חברת אמנת מפרסמת דוחות טובים: גידול של 161% ברווח הנקי ל-2.7 מיליון שקל ברבעון השלישי
חברת אמנת פרסמה היום את תוצאותיה לרבעון השלישי לשנת 2009, בהן היא מציגה איתנות פיננסית, צבר הזמנות משמעותי של כ-430 מיליון שקל ועליה ברווח הנקי. זאת, למרות ירידה בהיקף הפעילות. ההכנסות של החברה הסתכמו בכ-84 מיליון שקל, ירידה של כ- 10% בהשוואה להכנסות של 93 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2008.
נכון לסוף הרבעון השלישי מסתכם צבר ההזמנות של החברה בכ-430 מיליון שקל. בנוסף, הוענקו לאמנת אופציות להמשך פרויקטים בהיקף של כ-100 מיליון שקל. צבר ההזמנות בולט על רקע הירידה בפעילות הכלכלית בארץ ובעולם ועל רקע העיכוב בפרסום מכרזים הנובע מהעובדה שתקציב המדינה אושר רק בחודש יולי.
הרווח מפעולות של אמנת ברבעון הסתכם בכ- 5.8 מיליון שקל, תוך ירידה קלה בשיעור הרווח התפעולי. הוצאות מכירה, הנהלה וכלליות צומצמו ברבעון ומהוות כ- 9.2% מהמחזור, לעומת כ- 9.8% מהמחזור ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה דיווחה אמנת כי הרווח הנקי ברבעון זינק ב-161% בהשוואה לאשתקד והסתכם בכ-2.7 מיליון שקל, לעומת כ-1.0 מיליון שקל ברבעון המקביל. העלייה נובעת בחלקה משיפור בהכנסות המימון הקשורות בהתנהגות שוק ההון.
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון חיובי ועומד על כ-8.8 מיליון שקל.
אמנת ממשיכה לשמור על איתנות פיננסית גבוהה עם הון עצמי של כ-116 מיליון שקל המהווה כ-59% מסך המאזן. יש לציין כי החברה משתמשת במימון עצמי ואינה נזקקת לאשראי חיצוני. יתרות המזומנים והנכסים הפיננסיים (בקיזוז אשראים) של אמנת הסתכמו בתום הרבעון בכ-60 מיליון שקל.
חברת מידרוג אשרה בינואר 2009 מחדש את הדירוג A1 לחברת אמנת למסגרת גיוס אג"ח בסך של 50 מיליון שקל.
אברהם אסף, יו"ר הקבוצה, ציין כי למרות המשבר העסקי בארץ ובעולם והעיכוב בפרסום במכרזים ממלכתיים הנובע מדחייה באישור תקציב המדינה, הקבוצה מדווחת על תוצאות טובות ומעודדות. השיפור ברווח, על רקע ירידה בהיקף הפעילות, מבססת אפשרות להערכות חיוביות, למרות אי הוודאות העסקית הקיימת.
אסף הדגיש כי "הגישה האסטרטגית של הקבוצה, המייחסת חשיבות גבוהה לגיוון השירותים בתחומי פעילותה, לגיוון הלקוחות בכל מגזרי המשק, לעידוד הפעילות בחו"ל, לבקרה קפדנית ותכופה של התוצאות העסקיות בקבוצה, לתהליכי שיווק השירותים ולזהירות עסקית קפדנית, מוכיחה את עצמה בימים אלה במיוחד".
"האמצעים הכספיים העומדים לרשות אמנת והדרוג שנקבע לה וחודש בינואר 2009 (A1) לגיוס אג"ח (עד 50 מיליון שקל), מאפשרים לחברה לצמוח על ידי לקיחת חלק בפרויקטים מורכבים ומשמעותיים הצפויים בארץ ובחו"ל וכן ביצוע רכישות. יש להניח כי הזדמנויות אטרקטיביות עשויות להופיע בתקופה הקרובה".
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
