חוזה לנייס עם משרד הרכבות בסין: המניה נסחרת בעליות
חברת נייס מערכות הודיעה היום כי קיבלה הזמנה נוספת ממשרד הרכבות הממשלתי (MOR) של סין, עבור פתרון הוידאו המתקדם מבוסס ה-IP. הפתרון של נייס נבחר לאחר יישום מוצלח בקו המחבר בין לאהסה בטיבט וגרמו בקינגחאי שבסין, הקרוי Qing Zang. הפתרון של נייס יגביר את האבטחה והביטחון של עד 32 מליוני הנוסעים הצפויים להשתמש בקו זה בשנת 2008 ו- 54 מליון הנוסעים הצפויים עד שנת 2015. נוסעים אלה ישתמשו בקו הבין- עירוני בייג'ין-טיאנג'ין – בו תופעל רכבת הנוסעים המהירה הראשונה בסין.
שירות הרכבות הבין-עירוניות המחבר בין בייג'ין וטיאנג'ין, הצפוי להפתח לפני פתיחת משחקי אולימפיאדת בייג'ין 2008, מהווה חלק מתהליך של שידרוג מאסיבי והרחבה של מערכת הרכבות בסין. תהיה זו הפעם הראשונה בה יופעלו בסין שירותי רכבת מהירה אשר תוכננה לענות לדרישה הגוברת לחיבור בין שתי הערים, אשר אוכלוסיות כל אחת מהן עולה על 10 מליון איש.
פתרון הוידאו הדיגיטלי המבוזר בזמן-אמת של נייס, יוטמע במטרה להגן על המסילות והתחנות, לוודא את שלמותן ולעזור במניעת תאונות. באמצעות ההתראות בזמן-אמת לצוות האבטחה, רמת הבטחון של הנוסעים תגדל, ותהיה הגנה טובה יותר על הנכסים.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
