שיפור בתוצאות הכשרת הישוב: עברה לרווח של 38 מיליון שקל ברבעון השלישי
קבוצת הכשרת הישוב, אשר ציינה בספטמבר האחרון 100 שנים להיווסדה, מציגה היום (ה') דוחות כספיים לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של 2009.
הכנסות החברה הסתכמו בתשעה החודשים הראשונים של השנה בסך של כ-681 מיליון שקלים לעומת כ-800 מיליון שקלים בתקופה המקבילה בשנה הקודמת. עיקר הירידה בהכנסות נובע מהכנסות מעסקי תקשורת אשר הסתכמו בסך 332 מיליון שקלים בהשוואה ל-381 מיליון שקלים בתקופה המקבילה בשנה הקודמת, ומהכנסות מעסקאות בניה אשר הסתכמו בסך 68 מיליון שקלים בהשוואה לסך של 174 מיליון שקלים.
בכל סעיפי ההכנסות האחרים של החברה נרשם גידול - מימוש מקרקעין הכנסות בסך של כ-32 מיליון שקלים לעומת 14 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד והכנסות משכר דירה בהיקף של כ-143 מיליון שקלים בתשעה חודשים לעומת כ-130 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.
העלייה בהכנסות משכירות נובעת מעלייה בהכנסות קניון שבעת הכוכבים בהרצליה, ומאיחוד לראשונה של תוצאות חלק מהמחסנים הלוגיסטיים החל מסוף שנת 2008, אשר נכללו עד כה במסגרת תוצאות חברות כלולות. הכנסות רשת המלונאות רימונים הסתכמו בכ-106 מיליון שקלים לעומת כ-101 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.
הכנסות החברה ברבעון השלישי הסתכמו בכ-230 מיליון שקלים, בהשוואה להכנסות ברבעון השלישי אשתקד שהסתכמו כ-320 מיליון שקלים. ההכנסות מהשכרת מבנים רשמו גידול של כ-5% והסתכמו בכ-47 מיליון שקלים. כמו כן נרשם גידול בהכנסות רשת מלונות רימונים שהסתכמו בכ-46 מיליון שקלים לעומת כ-45 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הירידה בהכנסות נובעת מעסקי תקשורת שהסתכמו בכ-108 מיליון שקלים לעומת כ-128 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח ממגזרים בתשעת החודשים הראשונים הסתכם בכ- 130 מיליון שקלים לעומת כ-101 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור הרווח ממגזרים מסך ההכנסות הינו 19% בתקופת הדוח לעומת 13% בתקופה המקבילה בשנת 2008.
הסיבות לגידול ברווח ממגזרים הינן עלייה ברווח מעסקי נדל"ן ל-146 מיליון שקלים בתקופה המדווחת בהשוואה ל-133 מיליון שקלים בתקופה המקבילה, ומצמצום ההפסד מעסקי תקשורת ל-34 מיליון שקלים בהשוואה ל-48 מיליון שקלים בתקופה המקבילה ב-2008. הרווח ממגזרים ברבעון נותר כשהיה והסתכם בכ- 46 מיליון שקלים.
מתחילת השנה נרשמה עלייה בערך הנדל"ן להשקעה, נטו בסך 65 מיליון שקלים בהשוואה לסך של 53 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. עליית הערך בתקופת הדוח נובעת בעיקר מכ-65 מיליון שקלים הנובעים כתוצאה מעדכון שוויו של קניון שבעת הכוכבים בהרצליה, בשל עלייה בהכנסות נטו, והתאמת שיעור ההיוון לפי עסקאות שבוצעו בתחום.
בשורה התחתונה מסיימת הכשרת היישוב את תשעה החודשים הראשונים של 2009 עם רווח נקי של כ-50 מיליון שקלים לעומת הפסד של 50 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. הסיבות לגידול ברווח הנקי נובעות בעיקר משיפור חד ברווח מעסקי נדל"ן, ומצמצום בהפסדי מעריב.
במקביל החברה עוברת לרווח נקי ברבעון השלישי ומסיימת את הרבעון עם רווח של כ-38 מיליון שקלים לעומת הפסד רבעוני של 59 מיליון שקלים. הגידול ברווח נובע מהסיבות שפורטו לעיל.
עופר נמרודי, מנכ"ל הכשרת הישוב, ציין כי חרף המשבר הכלכלי, הציגה החברה תוצאות אלה במהלך תקופת הדוח, והוסיף: "הצלחנו להשיג בחודשים האחרונים מימון לפרויקטי נדל"ן מבנקים זרים בהיקף כולל של 318 מיליון שקלים, בנקים שמאמינים בנו וביכולות שלנו לקדם את הפרויקטים הללו על אף המשבר העמוק בשווקים. קיבלנו את אמון המשק המקומי לאחר שקרן המנוף "בראשית" נתנה לחברה הלוואה בהיקף של 105 מיליון שקל לחברה, ונחתם הסכם עם קרן המנוף "אוריגו" למתן הלוואה בסך 105 מיליון שקל. אנו ממשיכים בפעולות לייצוב מעריב וצמצום הפסדיו, בהנהגת כוח ניהולי חדש ומיומן. זו רק תחילתה של תוכנית ההיערכות החדשה שהונהגה בעיתון ומטרתה להגיע, בשלב הראשון, לאיזון תפעולי מלא.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
