בחן את עצמך: האם אתה מכור להתרגשות או ליצירת ערך כספי?

דיוויד סלומון סוקר את שני הפרופילים העיקריים של המשקיע בבורסה
דיוויד סלומון |

אחרי מלחמת עולם השנייה רוב כוח העבודה בעולם מצא את עצמו עובד במפעלים ליצור מכוניות, מפעלים לייצור מזון, אתרי בנייה וכמובן בתחום החקלאות. מעט מעוד מכוח העבודה עסק בתחומים "עדינים" יותר כגון מועדוני ספורט וכושר, תיירות ונופש, רפואה אלטרנטיבית או מערכות הוצאה לאור.

מהגוף לנשמה

אפשר לחלק את העובדים ע"פ הדיכוטומיה המסורתית של בעלי הצווארון הכחול מול בעלי הצווארון הלבן. אך יותר נכון לחלק את עולם העבודה לשוק היצרני-פיננסי כמו בית השקעות, בנקים, מפעלים לייצור מזון ומכוניות, ואת החלק השני לשוק המציע שירותים לגוף ולנשמה. כמו למשל מכון ספא או קזינו טוב. שלא נדבר על תרבות הספורט, עיין ערך המונדיאל.

בניתוח ראשוני ניתן לומר ששוק העבודה שהתפתח באופן דרמטי בשניים-שלושה העשורים האחרונים מפנה את מירב האנרגיה ואת תשומת הלב

לאיכות החיים של הצרכן. אם פעם שוק העבודה השקיע את מירב התשומות והמשאבים לטובת יצירת מוצרים שבני אדם חייבים לצרוך בשביל להתקיים היום המשאבים הולכים לטובת יצירת אותם דברים שלבני אדם כייף וטוב לצרוך. כמו מסעדה טובה או ספא מרגיע ששם ניתן להפיג את המתחים שיום העבודה ייצר.

חיי שפע

חייבים להודות שהיום יותר מאי פעם אנחנו הצרכנים צורכים ומוכנים לשלם כסף טוב עבור הדברים שכיף לנו לחיות עבורם, אך בדלת אמותינו לא ממש צריכים אותם. האם זה הגיוני או חכם, מסופקני. מה שבטוח שזה מספק הרבה עבודה עבור הספקים המייצרים לנו את ההנאות של החיים.

ממבט על שוק הנדל"ן, קשה להסביר באופן רציונאלי כיצד משפחה מהמעמד הבינוני הנשחק עד דק, עדיין מוכנה לשלם שניים וחצי מיליון ש' עבור 3.5 חדרים בסביבות ת"א השוקקת. אך מי לא רוצה לגור בדירה חדשה הפונה לים ומספקת תחושה של "עשינו את זה".

יותר מאי פעם אנחנו חיים בתרבות ששמה את יהבה ומוצצת את משאבינו הכספיים על תחושות הנפש כגון הנאה, כיף ובעיקר ריגוש.

מחיר הריגוש

כאן אני מגיע לסוחרים בשוק ההון. אליכם. אני טוען שחלקכם נמצאים בשוק מהסיבות ההגיוניות ביותר כלומר השאת רווח. פעולה הכרוכה בניתוח לוגי של המצב וקבלת החלטת השקעה אל מול הסיכון הוודאי. אך חלקכם הסוחרים נמצאים בזירת המסחר כי זה עונה על אותם צרכים מרכזיים שגורמים לאנשים לנסוע לחו"ל כל שלושה חודשים, להיכנס לקזינו טוב מידי פעם ולעשות ספינינג מטורף המאיץ את האדרנלין כמו שצריך.

חלקינו התמכרנו לאדרנלין, להתרגשות למתח, לאי הוודאות ולסיכוי שהנה אנו עושים משהו מרגש, שלא כל אחד בנוי לזה. בינינו, לא כל אחד יכול להתמודד עם הפסד של משכורת וחצי בשעתיים. ואגב לא קל להתמודד עם רווח של שלוש משכורות בשתי לחיצות כפתור. אלה הם המכורים להתרגשות פר סה ולאו דווקא ליצירת ערך כלכלי.

אין לי הכוונה להטיל דופי באותם "מכורים להתרגשות בע"מ" כי הם חלק משבוי השיטה. השיטה ההולכת ומתפתחת המעמיקה וצורבת בתודעת הציבור

את הקונספט על האופן אם באופן ישיר או באופן מעודן יותר ש"מגיע לך". מגיע לך ליהנות, מגיע לך להתרגש, מגיע לך לחיות טוב. אחרי הכל אנו חיים רק פעם אחת. וזה אגב מדוייק להפליא.

התרבות של "המגיע לך להתרגש" נוסעת על תרבות שיווקית מעולה החודרת ופורצת מכל מסך, רדיו או עיתון. לצרכן המערבי מגיע לחיות את האידיאל של עצמו.

אחורה פנה קדימה צעד

מכאן אני מציע לכל "המכורים להתרגשות בע"מ" הנמצאים מול מסך המחשב לעצור. לקחת אוויר ולבחון מחדש את המטרה שלשמה אתם משקיעים או סוחרים בשוק ההון. האם המניע האמיתי שלכם להשיא רווח? אם כן - בהצלחה. אם זה בשביל הנשמה, כלומר בשביל הריגוש, ההנאה הידיעה שאתם במועדון אקסקלוסיבי של "היי רולרס" אני מציע לכם לעזוב את המגרש- זירה ולשוק ללכת לספא טוב או לדיקור. אומנם לא מרגש כל כך אך הוא עושה ממש טוב גם לגוף וגם לנשמה.

לכו להשקיע בשוק ההון בשביל להגדיל רווחים, לא בשביל ליהנות מאי הוודאות והאדרנלין. ולסיום, מגיע לך טוב בשוק ההון אם אתה נמצא מהסיבה הנכונה.

דיויד סלומון ואלי אברמוביץ הינם בעלי מכון לייעוץ ארגוני ומומחים בהכשרת מנהלים ומשקיעים בשוק ההון. לשאלות ופניות בכלל: [email protected]

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.