עוד ייבוא מסין: רבע מאוכלוסיית ישראל טופלה ברפואה משלימה בשנת 2007

הכנסות שוק הרפואה המשלימה מטיפולים רשמו גידול של 13%; בתי הספר לרפואה משלימה הכניסו ב-2007 כ-80 מיליון שקל
משה בנימין |

בדיקת מיוחדת שביצעו כלכלני BdiCoface מגלה נתונים חדשים ומעודדים על צמיחת הרפואה המשלימה בישראל. מבדיקתם עולה כי בשנים האחרונות חל גידול בביקוש בישראל לטיפולים אלו.

במקביל למגמת צמיחה כלל עולמית בשוק הרפואה המשלימה, נמצא כי הכנסות שוק זה מטיפולים ב- 2007, הסתכמו בכ- 525 מיליוני שקלים, גידול של כ- 13% ביחס ל- 2006.

טיפולי הרפואה המשלימה ניתנים ב- 3 מסגרות טיפול עיקריות: מסגרת פרטית, במסגרת שירותי קופות החולים או בבתי חולים. במסגרת הפרטית ניתנים טיפולים על-ידי מטפלים פרטיים בעלי השכלה ו/ או ניסיון, בדרך כלל במרפאות פרטיות או בבית הלקוח.

טיפולים הניתנים במסגרת קופות החולים הפועלות בישראל מתבצעים בסניפי הקופה או במרפאות ייעודיות המתמחות ברפואה משלימה. כמו- כן, קיימים בתי חולים אשר מפעילים מחלקות ויחידות לרפואה משלימה בהן לרוב, המטופלים הינם חיצוניים ולא מאושפזים.

גם בתי הספר בחגיגה

מהמחקר עולה בנוסף כי, ב- 2007 חל גידול של כ- 8% בהיקף ההכנסות של בתי הספר לרפואה, והוא מוערך בכ- 80 מיליוני שקלים, כאשר אחת הסיבות המרכזיות לגידול זה היא העלייה במספר הסטודנטים בכל שנה.

כלכלני BdiCoface מציינים עוד כי, במקביל חל גידול של כ- 9% במספר המטפלים הפעילים בשוק ב- 2007, כתוצאה מגידול במספר הסטודנטים המסיימים לימודיהם בהצלחה במסלולי ההכשרה השונים וכן, כתוצאה מגידול במספר האנשים הבוחרים לעבור קורסי טיפול שונים בתחומי הרפואה המשלימה.

150 שקל לטיפול ממוצע

טווח המחירים בשוק הרפואה המשלימה הוא רחב, ומשתנה בהתאם לסוג הטיפול, משך הטיפול והמסגרת בה הוא ניתן- פרטי, קופת-חולים או בית חולים. מחירו הממוצע של טיפול מוערך בכ- 150 שקלים. כלכלני BdiCoface מציינים כי, הטיפולים היקרים ביותר, הם טיפולים הומיאופתיים, פסיכותרפיים וטיפולי רפואה סינית, אשר ניתנים בשוק הפרטי, ומחירם עלול להגיע ל- 400 שקלים.

הנשים שולטות בשוק

מהמחקר עולה כי, כ- 1,750,000 לקוחות, המהווים כ- 25% מאוכלוסיית ישראל, טופלו בשנה החולפת בטיפולי רפואה משלימה. כלכלני BdiCoface מוסיפים, כי בקרב נשים, קיימת מודעות גבוהה יותר לרפואה המשלימה וכן פתיחות גבוהה יותר להתנסויות בשיטות בטיפול השונות, והן מהוות את מירב הלקוחות בשוק- כ- 60%, בעוד הגברים מהווים כ- 40% בלבד.

הכי פופולריים - רפואה סינית, הומיאופתיה ורפלקסולוגיה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.73%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות