הסטרלינג רץ מעלה לכיוון 2 דולר

בשבוע הקרוב שלל של נתונים יתפרסמו בבריטניה ובארה"ב ולכן חשוב יהיה לעקוב מקרוב אחר היומן הכלכלי העמוס

המטבע המלוכני מחזיק בריבית של 5.5% הגבוהה מבין 7 המדינות המתועשות, כתוצאה מכך הוא נהנה מביקושים רבים בעיקר מכיוונם של משקיעים המחפשים להינות מהפרשי הריביות. לאחר צניחה מהירה אל מתחת ל- 1.94 שפל של שנה אל מול הדולר באה הורדת ריבית אגרסיבית מכיוונו של ה FED בארה"ב ומחלישה את הדולר באופן משמעותי. כעת הצמד סטרלינג/דולר נסחר סביב רמות של 1.9800, עלייה של כמעט 500 נקודות בפחות משבוע ימים.

בשבוע הקרוב שלל של נתונים יתפרסמו בבריטניה ובארה"ב ולכן חשוב יהיה לעקוב מקרוב אחר היומן הכלכלי העמוס. כמובן שאת מרכז הבמה תתפוס החלטת הריבית בארה"ב ביום רביעי בשעה 21:15(שעון ישראל), החוזים העתידיים מתמחרים סיכוי של 64% לחיתוך אגרסיבי נוסף של 0.5%, תסריט זה יביא את הריבית בארה"ב לרמה של 3.00%, צפיות האנליסטים הן כי הריבית תרד מתחת ל 2.5% עוד השנה.

לסיכום, בשבוע הקרוב עשוי הסטרלינג להיסחר כשידו על העליונה אל מול הדולר החבול, אך כמובן שאם יימשכו ירידות חדות בבורסות העולם גל המימושים עשוי לגרום דווקא להתייצבותו של השטר הירוק.

ניתוח טכני

לאורך כל שנת 2007 גילה הסטרלינג עליונות אל מול הדולר כשהצמד סטרלינג/דולר טיפס מאיזורים של 1.93 עד לרמה של 2.11, אלא שמשם נכנס תיקון חד ובטווח של חודשיים צלל הצמד לשפל של שנה וחזר להסחר סביב 1.93. לאחרונה מגלה הצמד תנודתיות גבוהה כשזינק בימים בודדים עלייה חזקה של 500 נקודות, לשבוע הקרוב עפ"י ניתוח המגמה המינורית עושה רושם כי הסטרלינג בדרכו לכיוון 2.0 דולר, שם קיימת התנגדות פיבונאצ'י 38.2% משמעותית.

לסיכום, אסטרטגיית המסחר לשבוע הקרוב תיהיה קנייה לכיוון 2.0000 עם סטופ צמוד קצת מתחת לרמה של 1.9780 ולקיחת רווח סביב 1.9980, כמו כן נין אף למקם קנייה נוספת בפריצה של 2.000 או מכירה בכשלון פריצה של 2.0030.

מגמה ראשית

מגמת ירידה חדה מאז אמצע נובמבר 08' עם גבוה של 2.1160 ונמוך של 1.9335 ב 22 לינואר 08'

מגמה משנית

משקפת תנודתיות גבוהה מאוד בחודש האחרון כשהצמד אינו מצליח לתפוס כיוון מגמתי

מגמה מינורית

עליות חדות בימים האחרונים, הזוג מזנק מנמוך של 1.9335 ב 22 לינואר 08' עד לגבוה של 1.9848 שנרשם ב 25 לינואר יום שישי האחרון.

*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את המטבעות או השוק להלן. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

לתגובות,הערות, הצעות לשיפורים: [email protected]

לירן קפלוטו אנליסט בכיר מפינוטק

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.