גם השבוע לא זכינו לראות התקדמות משמעותית במרבית המקרים בהם החברות מתמודדות עם מחזיקי אגרות החוב שלהן. הסדרים חדשים כמעט ולא נרקמים ואלו "הוותיקים", אף שחלקם כבר מזמן היו צריכים להסתיים, טרם הגיעו לשלב זה או קרוב אליו. וכך מתנהלות להן חברות רבות, כשמלבד קשייהן העסקיים (שהובילו אותן לתהליך של הסדר חוב) הן טרם הסדירו את יחסיהן עם מחזיקי אגרות החוב שלהן.

כך למשל באלרן, שבה כבר ניתנה פסיקת בית המשפט במהלך חודש מאי, שקצבה את ה- 10.6.2010 כמועד הסופי לחסד או לשבט (הסדר או פרוק), ללא אפשרות הארכה, אך מתברר שגם החלטה דיכוטומית שכזאת אינה מספקת. החברה עדיין צריכה להתמודד עם התנגדויות לא מעטות הנמצאות בדיונים בבית המשפט.

חברה אחרת, שהעריכה כי בחודשי הקיץ החמים תהיה כבר לאחר הליכי ההסדר היא אלדן טק, שאת חובה למחזיקי אגרות החוב שלה, בהיקף של קצת למעלה מ- 10 מיליוני ש"ח, היתה אמורה לשלם להם כבר בסוף חודש מרץ.

דא עקא, לחברה לא נותרה כמעט יתרת מזומנים במועד זה, והיא אף לא הצליחה לקבל מימון מהבנקים לצורך כך, גם תמורת שיעבוד של אחזקתה הכמעט יחידה- מניות השליטה בחברת רילון.

בצר לה, נאלצה החברה לבקש ממחזיקי אגרות החוב שלה ארכה של שלושה חודשים לצורך התשלום, ואילו אלו האחרונים קיבלו בתמורה העלאת ריבית בתקופה זאת, וכן הקדמת חלק מהתשלום האחרון (כ- 30% ממנו) המיועד להיות משולם במרץ 2012.

עוד זה מדבר וזה בא, התקשרה החברה עם חברת טאו בעסקה משולבת בה טאו תמכור קרקע לחברת הבת רילון בתמורה למזומן ולמניות רילון, ובמקביל אלדן טק תקצה לטאו מניות שלה עצמה (כ- 10%, שתוקנו לאחר מכן לכ- 13%) תמורת כ- 10.5 מיליוני ש"ח.

עסקה זאת אמורה היתה לפתור את בעיית התשלום המדובר, אולם לצורך העסקה נדרשו מספר אישורים, כשבין היתר נדרש גם אישור אסיפת בעלי המניות של רילון, אולם זו טרם התכנסה, היות שהרשות לניירות ערך דרשה מהחברה מספר הבהרות ותוספות, ואלו טרם סופקו, כך שבשלב זה לא ברור עדיין מתי תתכנס האסיפה ואם תאשר את העסקה המדוברת.

בינתיים נדחה מועד התשלום המיועד בחודש נוסף (לאחר הדחייה המקורית בת שלושת החודשים) ואם יתקבלו עד אז כל האישורים הנדרשים, נראה כי המחזיקים יוכלו לקבל את כספם, בתוספת ריבית חריגה, ובאיחור כולל של ארבעה חודשים.

חברה נוספת, שבה דווקא תהליך הסדר החוב נמשך כבר תקופה ארוכה, והיא מככבת השכם והערב בכותרות הראשיות היא סקורפיו (סקורפיו אגח א).

סקורפיו היא זרוע ההשקעות בנדל"ן במזרח אירופה של בני שטיינמץ, שכמו רבים וטובים נפגעה קשה מאד מהמשבר שפקד ועודנו פוקד את השווקים הללו. מלבד מחזיקי האג"ח לחברה נושה מהותי נוסף, בנק הפועלים, שאף שלח לה מכתב דרישה לפרעון מיידי ליתרת חובו לפני שבועות מספר.

על פי דיווחים שונים בכלי התקשורת ואף רסיסי דיווחים של החברה עצמה, נראה כי המגמה הכללית היא לשלם למחזיקי אגרות החוב חלק מהתשלום המיועד להם (שחלקו אמור היה להיות משולם כבר בחודש ינואר שחלף) באופן מיידי, ואילו יתרת החוב תיפרס ותידחה לאחר תשלום חלק מהחוב לבנק הפועלים.

כעת, נראה כי המשא ומתן, המתנהל כבר תקופה ממושכת, בין היתר באמצעות העברת מסרים דרך כלי התקשורת, עומד בשלבי הסיום שלו, בבחינת להיות או לחדול, זאת בשעה שהחברה דיווחה לבורסה כי העבירה לנציגות מחזיקי אגרות החוב הצעה, שתעמוד בתוקף עד ליום חמישי בשעה 18:00 בדיוק, וככל שלא תקובל על ידם עד אז- תפקע.

בשלב זה לא ברור האם נציגות המחזיקים נענתה להצעה המדוברת תחת סד הזמנים הלוחץ, אולם בכל מקרה זה בוודאות לא קרה עד השעה 18:00, שכן הנציגות ביקשה עוד 4 שעות תמימות לליבון הסוגיה, והחברה דווקא גילתה גמישות רבה בעניין זה. באוירת המונדיאל ניתן לומר, שנראה שאנו נמצאים בדקה ה- 90 ממש או אפילו בזמן הפציעות, והמהלכים הבאים והסופיים בעניין סקורפיו יקרו כבר בימים הבאים.

נסיים השבוע בחברה שמעולם לא העסיקה אותנו ואין לה כל צורך בימים אלו (או בעבר) בהסדרי חוב- חברת בוני תיכון. לחברה היו מספר סדרות של אגרות חוב שנפרעו במלואן, וגם בימים אלו נסחרות עדיין מספר סדרות של החברה בבורסה בתשואות לפדיון נמוכות למדי, המעידות על חששם הנמוך יחסית של המחזיקים מן החברה.

יחד עם זאת נראה, כי לא כל המשקיעים באגרות החוב של החברה (מסדרה ד') הכירו היטב את תנאי אגרות החוב הנ"ל, או לחילופין לא צפו את מהלכי החברה בנוגע להן, שכן זו האחרונה הודיעה השבוע על פדיון מוקדם חלקי של 50% מיתרת קרן אגרות החוב ב- 1.8.2010.

לכאורה לא מדובר במהלך שיכול להזיק למשקיעים, אולם במקרה זה אגרות החוב של החברה נסחרות במחיר העולה על מחירן המתואם, כך שאם מדד יוני, שיפורסם בעוד כ- 10 ימים, לא יהיה גבוה במיוחד תיפדה 50% מקרן אגרות החוב של החברה במחיר הנמוך ממחירן בשוק. לא רק זאת, אלא שהמחזיקים, שאולי קיוו להנות מהתשואה השוטפת המובטחת עד למועדי הפדיון המקוריים, יפגשו עם כספם מוקדם מהצפוי ויאלצו לחפש לעצמם אלטרנטיבות השקעה אחרות.