מיליארדר יקר - אנא קח ממדינת ישראל שק של מזומנים
מהלכי המכירות המוגברים שמבצע הבנק השני בגודלו במדינה - בנק לאומי, נראים מתוזמנים להפליא עם התקדמות מהלכי ההפרטה המתוכננים של הבנק. נראה שהבנק הקדים לפתוח במהלך של חיסול של תיק האחזקות הנוצץ שלו, ויש לציין כי הזמנים בבורסה נותנים תגי מחיר עסיסיים במיוחד לעסקאות.
היקפי המזומנים שצובר הבנק השני בגודלו במדינה הולכים ומרשרשים, וצפויים אולי להגדיל גם את הצ'יק שירשמו המתמודדים על רכישת הבנק. המהלכים נראים כמו אומרים לרוכשים העתידיים של בנק לאומי "מיליארד יקר, אנא קח ממדינת ישראל שק של מזומנים". המרוץ למכירת הנכסים יאפשר אולי לרוכש הפוטנציאלי למשוך את הסכום שישלם כדיבידנד בקלות יחסית. המדינה תרשום את חשבונית המס שלה. וכולם יהיו מרוצים.
אבל האם "כולם" צריכים להיות מרוצים ממהלכי המימוש שמבצע הבנק? וכשאנחנו אומרים כולם, אנחנו מתכוונים גם אולי לתת קבוצה קטנה שנשכחה - לקוחות הבנק ואזרחי המדינה. כן, גם לשני אלה עשוי להיות אינטרס במהלכי המכירות הזריזים שהחלו להתבצע על ידי הנהלת הבנק. משהו ישן שכמעט ונשכח מאיתנו - האינטרס הציבורי.
ישאל הקורא התמים - למה אכפאת לאזרח או ללקוח הבנק, שזה מבצע מכירות של אחזקות ברצף? היום קרנות - כחלק מההערכות לקראת בכר, מחר, כך מעריכים בתקשורת, מכירות באחזקות נוצצות כגון מגדל, החברה לישראל ועוד כהנה וכהנה? הבנק מקבל צ'ק גדול, הכסף נכנס. אז זהו, שבנק לא אמור לחסל את כל האחזקות שלו ולהפוך לשק מזומנים.
אז זהו. מסתבר שהשקעות, כך לימדו אותנו הבנקאים בעצמם, הן משהו שממשים לאט לאט ולאורך זמן, במיוחד אם הן רווחיות. זה יותר יציב. יותר "בנקאי". בדיוק כמו שהבנק נוהג למחוק את החובות הבעיתיים שלו. לאט. המהירות, יש לשער, נובעת בחלקה מההערכות ליום שאחרי בכר, אך גם מהרמז הברור שהבנק עתיד לשנות את פני הבעלים שלו. מכינים את המושכות לבעל-בית.
מי עלול לממן בבואו של יום את תיק ההשקעות החדש של הבנק? הרי כשזה יבקש לרכוש אחזקות נוצצות חדשות, ייתכן והן תהיינה יותר יקרות? או שמא, נוותר בשוק בלי הרבה הזדמניות להשקעות עתק, חס וחלילה. אה. כן. איך שכחנו. הרי כשרוצים להגדיל את השורה התחתונה, יש תמיד את העמלות.
ופה עולה עוד סוגייה מדאיגה. בניגוד לחברות תקשורת כמו בזק, בעל בית חדש בתחום הבנקאות זה עסק אחר. לא תמיד פשוט יותר. לא ראינו מהלכים דומים ודראסטיים כאלה, בימים שקדמו לבואו של ברונפמן לרכישת בנק דיסקונט, למרות שיש שיאמרו שלדיסקונט לא היו כל כך הרבה השקעות אטרקטיביות כמו ללאומי.
ועדיין, גם בואו של סבן בעת רכישת בזק, לא מצאו את החברה אחרי הספין-אוף של פלאפון או חברות אחרות. מהלך מורכב שהיה מכניס מזומנים מהנפקה בבורסה. בדרך כלל, כשהכלה מגיעה לחופה - היא מנפנפת בנדוניה, ולא מוכרת אותה כמו אומרת "זה מה שנשאר" או "זה מה שהשגתי על הדירה בסביון".
לא ברור אם מהלכי המכירה המהירים שננקטים על ידי בנק לאומי, ושמצטרפים למספר עסקאות גדולות שנעשות במשק, יסייעו לציבור או ללקוחות בנק לאומי. מה שכן בטוח זה שהשינויים הטקטוניים, במונחים פיננסיים מקומיים, של תזוזת גושי האחזקות במשק, החלה. אחריהם יוותרו הבנקים עם שק מזומנים, והנכסים - עם בעלי בית חדשים.
.jpg "ביטוח לאומי")
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
