מתח לקראת מבחני הלחץ: עליות קלות ברחבי אירופה, הקאק הצרפתי מטפס 0.7%
המדדים המובילים בבורסות אירופה פתחו את יום המסחר האחרון של השבוע בעליות שערים קלות. המשקיעים נמצאים בדריכות לקראת מבחני הלחץ שצפויים להתפרסם עם סגירת המסחר בלונדון. בנוסף, מודיס' מעמידה את הונגריה בפני הורדת דירוג אפשרית.
בבדיקה אחרונה, מדד הפוטסי הבריטי מעלה 0.23%, מדד הקאק הצרפתי מוסיף 0.73% ומדד הדקס הגרמני מטפס 0.76%.
המסחר החל בירידות שערים ברקע לדריכות לקראת מבחני הלחץ הצפויים להתפרסם הערב, אך עד מהרה המדדים ביצעו סיבוב פרסה ונחתו בתחום הירוק לאחר שמדד אמון העסקים בגרמניה זינק, שלא כצפוי, לשיא של שלוש שנים.
מבחני הלחץ
מבחני הלחץ צפויים להתפרסם היום בשעה 19:00 (שעון ישראל) ומטרתם לבחון את יכולת הישרדותם של הבנקים בתקופות משבר. התרחיש הקיצוני ביותר שייבחן הינו משבר חוב ריבוני (Sovereign Risk Shock), שמניח סטייה של 3% מטה בתוצר הלאומי הגולמי של מדינות האיחוד האירופי לתקופת זמן של שנתיים וכן שורה של הורדות דירוג באג"ח הממשלתי.
בנוסף, נבחן יחס הלימות ההון של הבנקים, כאשר קריטריון המעבר עומד על כ-6% ומעלה. הלימות ההון של הבנק משקפת את כמות נכסי הסיכון שבידי הבנק, קרי - נכסים שנרכשו על ידי הונו הפרטי של הבנק.
"זה די ברור שהרבה בנקים יעברו את המבחן" אמר לוץ רומאייר (Lutz Roehmeyer), חבר בהנהלת קרנות השקעה בלנדסבנק ברלין אינבסטמנט, "חשוב יותר לראות מהם הנתונים שיפורסמו, בעזרתם, ניתן ליצור תרחישים חמורים יותר".
אמון העסקים בגרמניה
מדד אמון העסקים בגרמניה זינק לרמתו הגבוהה ביותר מאז יולי 2007 - כנגד כל התחזיות המוקדמות. המדד עמד על רמה של 106.2 נקודות ביולי לאחר רמה של 101.8 ביוני. תחזיות הכלכלנים היו לירידה ל-101.5 נקודות.
"התעשייה מתנהלת בצורה טובה מאוד, הצמיחה הכלכלית חזקה ויציבה ומונעת על ידי יצוא לשווקים המתעוררים". אמר ג'נס קריימר (Jens Kramer) כלכלן ב-NordLB בהאנובר והוסיף "גרמניה מתחזקת בתחום ההשקעות ומחזורי העסקים עולים למעלה".
הונגריה בסיכון
הונגריה עשויה לחוות הורדת דירוג על ידי סוכנות הדירוג מודיס', לאחר שקרן המטבע העולמית והאיחוד האירופי החליטו שלא להאריך את ההלוואה שניתנה למדינה לאחר המשבר ב-2008. מסוכנות הדירוג נמסר היום (ו') כי הם בוחנים מחדש את דירוג החוב של המדינה.
"ההחלטה של מודיס' לבחינה מחדש של החוב התבקשה מפאת אי הוודאות הגוברת לגבי הפעולות הפיסקליות שתנקוט הונגריה ותחזיות הצמיחה" נמסר מסוכנות הדירוג. נכון לעכשיו, דירוג החוב של הונגריה עומד על רמה Baa1
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
