הילדים של היום: תיקים ממותגים חולשים על 60% מהשוק
סך המכירות בענף ציוד החזרה לבית הספר (המתייחס לכלי כתיבה, תיקים, מחברות, יומנים ומוצרים שונים כמו: קלמרים סרגלים, מחקים, מחדדים, קלסרים ועוד.) הסתכם בשנת 2004 בכ-400 מיליון שקל, גידול של כ-5% בהשוואה לשנת 2003, אז עמד סך מכירות הענף על כ-380 מיליון שקל, כך עולה ממחקר מיוחד שערכה קבוצת BDI על הענף.
כלכלני BDI בדקו ומצאו, כי אופיס דיפו היא השחקנית המובילה בענף ציוד החזרה לבית הספר, עם נתח נאה של כ-25%-22% מסך המכירות בענף. די צמוד לה, במקום השני, ניצבת חברת כפר השעשועים עם נתח של כ-22%-20% מסך המכירות, קרביץ מחזיקה בנתח כספי של כ-17%-15% והשחקנים האחרים בענף מתחלקים ב-41%-38% הנותרים.
ילדים, כמו מבוגרים, מושפעים במידה רבה מצוי אופנה וממותגים. ממצאי מחקר BDI מראים, כי המוצרים הממותגים בענף ציוד החזרה לבתי הספר נמכרים יותר ואוחזים בנתחים משמעותיים ונכבדים. לשם הדגמה, מחברות ממותגות אוחזות בנתח משמעותי של כ-70% מכלל מכירת המחברות בענף. יתרה מזו, מציינים ב-BDI, כי במהלך השנים האחרונות גדל נתחן של המחברות הממותגות בהתמדה. הילקוטים הממותגים, (המתאפיינים בהדגשת שם החברה המייצרת ו/או בתמונות מוטבעות של מפורסמים למיניהם) מהווים כ-60% מכלל מכירת הילקוטים בישראל. גם נתחם של היומנים הממותגים הולך וגדל עם השנים.
בחברת המחקר מציינים, כי מחירם של המוצרים הממותגים גבוה ממחירם של מוצרים דומים שאינם ממותגים.
עלייה ניכרת במחזורי המכירות בענף בין יולי לאוקטובר
ענף ציוד החזרה לבית הספר הוא אחד הענפים המושפעים יותר מעונתיות. בין החודשים יולי לאוקטובר, לקראת פתיחת שנת הלימודים בבתי הספר ובמוסדות להשכלה גבוהה, ניכרת עלייה משמעותית במחזורי המכירות של השחקנים בענף. ב-BDI מציינים, כי נתח משמעותי של כ-60% ממכירות הענף מתרכזות בחודשים אלו.
לפי הערכות כלכלני BDI, ההוצאה על קניית מוצרי חזרה לבית הספר מסתכמת בכ-400 שקל לתלמיד בממוצע לשנה.
בעקבות כל אלו, גילו ב-BDI, כי מצב סיכונו של הענף רשם הטבה של כ-4% במחצית הראשונה של שנת 2005, בהשוואה לשנת 2004. במחצית הראשונה של שנת 2005 עומד מצב סיכונו של הענף על רמה של 5.88 (סיכון בינוני לפי סולם הסיווגים של BDI), זאת בהשוואה ל-6.15 בשנת 2004 (רמה גבוהה מהממוצע).
כלכלני BDI מציינים, כי שיעור גבוה במיוחד של כ-80% מכלל החברות והעסקים בענף מדורגים בדרוג הסיכון הממוצע, כ-12% מדורגים בדירוג הסיכון שמעל לממוצע, כ-5% מדורגים בדרוג הסיכון הזניח והנמוך ושיעור נמוך של כ-3% בלבד מכלל העסקים בענף מדורגים בדרוג הגבוה והמסוכן ונמצאים בסכנת סגירה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
