עליות קלות בסגירה בת"א: אפריקה עלתה 4.6%, זרח זינקה 20%, ביוסל צנחה 8%
יום המסחר בבורסה בתל אביב נחתם בעליות שערים קלות. היום נפתח בנטייה לירידות שהתמתנו לאורך היום ועברו לקראת הסגירה לתחום הירוק. ברקע לשינוי במסחר, מסחר חיובי באירופה והתמתנות הירידות בחוזים על מדדי וול סטריט.
עם הנעילה, מדד המעו"ף מוסיף 0.43% ונסחר ברמה של 1,111 נקודות. מדד ת"א 75 עלה 0.64%. מניות הבנקים ירדו 0.88% בממוצע. מחזור המסחר הסתכם ב-1.186 מיליארד שקל. מניות הביומד בלטו בירידה.
בלטו במסחר, מניות אפריקה עם עלייה של 4.6%, זרח יהש שזינקה ב-20.5%, דיסקונט השקעות טיפסה 3.7%. מנגד, מניית ביוסל צנחה 8.3% ומניית די מדיקל איבדה 6.1%, אקסלנז ירדה 5.6%.
העולם מנסה להמשיך קדימה
באירופה, הבורסות המרכזיות רושמות עליות שערים. מדד הפוטסי רושם בשעה זו עלייה של 0.54% בלונדון, מדד הקאק משיל 0.31% בפריז ואילו מדד הדאקס עולה ב-0.33% בפרנקפורט.
בשוקי אסיה, שבוע המסחר נפתח ברגל ימין, כאשר המדדים המובילים רשמו נטייה לעליות שערים בהובלת מניות של חברות הכרייה של יצואניות יפניות. עם סיום המסחר, מדד הניקיי איבדב-0.39%, בורסת שנחאי התחזקה ב-0.8%, מדד ההאנג סנג טיפס ב-0.44% ומדד הקוספי הוסיף לערכו 0.64%.
מניות במרכז
חברת ביוליין ריכזה עניין, זאת על רקע הפרסום הבלעדי ב-Bizportal על פיו החברה מאיצה את תהליך הנפקת בבורסת הנאסד"ק. בשבוע האחרון שהתה מנכ"לית החברה ד"ר כנרת סויצקי בארה"ב ושם ככל הנראה נפגשה עם חתמים פוטנציאליים שיובילו את החברה להנפקה.
חברת עשות אשקלון הודיעה אתמול לקראת סגירת המסחר דיווחה כי קיבלה הזמנות ממשרד הביטחון בהיקף של 76.5 מיליון שקל. מניית החברה הגיבה בחיוב לחדשות ובתוך 20 דקות מרגע ההודעה זינקה מניית החברה ב-15%
זרוע הנדל"ן של אפריקה ברוסיה, אפי פיתוח, הודיעה כי תפתח את Mall of Russia במוסקבה בחודש דצמבר, לאחר עיכובים רבים. אלון גלזר, מנהל מחלקת המחקר בלידר שוקי הון, אומר כי "פתיחת Mall of Russia הינו צעד חיובי שיתרום לשווי של אפי פיתוח וכתוצאה מכך לשווי של אפריקה ישראל.
יחידות ההשתתפות של זרח יהש זינקו במסחר. שותפות חיפושי הנפט הודיעה על תחילתה של הפקה מסחרית סדירה מבאר אמונה 1 באיזור ים המלח, רישיון הנמצא בבעלותה המלאה.
קבוצת מנופים מצטרפת לפרוייקט חיפוש הנפט בפרוייקט שמן הנקרא גם 'מד אשדוד'. היום דיווחה החברה כי תרכוש כמחצית מהזיכיון שקיבלו ג'קי בן זקן ואברהם ננקשווילי בפרוייקט בחודש פברואר.
בברקליס קפיטל מוצאים את מניות שוק התקשורת אטרקטיביות, ברקע לירידות האחרונות בשוק ומאבק החברות עם הרגולטור, זאת תוך לקיחה בחשבון של התסריט הגרוע ביותר מבחינת החברות בעניין דמי הקישוריות. מבין המניות, האנליסט דיוויד קפלן מעדיף את מניות בזק ופרטנר.
עם זאת, בכלל פיננסים בחרו דווקא היום להוריד את מחיר היעד למניית בזק ל-9.5 שקל, עם המלצת תשואת שוק.

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.