עסק מכניס: בעלי דירה שמרוויחים עד 60 אלף שקל לחודש, "זו לא חלטורה"
בעוד רכישת דירה להשקעה והשכרתה היא תופעה שכיחה, תופעה חדשה יחסית בארץ היא השכרת דירות לתקופות קצרות שנעות מיום אחד למספר שבועות. בעלי נכסים במיקום אטרקטיבי משכירים כיום דירות לתקופות קצרות במחירים של כמה מאות שקלים ליום, ובמקרים מסויימים אף ב-1400 שקלים ליום, תלוי בגודל ובמיקום הדירה.
ורד מיוחס, מתווכת מסוכנות Green House בתל אביב, מסבירה כי התופעה צברה תאוצה במהלך השנה האחרונה וכיום אתרי הדירות מלאים בדירות המושכרות לתקופות קצרות. דירות אלה משרתות קהל יעד של תיירים, אנשי עסקים ומשפחות ישראליות הגרות בחו"ל ושבות לביקורים קצרים. "עכשיו זו העונה החמה", אומרת מיוחס. "ממארס עד ספטמבר התפוסה מלאה. גם בחנוכה היו ביקושים גבוהים".
מיוחס משכירה דירות יוקרה עבור בעלי דירות בפרויקט Sea & Sun בעבור 350 עד 500 דולר ליום. מדובר סכום מצטבר של 60 אלף שקל בחודש, בהשוואה לשכירות חודשית של של עד 20 אלף שקל בחודש לשוכרים על בסיס חודשי מתוקף חוזה לשנה. לא קשה להבחין כי התשואה גבוהה פי שלוש, אומרת מיוחס. "אם משווים דירת יוקרה של 4 חדרים לסוויטת יוקרה למשפחה בבית מלון על הים, זה עדיין משתלם להגיע לדירות", היא מוספיה.
כדי לסבר את האוזן, לילה בחדר סטנדרטי במלון ישרוטל טאואר בתל אביב -- לא בסוויטה, ולא על הים -- נע בין 1200 ל-1400 שקלים ללילה, לפי אתר ישרוטל.
לא רק בשכונות הצפוניות של תל אביב תופעת השכירות לפי תעריף יומי נעשית נפוצה. בעלי דירה בגבעתיים השוהים רוב השנה בחו"ל משכירים דירת 3 חדרים עבור 350 שקלים ביום, סכום המצטבר לכ-10 אלפים שקלים בחודש -- גבוה בהרבה משכר דירה חודשי מתוקף חוזה שנתי באיזור זה. עבור בעלי הדירות עצמם, מדובר בדרך למקסם את הכנסותיהם. עבור השוכרים, זהו "עדיין, ברוב המקרים, סכום זול יותר מלילה בבית מלון", אומרת מנהלת הנכס בגבעתיים.
משכירת הדירה מסבירה שתיירים, אנשי עסקים ומשפחות ישראליות הבאות לחופשות קצרות בארץ שוכרות את דירתה לתקופות של שבוע או שבועיים. גם ישראלים הממתינים לדירה בבנייה או בשיפוץ שוכרים לתקופות קצרות. הם לא מעוניינים לחתום על חוזה לשנה, היא מסבירה. גם בגבעתיים, התפוסה בימים אלה מלאה, היא מסבירה. "זה תלוי בעונה, אך בעקרון מאמצע מארס עד הקיץ התפוסה מלאה".
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
