המהלכים האחרונים של הממשל הסיני: האם כיל תושפע?

יפעת אולמן ממזרחי טפחות מציגה את המדיניות הסינית השנויה במחלוקת שבה נוקטת הממשלה המקומית
יפעת אולמן בצלאל |

לאחרונה התבשרנו שעל מנת לרסן מעט את הפעילות הכלכלית הגואה ינקוט הממשל הסיני צעדים שונים, שיגבילו פעילות זו. למעשה, צעדים כאלו כבר ננקטים, כשהדוגמא הבולטת לכך היא שמדי פעם בפעם נדרשים הבנקים במדינה להקצות יותר נזילות כנגד האשראי שהם נותנים.

כתוצאה מכך, צפויים להיפגע ענפים מסוימים בתחום הסחורות, כגון מתכות, שוק שבו סין היא הלקוחה המובילה בעולם. נשאלת השאלה - האם תחום הדשנים ייפגע אף הוא? לדעתי, התשובה לכך שלילית, אם כי חובה לציין שהדעות בנושא חלוקות.

תחום החקלאות הינו בסיסי ביותר בסין, שאמור להאכיל כ-20% מאוכלוסיית העולם, הנמצאת בתחומי המדינה. אוכלוסיה זו צפויה לגדול בכ-7 מליון נפש מדי שנה, בכ-5 השנים הקרובות (עפ"י תחזית ה-IMF). הגידול באוכלוסיה, יחד עם העלייה בתוחלת וברמת החיים, מדרבנים את הביקוש לגרעינים, שהכמות שלהם נמצאת ברמה נמוכה יחסית.

בשנים האחרונות תופסת סין מקום נכבד בסחר הדשנים בעולם. לראיה, עיני כל הפעילים בתחום נשואות מדי שנה לסיכום החוזה בין סין לבין יצרניות דשני האשלג הבינ"ל, אשר קובע במידה רבה את פני הענף לשנה הבאה.

לאחר המשבר שאפיין את שנת 2009, מסתמנת 2010 כשנת התאוששות בענף. המחירים יציבים, כ-350 דולר - 400 דולר לטון אשלג, ולמרות שהם נמוכים משמעותית מהרמות בהן שהו בשיאם (כ-900 דולר לטון), הכמויות הנמכרות גדלות והולכות, מה שמעורר אופטימיות בקרב היצרנים. בענף זה, כמויות מהוות פקטור משמעותי מאוד.

ברזיל והודו חזרו לרמת ביקוש נורמלית ואפילו באירופה, שבה המשבר הורגש ביתר שאת, נרשמת התאוששות. בנוסף לכך, מתבצעות עסקאות רכישות ומיזוגים, שצפויות להקטין את מספר המתחרות בענף, ולחזק את אלו שמובילות בו.

למרות ההתפתחויות החיוביות שתיארתי רשמו מניות הדשנים מתחילת השנה תשואות חסר. מדד S&P 500 ומדד ת"א 100 עלו בכ-6% ובכ-4%, בהתאמה. מאידך, מניות פוטאש POT)) ואגריום (AGU) עלו בכ-2% כל אחת, ומניות כיל ומוזאיק (MOS) אף ירדו בכ-9% ובכ-14%, בהתאמה.

לפיכך, אפשר שמדובר בזמן נוח יחסית ליצור, או להגדיל, השקעה בתחום. משקיעים שמעוניינים להשקיע בסל מניות בתחום החקלאות יכולים לעשות זאת, לדוגמא, על ידי תעודות הסל MOO ו-PAGG, המשקיעות בסל של חברות נבחרות בתחום האגרו-כימיה והחקלאות.

*יפעת אולמן בצלאל היא אנליסטית ביחידת ההשקעות והאסטרטגיה של מזרחי טפחות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.