יורם מוקדי פורש מתפקידו כיו"ר המועצה לשידורי כבלים
יורם מוקדי הודיע הבוקר (ב') כי הוא פורש מתפקידו כיו"ר המועצה לשידורי כבלים ולווין בעוד שלושה חודשים. זאת לאחר שלוש שנים בהן כיהן בתפקיד יו"ר המועצה.
לדבריו, "לאחר 6 שנים של "שירות לאומי" כיו"ר המועצה וכמנהל מינהלת הסדרת השידורים, והשלמת כל הפרוייקטים המרכזיים, נכון לפרוש בשיא ולהתפנות לאתגרים חדשים. סיום אישור הליכי המיזוג של הכבלים ופרסום עמדתנו לגבי הרגולציה של המדיה החדשה בעוד חודש הם נקודת זמן טובה לעבור הלאה. את תרומתי הציבורית תרמתי במשך 6 שנים, עכשיו תורם של אחרים".
בתקופת כהונתו של מוקדי כיו"ר המועצה קיבלה המועצה מספר החלטות משמעותיות וביניהן: הסדרת תחום שיתופי פעולה מסחריים (תוכן שיווקי), הסדרת המדיה החדשה, עמידתן של חברות הכבלים והלווין במחויבויותיהן להשקעה בהפקות מקור, הגבלות על בעלויות צולבות, ומהלכים מרחיקי לכת של דה- רגולציה.
מוקדי נחשב כרגולטור נאור וליברלי שבמהלך תקופת כהונתו עבד בשיתוף פעולה מקצועי וענייני עם התעשייה כולה. יחד עם זאת, הצליח מוקדי לגרום לחברות הכבלים והלווין לעמוד בכל מחוייבויותיהן בתקופה כלכלית קשה.
יצויין, כי לאחר כשנה וחצי בתפקיד יו"ר המועצה, מינתה שרת התקשורת דאז, דליה איציק, את מוקדי להיות יו"ר ברית המועצות. מוקדי אמור היה להיות יו"ר המועצה שאמורה היתה לאחד את הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ואת מועצת הכבלים והלווין. מוקדי סרב אז לעזוב את תפקידו ולהפוך להיות יו"ר הרשות השנייה. בשל אילוצים פוליטיים נגנזה תוכנית איחוד המועצות, לאחר שאושרה בממשלה.
מוקדי (40) הגיע לתפקיד מנהל מינהלת הסדרת השידורים לציבור (הגוף הביצועי של המועצה) לפני 6 שנים, לאחר שהיה שותף במשרד עו"ד חנן מלצר ועסק בתחום התקשורת, התשתיות ובמשפט מסחרי ומינהלי.
במהלך 3 השנים בהן כיהן כמנהל המינהלת השפיע מוקדי רבות על החלטות המועצה ועל מיצובה של מינהלת הסדרת השידורים לציבור כגוף מקצועי וענייני בתעשיית התקשורת.
עם פרישתה של דורית ענבר מתפקידה, מינה שר התקשורת דאז, אהוד אולמרט, ועדת איתור למציאת מחליף. ועדת האיתור בחרה במוקדי מתוך 40 מועמדים שהתמודדו על התפקיד.
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
