מגמה מעורבת נרשמה בבורסות אסיה: המדד האזורי קרוב לשיא של 4 חודשים
המניות הרשומות למסחר באסיה, בבורסות הפתוחות הבוקר למסחר, רשמו הבוקר עליות שערים קלות, והעלו את המדד האזורי לשיא של 4 חודשים, ברקע לעליית מחירי הנפט והנחושת ונתוני התעסוקה בארה"ב שהגיעו טוב מהצפוי.
מניות BHP Billiton, חברת הכרייה הגדולה ביותר בעולם ויצרנית הנפט הגדולה ביותר באוסטרליה, ו-Rio Tinto טיפסו בבורסה בסידני. מניות Pan Ocean סוחבות את חברות המשלוחים גבוה יותר אחרי שעלות משלוחי הסחורות עלתה לרמתה הגבוהה ביותר בחמשת החודשים האחרונים.
"זה יתן לגיטימציה למחירי הסחורות במידה ובארה"ב לא הולכת להתרסק (למיתון). הסיפור של סין יוותר", אמר הנס קונן, ראש מחלקת השקעות ב-Colonial First State Global Management, המנהל נכסים בהיקף של 128 מיליארד דולר. הנתונים האמריקנים "אולי הטיבו עם BHP ו-Rio היום".
מדד ה-MSCI אסיה פסיפיק, בהוצאת יפן, רשם עלייה של 0.1% כאשר מדד חומרי הגלם של הספקים הוסיף לעצמו 1%. המדד האזורי נמצא ברמות שיא של ה-15 לינואר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
