בשוק הקונצרני: מי יפגש עם כספו ומי יחפש אלטרנטיבה?

ערן סטפק ממיטב בית השקעות
ערן סטפק |

גם השבוע לא זכינו לראות התקדמות משמעותית במרבית המקרים בהם החברות מתמודדות עם מחזיקי אגרות החוב שלהן. הסדרים חדשים כמעט ולא נרקמים ואלו "הוותיקים", אף שחלקם כבר מזמן היו צריכים להסתיים, טרם הגיעו לשלב זה או קרוב אליו. וכך מתנהלות להן חברות רבות, כשמלבד קשייהן העסקיים (שהובילו אותן לתהליך של הסדר חוב) הן טרם הסדירו את יחסיהן עם מחזיקי אגרות החוב שלהן.

כך למשל באלרן, שבה כבר ניתנה פסיקת בית המשפט במהלך חודש מאי, שקצבה את ה- 10.6.2010 כמועד הסופי לחסד או לשבט (הסדר או פרוק), ללא אפשרות הארכה, אך מתברר שגם החלטה דיכוטומית שכזאת אינה מספקת. החברה עדיין צריכה להתמודד עם התנגדויות לא מעטות הנמצאות בדיונים בבית המשפט.

חברה אחרת, שהעריכה כי בחודשי הקיץ החמים תהיה כבר לאחר הליכי ההסדר היא אלדן טק, שאת חובה למחזיקי אגרות החוב שלה, בהיקף של קצת למעלה מ- 10 מיליוני ש"ח, היתה אמורה לשלם להם כבר בסוף חודש מרץ.

דא עקא, לחברה לא נותרה כמעט יתרת מזומנים במועד זה, והיא אף לא הצליחה לקבל מימון מהבנקים לצורך כך, גם תמורת שיעבוד של אחזקתה הכמעט יחידה- מניות השליטה בחברת רילון.

בצר לה, נאלצה החברה לבקש ממחזיקי אגרות החוב שלה ארכה של שלושה חודשים לצורך התשלום, ואילו אלו האחרונים קיבלו בתמורה העלאת ריבית בתקופה זאת, וכן הקדמת חלק מהתשלום האחרון (כ- 30% ממנו) המיועד להיות משולם במרץ 2012.

עוד זה מדבר וזה בא, התקשרה החברה עם חברת טאו בעסקה משולבת בה טאו תמכור קרקע לחברת הבת רילון בתמורה למזומן ולמניות רילון, ובמקביל אלדן טק תקצה לטאו מניות שלה עצמה (כ- 10%, שתוקנו לאחר מכן לכ- 13%) תמורת כ- 10.5 מיליוני ש"ח.

עסקה זאת אמורה היתה לפתור את בעיית התשלום המדובר, אולם לצורך העסקה נדרשו מספר אישורים, כשבין היתר נדרש גם אישור אסיפת בעלי המניות של רילון, אולם זו טרם התכנסה, היות שהרשות לניירות ערך דרשה מהחברה מספר הבהרות ותוספות, ואלו טרם סופקו, כך שבשלב זה לא ברור עדיין מתי תתכנס האסיפה ואם תאשר את העסקה המדוברת.

בינתיים נדחה מועד התשלום המיועד בחודש נוסף (לאחר הדחייה המקורית בת שלושת החודשים) ואם יתקבלו עד אז כל האישורים הנדרשים, נראה כי המחזיקים יוכלו לקבל את כספם, בתוספת ריבית חריגה, ובאיחור כולל של ארבעה חודשים.

חברה נוספת, שבה דווקא תהליך הסדר החוב נמשך כבר תקופה ארוכה, והיא מככבת השכם והערב בכותרות הראשיות היא סקורפיו (סקורפיו אגח א).

סקורפיו היא זרוע ההשקעות בנדל"ן במזרח אירופה של בני שטיינמץ, שכמו רבים וטובים נפגעה קשה מאד מהמשבר שפקד ועודנו פוקד את השווקים הללו. מלבד מחזיקי האג"ח לחברה נושה מהותי נוסף, בנק הפועלים, שאף שלח לה מכתב דרישה לפרעון מיידי ליתרת חובו לפני שבועות מספר.

על פי דיווחים שונים בכלי התקשורת ואף רסיסי דיווחים של החברה עצמה, נראה כי המגמה הכללית היא לשלם למחזיקי אגרות החוב חלק מהתשלום המיועד להם (שחלקו אמור היה להיות משולם כבר בחודש ינואר שחלף) באופן מיידי, ואילו יתרת החוב תיפרס ותידחה לאחר תשלום חלק מהחוב לבנק הפועלים.

כעת, נראה כי המשא ומתן, המתנהל כבר תקופה ממושכת, בין היתר באמצעות העברת מסרים דרך כלי התקשורת, עומד בשלבי הסיום שלו, בבחינת להיות או לחדול, זאת בשעה שהחברה דיווחה לבורסה כי העבירה לנציגות מחזיקי אגרות החוב הצעה, שתעמוד בתוקף עד ליום חמישי בשעה 18:00 בדיוק, וככל שלא תקובל על ידם עד אז- תפקע.

בשלב זה לא ברור האם נציגות המחזיקים נענתה להצעה המדוברת תחת סד הזמנים הלוחץ, אולם בכל מקרה זה בוודאות לא קרה עד השעה 18:00, שכן הנציגות ביקשה עוד 4 שעות תמימות לליבון הסוגיה, והחברה דווקא גילתה גמישות רבה בעניין זה. באוירת המונדיאל ניתן לומר, שנראה שאנו נמצאים בדקה ה- 90 ממש או אפילו בזמן הפציעות, והמהלכים הבאים והסופיים בעניין סקורפיו יקרו כבר בימים הבאים.

נסיים השבוע בחברה שמעולם לא העסיקה אותנו ואין לה כל צורך בימים אלו (או בעבר) בהסדרי חוב- חברת בוני תיכון. לחברה היו מספר סדרות של אגרות חוב שנפרעו במלואן, וגם בימים אלו נסחרות עדיין מספר סדרות של החברה בבורסה בתשואות לפדיון נמוכות למדי, המעידות על חששם הנמוך יחסית של המחזיקים מן החברה.

יחד עם זאת נראה, כי לא כל המשקיעים באגרות החוב של החברה (מסדרה ד') הכירו היטב את תנאי אגרות החוב הנ"ל, או לחילופין לא צפו את מהלכי החברה בנוגע להן, שכן זו האחרונה הודיעה השבוע על פדיון מוקדם חלקי של 50% מיתרת קרן אגרות החוב ב- 1.8.2010.

לכאורה לא מדובר במהלך שיכול להזיק למשקיעים, אולם במקרה זה אגרות החוב של החברה נסחרות במחיר העולה על מחירן המתואם, כך שאם מדד יוני, שיפורסם בעוד כ- 10 ימים, לא יהיה גבוה במיוחד תיפדה 50% מקרן אגרות החוב של החברה במחיר הנמוך ממחירן בשוק. לא רק זאת, אלא שהמחזיקים, שאולי קיוו להנות מהתשואה השוטפת המובטחת עד למועדי הפדיון המקוריים, יפגשו עם כספם מוקדם מהצפוי ויאלצו לחפש לעצמם אלטרנטיבות השקעה אחרות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר

תמיר חכמוף |

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.




מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.