במזרחי-טפחות מוסרים: "הסקטור היצרני בארה"ב אינו מפגין חשש ממיתון"
בתחילת חודש ינואר השנה התקבל נתון מדד מנהלי הרכש. קונסנזוס הציפיות בשוק היה לקריאה של 50.5 נקודות, לעומת 47.7 נקודות בפועל. בבנק מזרחי מפתיעים ומוסרים כי "מדד מנהלי הרכש בארה"ב לחודש ינואר 2008 מספק מספר ממצאים מהם ניתן לשאוב עידוד ולא חולשה בנוגע למגזר היצרני האמריקאי ב-2008".
רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי-טפחות, מוסר, כי " סקר מיוחד שנערך בקרב משתתפי המדד הראה כי הרוב המכריע של החברות אינו סבור כי התהפוכות בשוקי ההון הן בעלות השפעה על יכולתן לגייס הון, רגיל או נוסף. כ-93% סברו כך ורק 7.4% טענו כי יש למצב בשווקים הפיננסיים השפעה כלשהי".
מנחם מוסר עוד כי "ההנהלות בחברות השונות אינן חוששות מנסיגה כלכלית של ממש: כ-60% סבורים כי המצב יהיה טוב יותר, או יישאר ללא שינוי. לעומת זאת, רק 40% חוששים כי המצב יהיה רע יותר".
מנחם מציין עוד, כי "במחצית השנה האחרונה היה ערכו הממוצע של המדד 50.2% והוא מאותת על התרחבות במגזר היצרני. ניסיון העבר מלמד כי קריאה גבוהה מ-41.1% מתיישבת עם התרחבות כלכלית של הכלכלה האמריקאית הרחבה. עורכי המדד מציינים כי הקריאה האחרונה של המדד, 50.7%, מתיישבת עם עלייה נאה בת 3% בתוצר המקומי הגולמי".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
