אלקטרה במהלך חדש לרענון מוצרי הצריכה - חוברת לשף שגב משה למהלך בהשקעה של כ-1.7 מ' דולר
שוק מוצרי החשמל נאמד בכ-7 מיליארד שקל בשנה במחירי צרכן (ללא מע"מ) כולל מזגנים. ושוק המחשבים נאמד בכ-7 מיליארד שקל במחירי צרכן (ללא מע"מ). חברת אלקטרה מוצרי צריכה, בעלת מחזור מחירות של כ-2.4 מיליארד שקל כאשר אחריה מדורג מחזור המכירות של 'טרקלין חשמל', עם כ-667 מיליון שקל בשנה וחברת 'אל"מ' עם 666 מיליון שקל בשנה (הערכת נתוני ייבוא, הערכות אלקטרה).
"מלחמת המחירים הקשה בין רשתות שיווק במוצרי החשמל הביאה לירידת מחירים ושחיקה משמעותית ברווחיות, אשר באה לידי ביטוי בירידת מחיר ממוצעת של רוב המוצרים בכל הקטגוריות וירידה במכירות מוצרי OEM בכל הקטגוריות ורואים חזרה ל 'עולם המותגים'" כך אמר אמר יקי ודמני מנכ"ל אלקטרה, במסיבת עיתונאים שקיימה חברת אלקטרה מוצרי צריכה.
בעקבות המשךה ירידות בנתחי השוק של החנויות הפרטיות לטובת רשתות החשמל ורשתות פרטיות בהתהוות, החליטה החברה לרענן את קו המוצרים ולצאת במהלך אסטרטגי חדש.
במסגרת המהלך, מרחיבה אלקטר את קטגוריית מוצרי החשמל ויוצרת שני 'קווים' אשר הבסיסי מביניהם יכונה 'אלקטרה קלאסיק', המורכב ממוצרים בעלי מאפיינים טכנולוגיים בסיסיים. ו'קו הפרימיום', המורכב ממוצרים בטכנולוגיות מתקדמות ומחולק לפי תחומי התמחות: 'אלקטרה שף' - לתחום הבישול והאפייה, 'אלקטרה קול' - לתחום הקירור ו'אלקטרה סופט' - לתחום הכביסה.
מדובר במיתוג מחדש כולל לחברה אשר ארך כשנה וחצי. בנוסף, נבנה ?ספר מותג? המגדיר את הפנייה לצרכן - החל מהלוגו שעל המוצרים, דרך עיצוב התצוגה בנקודות המכירה ועד לפנייה הפרסומית. את הלוגואים לשני קווי הייצור עיצב פיליפ בולקיה.
תחילה מתכננת אלקטרה להשיק את הליין 'אלקטרה שף' ולשם כך בחרה החברה בשף שגב משה בכדי שיוביל את המהלך של הקו החדש. שגב ישמש כפרזנטור של החברה ובנוסף יהווה שותף לכל התהליך במשך ה-3 השנים הקרובות.
ודמני ציין כי כיום, קיימים שחקנים רבים בקטגוריה זו, מה שמקטין את נתחי השוק של המותגים המובילים. המחיר הממוצע לקטגוריה עומד בכלל השוק על2,514 שקל.
במסגרת השותפות עם שגב משה, הוא יוביל את הקמפיין הפרסומי בהשקעה כוללת של כ -1.7 מיליון דולר. הקמפיין יכלול בין השאר, קמפיין טלוויזיה, שלטי חוצות, קמפיין עיתונות, קמפיין אינטרנט חדשני, ופעילויות קד"מ בנקודות המכירה.
לדברי ודמני, "החברה זיהתה את הפוטנציאל הגבוה ואת המוכנות הגבוהה של הצרכן למוצרים מבית אלקטרה, הנובעת מתפישת הצרכן את החברה כמובילה בתחום וכאוטוריטה מקצועית ושירותית".
טווח המחירים של 'אלקטרה שף' עומד על 2,500 שקל עד 7,000 שקל. כאשר תנורי בילד אין - טווח מחירים 1,700 שקל עד 2,300 שקל; מדיחים - טווח מחירים 2,200 שקל עד 3,500 שקל.
