שפל חדש לדולר זה היום השלישי ברציפות

אתמול הידרדר הדולר לשפל חדש אל מול האירו על רקע התגברות ההערכות לקיצוץ נוסף בריבית בארה"ב לרמה של 2.5%. יש לזכור כי רק באמצע ספטמבר הריבית הייתה 5.25% ולכן קיימת נטישה מאסיבית של השטר הירוק. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.5215 אל מול האירו, סביב הרמות של 105.25 אל מול הין היפני, סביב הרמות של 1.992 אל מול הסטרלינג וסביב הרמות של 1.0505 אל מול הפרנק השוויצרי.

הדולר נסחר בשפל של כל הזמנים כנגד סל המטבעות. אתמול המשיך יו"ר ה'פד' בן ברננקי את עדותו אל מול הסנאט ומסר כי "הכלכלה האמריקנית במצב מורכב יותר משהייתה בשנת 2001". מדבריו של הנגיד האמריקני ניתן היה להסיק כי אנו לקראת הורדות ריבית נוספות. ברננקי הביע דאגה ותשומת לב גבוהה לשמירה על צמיחה כלכלית ואף הדגיש כי לדעתו האינפלציה תתמתן במהלך השנה. הריבית הנמוכה והציפיות והורדות עתידיות מרחיקות את המשקיעים מלהחזיק בדולר ומדרבנים חיפוש אחר תחליפים אטרקטיביים יותר. נוסף על כך, פורסם אתמול על נתוני התמ"ג שאיכזבו והעידו על צמיחה של 0.6% ברבעון האחרון של 2007, לעומת צפי של 0.7%. "ובכן, בדיוק כשאתה חושב שלא יכול להיות גרוע יותר, זה מגיע שוב פעם"; זו הייתה התגובה המיידית לפרסום הנתונים מפיו של טריידר בכיר מניו יורק.

היום שווה יהיה לעקוב אחר היומן הכלכלי העמוס בנתונים חשובים מארה"ב, גוש האירו, בריטניה ושוויץ. יש לציין כי הפרנק השוויצרי נסחר ברמות שיא של כל הזמנים אל מול הדולר כשנתון חזק היום עשוי לדרבן אותו ולהעניק לו דחיפה משמעותית נוספת אל מול הדולר.

דולר/שקל: הצמד ממשיך את דריכתו במקום כשבמסחר בטווח נמצא הגבול העליון סביב 3.67 ואילו רמת הגבול התחתון הינה 3.56, רק פריצה של הטווח תהווה איתות מגמתי עד אז הנדנדה של הצמד עשויה להימשך. החלטתו של הנגיד סטנלי פישר לחתוך 0.5% במפתיע בשיעור הריבית לרמה של 3.75% ראויה לציון שכן ניתן לראות זאת כהקדמת תרופה למכה.

זהב: שיא חדש למתכת הזהובה. אמש נגע מחירו של הזהב ברמה של 975 דולר לאונקיה. דרייב חזק הדוחף את המחיר מעלה הוא היחלשותו של הדולר והעליות החדות במחירי הנפט. רק לפני 10 ימים המחיר היה 900 דולר. הזהב בהמראה ומטרת הספקולנטים כבר סומנה והיא 1000 דולר לאונקיה. כשהשוק מדשדש והמשקיעים מחפשים דרכים לשמור על ערך הנכסים הפיננסים הם מוצאים נחת בזהב.כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב הרמות של 973 דולר לאונקיה.

נפט: חולשתו של הדולר מזניקה את מחירי הנפט לשיא חדש שנגע ב-103 דולר לחבית. ספקולנטים ממשיכים להזרים פקודות קניה ללא הרף כשהם צופים דולר חלש יותר ובעיות בקצב אספקת נפט עתידית. למרות המחיר הגבוה ישנם אנליסטים רבים המתמחרים את מחירו של הנפט בחסר. במילים אחרות יש עדיין מקום רב לעליות נוספות בימים ובחודשים הבאים. כעת נסחר חוזה עתידי על הנפט סביב הרמה של 102.5 דולר לחבית - עלייה של כ-3%. יש לציין כי לפני 3 שבועות נסחר הנפט ברמות של 86 דולר ומאז עלה מחירו ב-16 דולר לחבית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.