קמפיין של 6 מיליון שקלים בשבועיים וגלעד שליט עדיין לא בבית
ביום ראשון הקרוב יגיע לשיאו הקמפיין הנוכחי להחזרתו של גלעד שליט הבייתה, זאת כאשר מסע מחאה ייצא מביתה של משפחת שליט במצפה הילה שבצפון לכיוון ביתו של ראש הממשלה בירושלים. מדובר בקמפיין שהתחיל לפני כשבועיים ומטרתו היא החרפת המאבק לשחרור שליט שיום ראשון הקרוב יסגור 4 שנים בכלא החמאס.
אז האם הקמפיין הנוכחי יביא לתוצאה המיוחלת? אייס בדק את החשיפה שקיבל הקמפיין ושוחח עם יועצי תקשורת בכירים.
ראשית, מבט קצר אל המספרים שמאחורי הקמפיין. ממחקר שביצעה יפעת מחקרי מדיה עבור אייס, עולה ששוי החשיפה לשם "גלעד שליט" בעיתונות היומית המובילה בשבועיים האחרונים (9/6-23/6) עמד על כ-6 מיליון שקל, לעומת כ-3.9 מיליון שקל בשבועיים שקדמו להם (26/5-9/6).
מניתוח הנתונים עולה כי ברמת המופעים לא נרשמה עלייה דרסטית: 142 מופעים בשבועיים האחרונים לעומת 111 מופעים בשבועיים שקדמו להם. גם בבדיקת מספר האינטשים שהוקדשו לגלעד שליט במאמרים אין הבדל גדול: 14,807 אינצ'ים בשבועיים האחרונים לעומת 12,122 אינצ'ים בשבועיים שקדמו להם.
אז איך מוסברת העלייה הדרמטית בשווי החשיפה? הקמפיין התקשורתי עבר למרכז הבמה ולעמודים הראשונים בעיתונות, ולכן גם קפץ שווי החשיפה בעיתונות כמעט פי שתים. בתווך, העיתונות היומית - 'ידיעות' ו'מעריב' - לוקחת צד פעיל בקמפיין התקשורתי, במיוחד 'מעריב' שלקח סוג של השתתפות בקמפיין הנוכחי למען הצעדה, ואף מחלק היום (חמישי) סרטים צהובים.
אבל האם קמפיין כגון זה יכול להביא לשינוי של ממש, כזה שיביא לתוצאה המיוחלת? אחרי המספרים היפים וההשתתפות הערה של הקהל והתקשורת, יש מי שסבור שגם הקמפיין הנוכחי יורה כדורי סרק. כך למשל יועץ התקשורת ניסים דואק ממשרד 'יוניק', שכבר הוביל יותר מקמפיין תקשורתי גדול אחד בחייו.
"למעשה גלעד שליט הפך לסמל" מסביר דואק. "גלעד האיש כבר פחות חשוב, הוא הפך לסמל שמלכד את כולנו, כמו שהיה רון ארד בזמנו. התקשורת מאמצת את הסמל הזה, כי זה הדבר היחיד שנותר בקונצנזוס הישראלי. באשר לקמפיין, אני לא חושב שהוא משפיע על הצד הישראלי או על הצד הפלסטיני. יתרה מזאת, מאנשים שאני מדבר איתם, שניתן לכנות אותם מקורבים למערכת הביטחון, עולה כי הדרישות והמוכנות של ישראל בנושא גלעד שליט לא השתנו בארבע השנים האחרונות. אני גם חושב שהממשלה לא אומרת את כל האמת במקרה הזה. אם היה מדובר בשחרור נטו של גלעד - יתכן שהתוצאה היתה כבר מושגת. אבל יש כאן דברים מעבר".
ועדיין, יש שטוענים שהקמפיין הנוכחי ישפיע על מקבלי ההחלטות, ומנגד יש שטוענים שהוא מחליש אותנו.
"לא זה ולא זה. אם נחזור לסיסמאות של פעם, היו שסברו ש'הערבים מבינים רק כוח'. אבל בראיה לאחור, הצעדים היחידים שגרמו לשינוי כלשהו בעמדה הישראלית - כולל הצעד האחרון של פתיחת המצור על עזה - היו לחץ בינלאומי. אז אולי נכון היום להגיד שהיהודים מבינים רק כוח, והכוח הזה הוא רק לחץ מבחוץ, לא מבפנים".
אז הקמפיין הזה נדון לכישלון?
"כנראה שכן. ולא בגלל שהוא רע, אלא בגלל שלא שואלים את השאלות הנכונות. צריך היה לבוא לנתניהו ולשאול אותו: מה אתה עושה בנקודה הזאת, וכיצד. הלא כולנו רוצים שגלעד ישוחרר, לא צריך קמפיין בשביל זה. אבל במקום לשאול את השאלות, התקשורת מתאחדת Inserסביב הדבר שכולם מסכימים עליו, ושכולם אוהבים לקרוא ולהזדהות איתו".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
