מיליארדר יקר - אנא קח ממדינת ישראל שק של מזומנים

היקפי המזומנים שצובר הבנק השני בגודלו במדינה מרשימים מאוד. תג המחיר משוק ההון - אטרקטיבי ובטיימינג מופלא. לרגע נשמנו לרווחה, הרי כולם אמורים להיות מרוצים. כולם?
חזי שטרנליכט |

מהלכי המכירות המוגברים שמבצע הבנק השני בגודלו במדינה - בנק לאומי, נראים מתוזמנים להפליא עם התקדמות מהלכי ההפרטה המתוכננים של הבנק. נראה שהבנק הקדים לפתוח במהלך של חיסול של תיק האחזקות הנוצץ שלו, ויש לציין כי הזמנים בבורסה נותנים תגי מחיר עסיסיים במיוחד לעסקאות.

היקפי המזומנים שצובר הבנק השני בגודלו במדינה הולכים ומרשרשים, וצפויים אולי להגדיל גם את הצ'יק שירשמו המתמודדים על רכישת הבנק. המהלכים נראים כמו אומרים לרוכשים העתידיים של בנק לאומי "מיליארד יקר, אנא קח ממדינת ישראל שק של מזומנים". המרוץ למכירת הנכסים יאפשר אולי לרוכש הפוטנציאלי למשוך את הסכום שישלם כדיבידנד בקלות יחסית. המדינה תרשום את חשבונית המס שלה. וכולם יהיו מרוצים.

אבל האם "כולם" צריכים להיות מרוצים ממהלכי המימוש שמבצע הבנק? וכשאנחנו אומרים כולם, אנחנו מתכוונים גם אולי לתת קבוצה קטנה שנשכחה - לקוחות הבנק ואזרחי המדינה. כן, גם לשני אלה עשוי להיות אינטרס במהלכי המכירות הזריזים שהחלו להתבצע על ידי הנהלת הבנק. משהו ישן שכמעט ונשכח מאיתנו - האינטרס הציבורי.

ישאל הקורא התמים - למה אכפאת לאזרח או ללקוח הבנק, שזה מבצע מכירות של אחזקות ברצף? היום קרנות - כחלק מההערכות לקראת בכר, מחר, כך מעריכים בתקשורת, מכירות באחזקות נוצצות כגון מגדל, החברה לישראל ועוד כהנה וכהנה? הבנק מקבל צ'ק גדול, הכסף נכנס. אז זהו, שבנק לא אמור לחסל את כל האחזקות שלו ולהפוך לשק מזומנים.

אז זהו. מסתבר שהשקעות, כך לימדו אותנו הבנקאים בעצמם, הן משהו שממשים לאט לאט ולאורך זמן, במיוחד אם הן רווחיות. זה יותר יציב. יותר "בנקאי". בדיוק כמו שהבנק נוהג למחוק את החובות הבעיתיים שלו. לאט. המהירות, יש לשער, נובעת בחלקה מההערכות ליום שאחרי בכר, אך גם מהרמז הברור שהבנק עתיד לשנות את פני הבעלים שלו. מכינים את המושכות לבעל-בית.

מי עלול לממן בבואו של יום את תיק ההשקעות החדש של הבנק? הרי כשזה יבקש לרכוש אחזקות נוצצות חדשות, ייתכן והן תהיינה יותר יקרות? או שמא, נוותר בשוק בלי הרבה הזדמניות להשקעות עתק, חס וחלילה. אה. כן. איך שכחנו. הרי כשרוצים להגדיל את השורה התחתונה, יש תמיד את העמלות.

ופה עולה עוד סוגייה מדאיגה. בניגוד לחברות תקשורת כמו בזק, בעל בית חדש בתחום הבנקאות זה עסק אחר. לא תמיד פשוט יותר. לא ראינו מהלכים דומים ודראסטיים כאלה, בימים שקדמו לבואו של ברונפמן לרכישת בנק דיסקונט, למרות שיש שיאמרו שלדיסקונט לא היו כל כך הרבה השקעות אטרקטיביות כמו ללאומי.

ועדיין, גם בואו של סבן בעת רכישת בזק, לא מצאו את החברה אחרי הספין-אוף של פלאפון או חברות אחרות. מהלך מורכב שהיה מכניס מזומנים מהנפקה בבורסה. בדרך כלל, כשהכלה מגיעה לחופה - היא מנפנפת בנדוניה, ולא מוכרת אותה כמו אומרת "זה מה שנשאר" או "זה מה שהשגתי על הדירה בסביון".

לא ברור אם מהלכי המכירה המהירים שננקטים על ידי בנק לאומי, ושמצטרפים למספר עסקאות גדולות שנעשות במשק, יסייעו לציבור או ללקוחות בנק לאומי. מה שכן בטוח זה שהשינויים הטקטוניים, במונחים פיננסיים מקומיים, של תזוזת גושי האחזקות במשק, החלה. אחריהם יוותרו הבנקים עם שק מזומנים, והנכסים - עם בעלי בית חדשים.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה