"יש להיזהר מהחלת רגולציה על התוכן המשודר באינטרנט"

פרסום ראשון: כך אמר יורם מוקדי, יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולווין, בכנס המאגד את הרגולטורים האירופאים; מבקש לצמצם את הפער בין המדיה החדשה למדיה המסורתית
אפרת אדיר |

בכנס של ארגון אפרה, המאגד את כל הרגולטורים באירופה, ושאשר התקיים השנה בקרואטיה, התבקש יורם מוקדי, יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולווין, להציג את תפיסת עולמו לגבי הרגולציה של המדיה החדשה.

מוקדי, אשר עתיד לפרסם את עמדתו המפורטת בחודש הקרוב בסוגיית הרגולציה של המדיה החדשה, סקר בהרצאתו בפני חברי הארגון את העקרונות לרגולציה של המדיה החדשה באוסטרליה ואת תפיסתו של הרגולטור הקנדי לפיה תרומתו של הרגולטור לצמיחת המדיה החדשה טמונה בהחלטתו שלא להחיל רגולציה עליה.

עוד מנה יו"ר המועצה את ההצדקות לרגולציה על המדיה המסורתית, והעלה חששות ביחס להחלת רגולציה על המדיה החדשה וביניהן: החשש מעצירת התפתחותן של תעשיות חדשות והאטתן של התפתחויות טכנולוגיות, הרחבת הרגולציה שלא לצורך, מניעת שירותים מתקדמים מצרכני התקשורת ועוד.

ביחס לשאלה האם צריך להחיל רגולציה על המדיה החדשה השיב מוקדי, כי: "לדעתי ניצבת בפנינו הזדמנות היסטורית לבחון את הרגולציה שאנו מחילים על המדיה המסורתית לפני שנקבע האם להחילה על המדיה החדשה. מניסיוני כיו"ר המועצה, רגולציה משותפת ודה-רגולציה עשויים להתגלות כמודלים מוצלחים ואפקטיביים יותר מהרגולציה המוכרת לנו כיום".

בסיום הרצאתו הדגיש יו"ר המועצה, כי: "מטרתה של המועצה לשידורי כבלים ולווין היא קודם כל להביא לצמצום הפער בין המדיה החדשה למדיה המסורתית באמצעות דה-רגולציה של המדיה המסורתית. בדרך להגשמת מטרה זו קיבלה המועצה מספר החלטות משמעותיות וביניהן ההחלטה שלא להגביל את מספר הפרסומות בערוצים הייעודיים, ההחלטה שלא לאשר מראש עלייתם של ערוצים ואפליקציות אינטראקטיביות וכמובן תפיסת עולמה הבסיסי של המועצה הדוגלת במינימום התערבות בתוכן".

יצויין, כי לפני כשנה פירסמה המועצה לשידורי כבלים ולווין שימוע בדבר הסדרתם של שידורי טלוויזיה על גבי האינטרנט והרשת הסלולרית. המועצה ביקשה אז לקבל את עמדת הציבור בדבר הדרך הראויה להסדרתם של שירותים מלוכדים אלה ובדבר היחס בין הסדרה אפשרית כזו להסדרה הקיימת כיום בתחום שידורי הטלויזיה.

על פי החוק הקיים, המועצה לשידורי כבלים ולווין אמונה על הסדרת שידורי טלוויזיה למנויים על גבי כל רשת תקשורת ציבורית. במסגרת השימוע הוזמנו הגורמים המעוניינים בכך להתייחס לשלושה נושאים עיקריים- אפיון השירותים החדשים אשר ביחס אליהם נבחן הצורך בהסדרה; היקף הסדרתם של שירותים אלה ומנגנונים אפשריים לאכיפת ההסדרה.

לשימוע זה התקבלו במועצה כ-30 עמדות, ביניהן עמדותיהן של חברות הסלולאר, ספקי אינטרנט, פורטלים מרכזיים, מפיקי ערוצים, חברות טכנולוגיה ועוד.

בהמשך, הוכן על ידי עו"ד דורלי אלמגור, ממינהלת הסדרת השידורים לציבור (הגוף הביצועי של המועצה) דו"ח פנימי הסוקר את שירותי הטלוויזיה על גבי רשתות IP סגורות (בהבדל מרשת האינטרנט הפתוחה), ומספק תמונת מצב עדכנית ביחס לספקי שירותי ה- IPTV בלמעלה משלושים מדינות בעולם.

מהדו"ח הפנימי עולה, כי שירות ה-IPTV כובש את העולם, למעט ישראל. מספרם של ספקי ה-IPTV בעולם הולך וגדל. בחלק מן המדינות ניתן למצוא מספר ספקים המתחרים ביניהם, לצד התחרות עם מפעילי הכבלים וחברות הטלוויזיה בלווין.

ביחס לסוגיות הרגולטוריות הקשורות לשירות ה-IPTV, נמצא, כי ברוב המדינות הרגולציה החלה על ספקי השירות זהה לזו שחלה על שירותי טלוויזיה רב ערוצית (כבלים ולווין). הדו"ח הפנימי, כאמור, הינו חלק ראשון מדו"ח מקיף יותר אשר עתידה המועצה לפרסם בתוך כחודש.

במדינות האיחוד האירופי מצויה שאלת הרגולציה של שירותי טלוויזיה על פלטפורמות חדשות במוקד של ויכוח סוער, לאחר שבסוף שנת 2005 ביקשה נציבות האיחוד האירופי להרחיב את הרגולציה החלה על שידורי טלוויזיה גם לשידורים באינטרנט וברשת הסלולרית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי

רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים



צלי אהרון |

רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. 

הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. 

תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.

איך זה יתבצע?

הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית. 

במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי

רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים



צלי אהרון |

רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. 

הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. 

תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.

איך זה יתבצע?

הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית. 

במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.