ביום ראשון הקרוב יגיע לשיאו הקמפיין הנוכחי להחזרתו של גלעד שליט הבייתה, זאת כאשר מסע מחאה ייצא מביתה של משפחת שליט במצפה הילה שבצפון לכיוון ביתו של ראש הממשלה בירושלים. מדובר בקמפיין שהתחיל לפני כשבועיים ומטרתו היא החרפת המאבק לשחרור שליט שיום ראשון הקרוב יסגור 4 שנים בכלא החמאס.

אז האם הקמפיין הנוכחי יביא לתוצאה המיוחלת? אייס בדק את החשיפה שקיבל הקמפיין ושוחח עם יועצי תקשורת בכירים.

ראשית, מבט קצר אל המספרים שמאחורי הקמפיין. ממחקר שביצעה יפעת מחקרי מדיה עבור אייס, עולה ששוי החשיפה לשם "גלעד שליט" בעיתונות היומית המובילה בשבועיים האחרונים (9/6-23/6) עמד על כ-6 מיליון שקל, לעומת כ-3.9 מיליון שקל בשבועיים שקדמו להם (26/5-9/6).

מניתוח הנתונים עולה כי ברמת המופעים לא נרשמה עלייה דרסטית: 142 מופעים בשבועיים האחרונים לעומת 111 מופעים בשבועיים שקדמו להם. גם בבדיקת מספר האינטשים שהוקדשו לגלעד שליט במאמרים אין הבדל גדול: 14,807 אינצ'ים בשבועיים האחרונים לעומת 12,122 אינצ'ים בשבועיים שקדמו להם.

אז איך מוסברת העלייה הדרמטית בשווי החשיפה? הקמפיין התקשורתי עבר למרכז הבמה ולעמודים הראשונים בעיתונות, ולכן גם קפץ שווי החשיפה בעיתונות כמעט פי שתים. בתווך, העיתונות היומית - 'ידיעות' ו'מעריב' - לוקחת צד פעיל בקמפיין התקשורתי, במיוחד 'מעריב' שלקח סוג של השתתפות בקמפיין הנוכחי למען הצעדה, ואף מחלק היום (חמישי) סרטים צהובים.

אבל האם קמפיין כגון זה יכול להביא לשינוי של ממש, כזה שיביא לתוצאה המיוחלת? אחרי המספרים היפים וההשתתפות הערה של הקהל והתקשורת, יש מי שסבור שגם הקמפיין הנוכחי יורה כדורי סרק. כך למשל יועץ התקשורת ניסים דואק ממשרד 'יוניק', שכבר הוביל יותר מקמפיין תקשורתי גדול אחד בחייו.

"למעשה גלעד שליט הפך לסמל" מסביר דואק. "גלעד האיש כבר פחות חשוב, הוא הפך לסמל שמלכד את כולנו, כמו שהיה רון ארד בזמנו. התקשורת מאמצת את הסמל הזה, כי זה הדבר היחיד שנותר בקונצנזוס הישראלי. באשר לקמפיין, אני לא חושב שהוא משפיע על הצד הישראלי או על הצד הפלסטיני. יתרה מזאת, מאנשים שאני מדבר איתם, שניתן לכנות אותם מקורבים למערכת הביטחון, עולה כי הדרישות והמוכנות של ישראל בנושא גלעד שליט לא השתנו בארבע השנים האחרונות. אני גם חושב שהממשלה לא אומרת את כל האמת במקרה הזה. אם היה מדובר בשחרור נטו של גלעד - יתכן שהתוצאה היתה כבר מושגת. אבל יש כאן דברים מעבר".

ועדיין, יש שטוענים שהקמפיין הנוכחי ישפיע על מקבלי ההחלטות, ומנגד יש שטוענים שהוא מחליש אותנו.

"לא זה ולא זה. אם נחזור לסיסמאות של פעם, היו שסברו ש'הערבים מבינים רק כוח'. אבל בראיה לאחור, הצעדים היחידים שגרמו לשינוי כלשהו בעמדה הישראלית - כולל הצעד האחרון של פתיחת המצור על עזה - היו לחץ בינלאומי. אז אולי נכון היום להגיד שהיהודים מבינים רק כוח, והכוח הזה הוא רק לחץ מבחוץ, לא מבפנים".

אז הקמפיין הזה נדון לכישלון?

"כנראה שכן. ולא בגלל שהוא רע, אלא בגלל שלא שואלים את השאלות הנכונות. צריך היה לבוא לנתניהו ולשאול אותו: מה אתה עושה בנקודה הזאת, וכיצד. הלא כולנו רוצים שגלעד ישוחרר, לא צריך קמפיין בשביל זה. אבל במקום לשאול את השאלות, התקשורת מתאחדת Inserסביב הדבר שכולם מסכימים עליו, ושכולם אוהבים לקרוא ולהזדהות איתו".