכסי הסיכון שבידי הבנק, קרי - נכסים שנרכשו על ידי הונו הפרטי של הבנק.
"זה די ברור שהרבה בנקים יעברו את המבחן" אמר לוץ רומאייר (Lutz Roehmeyer), חבר בהנהלת קרנות השקעה בלנדסבנק ברלין אינבסטמנט, "חשוב יותר לראות מהם הנתונים שיפורסמו, בעזרתם, ניתן ליצור תרחישים חמורים יותר".
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
