חוזה לנייס עם משרד הרכבות בסין: המניה נסחרת בעליות
חברת נייס מערכות הודיעה היום כי קיבלה הזמנה נוספת ממשרד הרכבות הממשלתי (MOR) של סין, עבור פתרון הוידאו המתקדם מבוסס ה-IP. הפתרון של נייס נבחר לאחר יישום מוצלח בקו המחבר בין לאהסה בטיבט וגרמו בקינגחאי שבסין, הקרוי Qing Zang. הפתרון של נייס יגביר את האבטחה והביטחון של עד 32 מליוני הנוסעים הצפויים להשתמש בקו זה בשנת 2008 ו- 54 מליון הנוסעים הצפויים עד שנת 2015. נוסעים אלה ישתמשו בקו הבין- עירוני בייג'ין-טיאנג'ין – בו תופעל רכבת הנוסעים המהירה הראשונה בסין.
שירות הרכבות הבין-עירוניות המחבר בין בייג'ין וטיאנג'ין, הצפוי להפתח לפני פתיחת משחקי אולימפיאדת בייג'ין 2008, מהווה חלק מתהליך של שידרוג מאסיבי והרחבה של מערכת הרכבות בסין. תהיה זו הפעם הראשונה בה יופעלו בסין שירותי רכבת מהירה אשר תוכננה לענות לדרישה הגוברת לחיבור בין שתי הערים, אשר אוכלוסיות כל אחת מהן עולה על 10 מליון איש.
פתרון הוידאו הדיגיטלי המבוזר בזמן-אמת של נייס, יוטמע במטרה להגן על המסילות והתחנות, לוודא את שלמותן ולעזור במניעת תאונות. באמצעות ההתראות בזמן-אמת לצוות האבטחה, רמת הבטחון של הנוסעים תגדל, ותהיה הגנה טובה יותר על הנכסים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