בתחום הקירור - הליין כולל מקררים עם 4 דלתות, כאשר מקרר SBS כ-13,000 שקל ומקררים עם מקפיא תחתון כ- 4,700 שקל. מחיר ממוצע בשוק, מחיר ממוצע בקטגוריה זו עומד על 4,508 שקל. קטגוריית המקררים הינה הקטגוריה הגדולה בשוק בהיקפים כספיים, מהווה כ -35%
בתחום הכביסה, הליין כולל מכונות כביסה בנות 8 - 9 ק"ג ומכונת כביסה 13 ק"ג. מכונת כביסה עם פתח חזית, טווח מחירים 1,700 שקל עד 3,400 שקל. מחיר ממוצע לקטגוריה זו בשוק בכלל, עומד על כ-2,292 שקל.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
רשות התחרות מזהירה: יצרני החשמל עלולים להפחית ייצור כדי להעלות מחירים
רשות התחרות פרסמה מחקר שמצביע על תמריץ כלכלי של היצרנים להפחית את הייצור הזמין כדי להגדיל את רווחיהם, מה שעלול להוביל לעלייה במחירי החשמל בשיעור של בין 20%-30%. המחקר משמש ככלי לבחינת הקמת תחנות כוח חדשות והרחבות קיימות במסגרת אישור תקנות ריכוזיות חדשות, שיחליפו את הכללים הקודמים שפקעו לפני כשנה
אזהרה של רשות התחרות - יצרני החשמל עלולים לייצר פחות חשמל וכך לקבל מחיר טוב יותר. זה יגדיל את רווחיהם - וזה יפגע בצרכנים.
מכרזי SMP: מנגנון תמחור שיוצר תמריצים בעייתיים - בעשור האחרון נפתח משק החשמל לתחרות לאחר מכירת תחנות כוח שונות מחברת החשמל, שהייתה המונופול הבלעדי. כיום, יחידות הייצור החדשות פועלות במכרזי SMP (System Marginal Price), אותם מנהלת חברת נגה. במכרזים אלו המחיר נקבע לפי המחיר השולי של המגה-וואט הנוסף הדרוש למערכת. מנגנון זה יוצר מצב בעייתי שבו קיצוץ מלאכותי בהיצע הייצור עשוי להוביל לעלייה במחירי החשמל, מה שמאפשר ליצרנים להרוויח סכומים גבוהים יותר גם אם הם מוכרים פחות חשמל בפועל.
למרות תכנון להקמת ארבע יחידות ייצור חדשות, כולן בבעלות יצרנים קיימים, האתגרים במבנה הענף נותרים. הרחבות של יחידות קיימות מאושרות על ידי הרשות גם לפי הכללים הישנים, מה שמחייב בחינה פרטנית של כל מקרה.
הכללים הישנים במתווה הריכוזיות הגדירו סף אחזקה של 20% מסך הייצור הפוסילי במשק כדי למנוע שליטה יתרה של שחקן אחד. אחזקה של 5% בתחנת כוח נחשבה משמעותית לבחינת התנהגות אנטי-תחרותית. לעומת זאת, הכללים החדשים מבוססים על בחינת התמריץ והיכולת של כל יצרן להפעיל כוח שוק דרך הפחתת הייצור. מלצות אלו הופכות את הבחינה לפרטנית יותר, אך גם פחות חד-משמעית, ועלולות לעורר ויכוחים עם היצרנים.
- צחי אבו: "תחנת הכוח במנשה יכולה להפוך השקעה של 70 מיליון שקל למיליארד וחצי"
- IPM באר טוביה וקיסטון מודיעות על מימון מחדש בהיקף של 840 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחקר מדגיש כי אחזקה חלקית בתחנת כוח לא בהכרח מצמצמת את היכולת להשפיע על מחירי השוק. לעיתים, אחזקה חלקית עשויה דווקא להפחית את הסיכון הכרוך ביצירת הפחתות ייצור מלאכותיות, מה שמאפשר רווח גבוה יותר.
