חוזה לנייס עם משרד הרכבות בסין: המניה נסחרת בעליות
חברת נייס מערכות הודיעה היום כי קיבלה הזמנה נוספת ממשרד הרכבות הממשלתי (MOR) של סין, עבור פתרון הוידאו המתקדם מבוסס ה-IP. הפתרון של נייס נבחר לאחר יישום מוצלח בקו המחבר בין לאהסה בטיבט וגרמו בקינגחאי שבסין, הקרוי Qing Zang. הפתרון של נייס יגביר את האבטחה והביטחון של עד 32 מליוני הנוסעים הצפויים להשתמש בקו זה בשנת 2008 ו- 54 מליון הנוסעים הצפויים עד שנת 2015. נוסעים אלה ישתמשו בקו הבין- עירוני בייג'ין-טיאנג'ין – בו תופעל רכבת הנוסעים המהירה הראשונה בסין.
שירות הרכבות הבין-עירוניות המחבר בין בייג'ין וטיאנג'ין, הצפוי להפתח לפני פתיחת משחקי אולימפיאדת בייג'ין 2008, מהווה חלק מתהליך של שידרוג מאסיבי והרחבה של מערכת הרכבות בסין. תהיה זו הפעם הראשונה בה יופעלו בסין שירותי רכבת מהירה אשר תוכננה לענות לדרישה הגוברת לחיבור בין שתי הערים, אשר אוכלוסיות כל אחת מהן עולה על 10 מליון איש.
פתרון הוידאו הדיגיטלי המבוזר בזמן-אמת של נייס, יוטמע במטרה להגן על המסילות והתחנות, לוודא את שלמותן ולעזור במניעת תאונות. באמצעות ההתראות בזמן-אמת לצוות האבטחה, רמת הבטחון של הנוסעים תגדל, ותהיה הגנה טובה יותר על הנכסים.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
